התיישבות בארץ ישראל אז והיום

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

פתיחה –

הזכירו לחניכים כי בשתי הפעולות הקודמות דיברנו על הקמת פתח תקווה ועל הקשיים שליוו את מקימי המושבה הצעירה. הסבירו להם שהיום נדבר על העיר פתח תקווה של ימינו.

 

שלב א –

אפשרות א: שחקו עם החניכים משחק הזיכרון על העיר פתח תקווה. כל זוג מורכב ממספר או מתמונה וממלל מתאים (קלפי המשחק בנספח 1). כל חניך בתורו ירים שני קלפים. אם הם זוג, הוא יקבל את הזוג, אם לא, הופכים בחזרה את הקלפים, והתור עובר לחניך הבא. אפשר להדביק מראש את המספרים והתמונות על בריסטול מצבע אחד ואת המלל על בריסטול בצבע אחר.

אפשרות ב: חלקו לחניכים כרטיסיות (נספח 2) והקריאו את הטקסט שלהלן. בקשו מהחניכים לשים לב, וכאשר אתם מקריאים משהו שקשור לכרטיסייה שקיבלו למחוא כף ולהרים את הכרטיסייה.

 

פתח תקווה, המכונה גם ‘אם המושבות’, היא העיר החמישית בגודלה מבחינת מספר תושבים – יש בה כמעט 275,000 תושבים! בתחילה היא הייתה מושבה, ובשנת 1937 הוכרזה כעיר. פתח תקווה קרובה מאוד למגוון ערים, קיבוצים ויישובים, ובהם בני ברק, תל אביב, קיבוץ עינת, קריית אונו, נחלים ובארות יצחק. בעיר יש 126 בתי ספר ושני מוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן יש בה שישה מרכזים רפואיים. בעיר פועלות אחת עשרה תנועות נוער, ובהן בני עקיבא, שלה שמונה סניפים ברחבי העיר.

 

 

שלב ב –

הניחו על הרצפה חפצים (רשימת חפצים בנספח 3) או תמונות של החפצים הללו וכן כרטיסיות שכתובות בהן המילים עיר, יישוב, קיבוץ, כפר. בקשו מהחניכים למיין אילו חפצים מתאימים לכל אחת מצורות ההתיישבות הללו.

לאחר שכל החפצים יותאמו הסבירו לחניכים כי בארץ ישראל יש מגוון צורות התיישבות, וכולן מסייעות לנו ביישוב ארץ ישראל ובקיום מצוות מגורים בארץ ישראל. אפשר להרחיב ולדבר עם החניכים על המאפיינים של מקום מגוריהם ולהשוות לצורות התיישבות אחרות שהכירו בשלב זה.

 

שלב ג –

אפשרות א: שאלו את החניכים: מי זוכר מה היו הקשיים של מקימי המושבה?

לאחר שהחניכים יענו הזכירו להם שדיברנו בשתי הפעולות הקודמות על האתגרים שעמדו בפני תושבי פתח תקווה: מחלות, התנכלויות של ערביי הסביבה, קשיים כלכליים וחקלאיים ועוד. הקשיים האלו היו קיימים בהרבה מהיישובים שהוקמו בארץ, שראינו בשלב ב, וברוך ה’ מדינת ישראל פורחת ומשגשגת. כמובן, גם היום יש אתגרים וקשיים, אבל יש לנו הרבה על מה להודות גם לאנשים שפעלו ועבדו קשה להקמת היישובים והערים וגם לקב”ה.

ערכו סבב ובקשו מהחניכים לשתף על מה הם רוצים להודות לאותם מקימים ולקב”ה. אפשר להניח על הרצפה אמוג’ים מתאימים (בנספחים של פעולה 6) או מילים שמבטאות רגשות.

 

אפשרות ב: אמרו לחניכים כי בפעולות האחרונות למדנו על פתח תקווה, אך בכל הערים והיישובים בארץ היו אתגרים וקשיים, והיו אנשים אמיצים וגיבורים שבזכות הנחישות שלהם אנחנו נמצאים במקום שבו אנו נמצאים היום. גם היום יש אתגרים ולא הכול מושלם, אבל חשוב לעצור ולהודות על מה שיש!

שאלו את החניכים: למי הייתם רוצים להודות? ועל מה?

אפשר להניח על הרצפה בשני טורים כרטיסיות שעל חלקן יש דמויות שאפשר להודות להן ועל חלקן דברים שעליהם אפשר להודות (נספח 4).

 

 

סיכום:

בשלוש הפעולות האחרונות נחשפנו לסיפורה של העיר פתח תקווה מהקמתה דרך האתגרים וההתמודדויות שעמדה בהם בראשית דרכה ועד היום. בפעולה היום הבנו כי יש הרבה דרכים לגור בארץ ישראל, וכל היישובים עברו תהליך דומה למה שעברה פתח תקווה: היו קשיים, והמקימים התמודדו איתם, וכיום היישובים הם מקומות לתפארת. בשלוש הפעולות האלה ראינו כי ההתיישבות בארץ ישראל היא תהליך שבו לכל שלב יש תפקיד ומקום, ויש לנו הזכות להתבונן בתהליך בשלב מתקדם שלו, גם אם עדיין יש אתגרים, להתפעל ולהודות.

 

נספחים

נספח 1 –

מספר התושבים בעיר– כמעט 275,000

סמל העיר

(מתוך ויקיפדיה)

מספר סניפי בני עקיבא בעיר– 8 

ערים שנמצאות ליד פתח תקווה– בני ברק, תל אביב, קריית אונו

קיבוצים שנמצאים ליד פתח תקווה– נחשונים, עינת, גבעת השלושה

ראש העיר פתח תקווה היום – רמי גרינברג

צילם: ראובן קופיצ’ינסקי

 

מספר בתי הספר בעיר– 126

 

העיר פתח תקווה

צילם אברהם קורנפלד

 

בית החולים בילינסון

מתוך ויקיפדיה

 

נספח 2:

תמונות ומספרים המתאימים לטקסט-

אם המושבות

5

275,000 תושבים

עיר

קרבה למגוון ערים ויישובים

126

6

11 תנועות נוער

8 סניפי בני עקיבא

עובד אדמתו ישבע לחם

 

נספח 3:

רשימת חפצים

תיק מחשב

מכונית

סוס

פרה

כבשה

מחרשה (או כלי עבודה אחרים)

טרקטור

גן שעשועים

שער

תרנגול

כלב

בית קולנוע

מגפי עבודה

 

 

נספח 4:

למי אפשר להודות?

לקב”ה

למי שחשב על הרעיון להקים את היישוב

למי שתרם כסף

למי שעבד את האדמה

למי שגייס כסף

למי ששמר בלילות

למי שחלה בגלל הביצות

למי שהתפלל לה’ שיצליחו בהקמה

למי שקנה את הקרקעות

למי שנהרג משום שהגן

 

על מה אפשר להודות?

על שלא התייאשו

על שהיה להם כוח

על שהייתה להם אמונה

על שניסו שוב ושוב

על שנלחמו בפורעים הערבים

על שעבדו את האדמה

על שהקריבו את החיים שלהם למען היישוב

 

 

 

 

 

 

להורדת והדפסת הפעולה