איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבתבפעולה זו, החותמת את המערך, נרצה להביא לידי מעשה את מה שלמדנו בפעולות הקודמות, שבהן דיברנו על חשיבות האחדות בעם ישראל. ננסה להפוך את ההיכרות עם החברה החרדית ואת הרצון לחיבור עימה למשהו פרקטי שאפשר להתחיל ליישם החל ממחר בשבט, בקבוצה, או כאנשים פרטיים.
ציוד נדרש: נספחים מודפסים, כמה חפיסות קלפים, שלט “במקום שאין אנשים…” (דף גדול, טוש)
חלקו את החניכים לקבוצות ותנו לכל קבוצה חפיסת קלפים. אמרו להם שעכשיו כל קבוצה בוחרת משחק ומשחקת בו.
לאחר חמש או עשר דקות כנסו את כל החניכים. פזרו על הרצפה כמה כותרות מהאינטרנט על המצב בעם ובמדינה (נספח 1).
ערכו סבב, וכל חניך יבחר לאיזו עמדה הוא הכי מתחבר. אין צורך לנמק את הבחירה.
בסוף הסבב ערכו דיון: לפי מה החלטתם עם איזו עמדה אתם מסכימים? איך יכול להיות שאנשים מסתכלים על אותו דבר (המצב במדינת ישראל) ובאים לכלל מסקנות שונות?
שאלו אותם על משחקי הקלפים: לפי מה בחרתם איזה משחק לשחק? אם יש חניכים שלא שיחקו, שאלו אותם מדוע.
הסבירו: יש במתודה הזאת מראה לחיים. אנחנו בוחרים מה לעשות עם הקלפים שבידיים שלנו. אפשר להחליט מה משחקים ואיך, ואפשר להחליט שלא לשחק בכלל.
באותה יכולת בחירה שלנו נמצאת גם היכולת לבחור באילו עמדות להחזיק, באיזו דרך להסתכל על המציאות. אם לבכות על הפילוג בעם או להגדיל את האחדות.
קראו לחניכים כמה מצבים ושאלו אותם מה הם היו עושים אילו היו במצב הזה. אפשר להוסיף עוד מצבים לפי האופי של החניכים.
רשימת מצבים:
שאלו: לפי מה החלטתם מתי לעזור ומתי לא? האם משנה אם מכירים את האדם שנזקק לעזרה או לא? מה גורם לכם להחליט לעזור או לא לעזור לאנשים מסוימים?
הראו לחניכים דף שעליו קטע מהמשנה ממסכת אבות ב, ה: “ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ”.
שאלו אותם: מה משמעות המשפט? מה הכוונה “במקום שאין אנשים”? ואם “יש אנשים”, האם אנחנו עדיין נדרשים לעשות משהו?
הסבירו: מה שמניע אותנו להתגייס במצב מסוים הוא האכפתיות. אם אכפת לי מהאישה ברחוב, אני אעזור לה, אם אכפת לי מסבתא שלי, אני אעזור לה, וכן הלאה. הקריאה “להיות אנשים” במקום שאין איש מולידה אצלנו אכפתיות למצב. אכפת לנו שאין אנשים, ולכן נשתדל להיות אנשים – נקבל אחריות למה שקורה סביבנו.
בהקשר הנוכחי: נקבל אחריות להגדלת האחדות בעם ישראל.
כתבו על דף גדול את המילה חרדים. בקשו מהחניכים שיחשבו על הערכים שדיברנו עליהם בפעולות הקודמות ויגידו לכם מהם הערכים שחשובים לציבור החרדי. רשמו את התשובות שלהם מסביב. אם יש צורך, הוסיפו בעצמכם על פי הערכים מפעולה 3.
בקשו מהחניכים שיסתכלו על הערכים שהציעו וייתנו דוגמאות לדרכים שבהן הערכים האלה באים לידי ביטוי בפועל (לדוגמה, סמכות חכמים מתבטאת בהתייעצות עם רבנים ובציות להם, ערך המשפחה מתבטא במשפחות גדולות).
(אם הפעולה בשבת, הכינו מראש כרטיסיות שבהן שמות הערכים שעסקנו בהם בפעולה 3. תנו לחניכים כמה דקות חשיבה, ובהמשך ערכו סבב שיתוף.)
שאלו: איך אנחנו בשבט יכולים ללמוד מהציבור החרדי ולהרגיש חיבור אליו ביישום של אחד הערכים? מה אפשר לעשות כדי שהערך הזה יתממש בצורה מורגשת יותר גם בחיים שלנו? אם יש צורך, הדגימו.
הפעולה הזו מסכמת את מערך האחדות שעסקנו בו בתקופה האחרונה, וכדי ליישם את ההיכרות שלנו עם הציבור החרדי ואת האחדות שאנחנו רוצים להגדיל בקשו מהחניכים להציע מיזמים לשבט, ואחד מהם ייבחר ויצא לפועל בעזרת ה’ בקרוב.
ביום חול אפשר לכתוב את הרעיונות שלהם על אותו הדף או על דף אחר. אם יש צורך, הציעו אתם כמה דברים.
לאחר שעלו רעיונות מספר ערכו הצבעה ובחרו באחד המיזמים.
הצעות לדוגמה: מפגש עם אדם מהציבור החרדי (קרוב משפחה של אחד החניכים, מישהו מהעיר, מכר של אחד ההורים וכו’), התנדבות במפעל חסד מסוים, ביקור ב”טיש” של חסידות מסוימת, הליכה משותפת לשיעור תורה של רב חרדי). ראו גם ‘רעיונות לעשייה קיץ תשעט’ במרכז ההדרכה.
סיכום
במערך הזה הכרנו לעומק את הציבור החרדי כדי להגדיל את האחדות בעם ישראל. למדנו על חשיבות האחדות והערבות ההדדית בעם והכרנו את מאפייני הציבור החרדי ואת ערכיו המרכזיים.
בפעולה זו, המסכמת את המערך, הלכנו עוד צעד קדימה. דיברנו על נקודת המבט שלנו על המציאות, שאלנו אם אנחנו בוחרים לראות את השוני או את החיבור ועסקנו בקבלת האחריות שנוצרת מתוך אכפתיות למצב (“השתדל להיות איש”). בסוף סיכמנו את הלמידה ובחרנו מיזם עשייה מסוים בעקבות למידת ערכי הציבור החרדי.
לסיום הפעולה והמערך אנו ממליצים ללכת הביתה ולחשוב: נוסף על מה שקיבלנו עלינו בשבט, למה כל אחד ואחת בשבט התחברו במיוחד במהלך המערך? ומה כל פרט יכול לקבל עליו?
לקראת המיזם
הדיבורים על “אחדות בעם ישראל” יכולים הרבה פעמים להישאר דיבורים בעלמא. הרצון שלנו במערך הזה היה שבסופו של דבר תהיה מעבר ללמידת הערך גם עשייה מסוימת שתבטא בפועל את החזון.
כשאתם, המדריכים של השבט, בוחרים להשקיע ולהוציא לפועל את המיזם שעליו דיברו החניכים, הם מקבלים מסר חשוב על היכולת שלהם עצמם ליישם את הערכים שהם לומדים בסניף, ובפרט את הערך המדובר של אחדות בעם.
מה חשוב לפני מיזם?
הזכירו לחניכים מהם הערכים והמחשבות שהביאו לקיומו של המפגש. כך הם יפנימו טוב יותר שלא סתם הולכים עכשיו לפעילות מסוימת, אלא ממש מוציאים לפועל את מה שדיברתם עליו בפעולות המערך.
חשוב לדבר עם החניכים על סבלנות וכבוד: אתם באים ללמוד ולקבל. סוג ההכנה משתנה לפי אופי הפעילות שלכם, ומומלץ במפגש ההכנה או בדרך למיזם לספר על האוכלוסייה המסוימת שאתם נפגשים איתה (הרבה מידע אפשר למצוא בחיפוש קליל בוויקיפדיה), על אופי האירוע שאתם הולכים להיות בו ועל מה שאתם מצפים מהחניכים שלכם במפגש עצמו.
בהצלחה!
נספח 1 – כותרות על המצב בעם
אל תזהירו מפני “פילוג בעם”. הוא כבר קיים במציאות
אתר זרקור, צבי גיל, 19/07/2012
מדי פעם בפעם, כל אימת שגורם כל שהוא – פוליטי או ציבורי מבקש להכניס קצת הגיון וסדר לאורחות החיים שלנו, אשר חלקם מאובנים מחמת “סטאטוס קוו” קדוש, וחלקם באים לשמור על שליטה פוליטית – קמים עלינו גורמים ציבוריים תקשורתיים ואינטרסנטיים ומאיימים בפילוג בעם. זאת בשעה שהעם מפולג מזה זמן רב, כאשר הפילוג הדתי שקיים מאז קום המדינה הלך והתרחב ואילו הפילוג הלאומי נוצר מאז מלחמת ששת הימים. שניהם מסכנים את קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית.
די להסתה: אין שום “שסע בעם”
אתר מידה, אריק גרינשטיין, 07/01/2017
“הפילוג החמור בעם” שמדברים עליו כל כך הרבה לאחרונה, הוא ספין; זהו מסגור שגוי של המצב בחברה הישראלית, שנועד להפיק רווח פוליטי לגורמים מסוימים או לנגח את שלטון הימין ואת תפיסת העולם השמרנית־לאומית….כן, כמו “קץ הדמוקרטיה”, “מותה של הממלכתיות” ו”נאו־ליברליזם חזירי” – גם “הפילוג בעם” הוא ספין.
פרס ירושלים לאחדות ישראל
הינו יוזמה א-פוליטית של משפחות יפרח, שער ופרנקל, עמותת ‘גשר’ וראש עיריית ירושלים, מר ניר ברקת.
הפרס נולד מתוך תחושת האחדות שעטפה את החברה הישראלית ויהדות התפוצות בעת חטיפתם של שלושת הנערים בקיץ 2014 ונועד להעלות על נס ארגונים ויחידים בארץ ובתפוצות אשר תורמים לאחדותה של החברה הישראלית, ולעורר את יצר היוזמה לפעולות שכאלו בקרב אחרים, מתוך אמונה בחשיבות קבלת האחר ובכוחם של עם וחברה מאוחדים. יוזמי הפרס מבקשים להראות כי האחדות והסולידריות שהפגינה החברה ברגעי הצרה לא היו רק לשעתם, אלא הם מתרחשים יום יום.
(מתוך אתר הפרס)
סליחה על השעה אבל אני פשוט חייב.
התקופה הקרובה הולכת להיות מורכבת והיא איננה פשוטה כלל.
אני מרגיש שהעם שלנו מפולג, כואב, שונא, מאוכזב, מיואש…
אני יושב מול מסך הטלפון היום ופשוט קורא בניסיון לאתר שביב תקווה והנה הגעתי ל1:35 ופשוט לא מצאתי…
מה קרה לנו עם ישראל?
(מתוך הדף של זיו שילון בפייסבוק)