העם דורש צדק!

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

הרחבה למדריכים:

 המושג צדק חברתי בוויקיפדיה

.

ציוד נדרש:

כוסות חד-פעמיות, חטיף, סיפור על אי-צדק, צ'ופרים

.

מהלך הפעולה:

• מה מעצבן אותי?
• אי-צדק
• רדיפת צדק
• סיכום

 .

שלב א – מה מעצבן אותי?

.
שאלו את החניכים: מה מעצבן אתכם? נסו לדובב חניכים שמתקשים להתבטא. האם מעצבן אתכם שנותנים לכם הרבה שיעורי בית? האם מעצבן אתכם שיש ילדים שאינם מתנהגים יפה למורים, להורים, למדריכים או לקומונרית?

.
אחרי שתעלו כל מיני מצבים (מומלץ שגם אתם, המדריכים, תספרו על דברים שמעצבנים אתכם) שאלו אותם: איך אתם מגיבים לזה?

.
אפשר לצייר רגשונים (אימוג'י) שמבטאים כל מיני תחושות: כעס, שמחה, רוגע, בכי ועוד. תנו לכל חניך מערכת רגשונים, ואחרי כל סיטואציה שתשתפו החניכים יראו רגשון אחר בהתאם לתחושתם. אפשר לחבר את הרגשון למקל, וכך יהיה לחניכים קל יותר לאחוז בו.

.
הגיעו אתם למסקנה שיש עוד דרכים להגיב.

.

שלב ב – אי-צדק

.
.
שחקו בכוסות חד-פעמיות. החניכים יקבלו ערמת כוסות ויבנו אתכם מגדל. אחד המדריכים יהיה אחראי בכל פעם לפרק את המגדל, הכוונה או 'בטעות'. בכל פעם תבקשו מהחניכים להתחיל לבנות מההתחלה עד שתראו שהחניכים הבינו את הקטע ואולי אפילו התעצבנו.

.
אחרי שכולם יחזרו למקומות אמרו להם שמגיעה להם הפתעה וחלקו ביניהם חטיף. אבל לחניך אחד תנו יותר מכולם, והדגישו זאת כדי ששאר החניכים ישימו לב. בשלב הזה הגיוני שאחד החניכים יאמר שזה לא פייר (אם זה לא קורה, שאחד המדריכים יאמר זאת). שאלו את החניך: מה לא היה פייר? על מה התעצבנת? הבהירו להם שגם במשחק וגם בחלוקת החטיף היה מעשה של אי-צדק. מובן שאחר כך תחלקו להם את החטיף שווה בשווה.

.

שלב ג – רדיפת צדק

.
קראו את הסיפור על אי-צדק (בנספח); מדריכים זורמים וקלילים יכולים להציג אותו. במהלך הסיפור יש הפסקה – שאלו בה את החניכים איך הם היו מגיבים בסיטואציה כזו ומה הם היו עושים. לאחר שיענו סיימו לקרוא את הסיפור.

.
כאשר אנחנו נמצאים במצב של אי-צדק אנחנו חייבים לדבר על זה עם מישהו. כמו דני בסיפור, שדיבר עם המורה שלו על הדברים שעצבנו אותו. אם אנחנו רואים שיש אי-צדק שעושים לאחד האחים שלנו, אנחנו יכולים לבוא ולומר זאת לאחד ההורים בנעימות, בדרך יפה. בבני עקיבא, התנועה שבה אנחנו נמצאים, מקפידים שכולם יהיו שווים בין שווים. אם במוצא, במיוחדות פיזית, במיוחדות רגשית (מדריכים – אתם מכירים את החניכים שלכם – שימו לב איך זה נאמר שזה לא יפגע בהם), ברמה הדתית ועוד. זה בדיוק ההסבר של המושג 'צדק' – בלי אפליות, בקבלת השונה ובאהבת כולם כאחד.

.

סיכום:

.
אנחנו צריכים 'לרדוף' אחרי הצדק. אם אנחנו רואים שנעשה מעשה לא צודק, אנחנו צריכים לדבר עליו ולא להתעצבן ממנו. נוסף על כך אם אנחנו רואים שקורה מקרה של אי-צדק לחברים שלנו, גם אז אנחנו צריכים לדבר ולעזור להם, כמו שבתנועה שלנו פועלים. כך נוכל להפוך ולו במעט את החברה שלנו לחברה צודקת.
.

"העם דורש צדק חברתי"!

.

הצעה לצ'ופר: הכינו צמידים או שרשראות שכתוב עליהם 'שבט יובל דורש צדק חברתי' או 'שבט יובל רודף אחרי הצדק'.

נספחים

נספח 1

.
סיפור על אי-צדק:

.
דני התרגש מאוד, סוף כל סוף הטיול השנתי הגיע! לטיול הזה הוא חיכה הרבה מאוד זמן! הם קבעו כל החברים להיות באוטובוס ביחד, להביא מלא חטיפים ולשיר כל הדרך!

.
דני התארגן במהירות, אכל ארוחת בוקר ורץ לאוטו.

.
אבא לקח אותו לבית הספר, דני נפרד ממנו לשלום ואבא נתן לו חיבוק ונשיקה.

.
כאשר התקרב לאוטובוסים ביקש מהמורה לעלות לאוטובוס 1, שבו ישבו כל חבריו. המורה אמרה לו שאין מקום ושיעלה לאוטובוס 2. דני התאכזב נורא כי רצה להיות עם יוסי, עם רינה (ותנו עוד שמות מעצמכם, אפשר גם של החניכים), אבל הוא אמר לעצמו שיש לו עוד הרבה זמן ליהנות עם החברים מלבד בנסיעה. הוא עלה לאוטובוס 2 והתיישב ליד יובל. לאחר כמה דקות הלך יובל לדבר עם המורה. פתאום חש דני שהאוטובוס מתחיל לנסוע, אבל יובל עדיין לא חזר. הוא צעק: "חכו, חכו, יובל עדיין לא חזר!" אך המורה ענתה שיובל עבר לאוטובוס 1 כי כך ביקש. דני לא הבין למה ליובל אישרו ואילו כשהוא ביקש אמרו שאין מקום.

.

שאלו את החניכים: מה הייתם עושים? איך הייתם מגיבים?

.

דני התחיל להרגיש כעס גדול והבין שהיה כאן מעשה של אי-צדק. אבל הוא החליט שלא להתעצבן ולכעוס, ובסוף הנסיעה ניגש למורה ואמר לה שזה לא היה הוגן שהעבירו את יובל אוטובוס, כי הוא ביקש קודם. המורה אמרה לו שהוא צודק, ובנסיעה חזור מהטיול נסע דני באוטובוס 1 עם כל חבריו.

.

נספחים 

נספח 1 – הדייג ואיש העסקים

.
היה היה אדם שאהב לדוג. הוא יצא לדוג בכל יום, והדיג קיים אותו וסיפק את צרכיו.

יום אחד בא אליו איש עסקים ושאל אותו: "תגיד, מה אתה עושה עם כל הדגים שאתה דג? "

אמר לו הדייג: "הם משמשים לי למזון, ואת המעט שנשאר בסוף היום אני זורק או מחזיר לים". אמר לו האיש: "למה שלא תמכור את העודפים שאתה דג? "

השיב הדייג: "ואז מה יקרה?"

"ואז", אמר האיש, "תרוויח כסף, תוכל לקנות סירה, תוכל לשוט בה ולדוג."

שאל הדייג: "ואז?"

השיב לו איש העסקים: "ואז תדוג יותר דגים ותרוויח יותר כסף".

שאל הדייג: "ואז מה?"

אמר האיש: "ואז תוכל לשדרג את החכה, תוכל לקנות סירה גדולה יותר, לשוט רחוק יותר, לדוג יותר ולהרוויח יותר! "

השיב הדייג: "ומה אז?"

אמר האיש: "תקנה סירה גדולה יותר, תשוט רחוק יותר, תדוג יותר דגים, תרוויח יותר כסף".

השיב הדייג: "ואז?"

אמר האיש: "ואז תוכל לקנות יכטה מפוארת, לשוט רחוק מאוד, לדוג הרבה דגים ולהרוויח הרבה כסף".

השיב הדייג: "ואז?"

אמר האיש: "ואז תוכל לקנות ספינה, לשכור צוות, לדוג בכמויות עצומות, מסחריות, ותהיה עשיר…"

אמר לו הדייג: "נו, ואז?"

אמר האיש: "ואז תהיה מסודר, תוכל לבוא לכאן, בשקט, בכיף, בלי דאגות, בלי צרות… לדוג, ליהנות… "

ענה לו הדייג: "אבל זה מה שאני עושה עכשיו…"

 .

 

נספח 2 – תמונות טבע

 .

נספח 3 – הרב צבי יהודה קוק

.

הרב צבי יהודה קוק נולד בעיירה זוימל במחוז קובנא שבליטא (ששם כיהן אביו ברבנות) לרב אברהם יצחק הכהן קוק ולריזא רבקה, בת אחיו התאום של האדר"ת. אמו הייתה רעייתו השנייה של אביו, והוא היה בנה הראשון. לאביו כבר הייתה בת מאשתו הראשונה. בשנת תרנ"ו (1896) עברה המשפחה לבויסק, ליד ריגה, ששם נתמנה אביו לרב העיירה. כאשר התמנה הראי"ה קוק לשמש רבן של יפו והמושבות עלתה המשפחה לארץ ישראל והגיעה לנמל יפו בכ"ח באייר תרס"ד (13 במאי 1904).
.

בילדותו למד גמרא אצל הרב ראובן גוטפריד ידידיה, חתנו של הרב יואל משה סלומון, וכן אצל הרב משה זיידל והרב בנימין מנשה לוין, אך עיקר תלמודו בא לו מאביו. בשנת תרס"ו (1906) עבר לירושלים כדי ללמוד בישיבת 'תורת חיים' בעיר העתיקה. על אף גילו הצעיר (כבן 15), נמנה הרב צבי יהודה עם בני השיעור הגבוה, והתקרב לראש הישיבה הרב זרח אפרים אפשטיין. לאחר תקופה בירושלים שב הרב צבי יהודה ליפו וחזר ללמוד אצל אביו.
.

בשנות יפו הללו התיידד עם הרב יעקב משה חרל"פ וסייע לו בעריכת הספר 'צבי לצדיק'. היה ביוזמי הקמת הישיבה בראשות אביו והרב שלמה זלמן שך, ששכנה בבניין של תלמוד תורה 'שערי תורה'. בשנים אלו החל גם בעריכת כתבי אביו ובהוצאתם לאור; הראשון שבהם היה הספר 'שבת הארץ' (1910) על שנת השמיטה, שבו השתתף בכתיבה. בשיתוף ר' ישראל חבס הוציא בשנת תרע"ג (1913) את הקובץ 'התרבות הישראלית'.

.

נספח 4 – שלא ליהנות מאחרים

.
גם כשסבל רבנו מכאבים חזקים התעקש שלא יתמכו בו.

.
בכל פעם לאחר השיעור, כשאחרון התלמידים עזב את ביתו, הוא נאנח מכאבים ברגלו והתאמץ לקום מכיסאו כדי ללכת למיטתו.
.

התלמיד שגר אתו כדי להיות לו לעזר ידע שדעת רבנו לא תהיה נוחה אם ינסה לסייע לו להגיע למיטה, לכן עלה במוחו רעיון אחר – לסדר שתי שורות של כיסאות כדי שרבנו יוכל להישען עליהם בדרכו ולא יצטרך לתמיכת בשר ודם.
.

כאשר ראה זאת רבנו שמח מאוד והעלה חיוך רחב על פניו.

.

 

 

נספח 5 – הרב חיים דרוקמן

.
נולד בקוטי (קיטוב), פולין (כיום אוקראינה). לאחר הסכם ריבנטרופ-מולטוב, כשכבשה ברית המועצות את העיירה, נשלח לבית ספר ביידיש של היבסקציה, ששם הוכרחו הילדים להגיע ללמוד בשבת. לאחר הכיבוש הנאצי הסתתר עם הוריו במחבוא שנחפר מתחת לבית דודו באזור הלא יהודי של העיירה. בקיץ תש"ב נמלטו הוריו עמו לצ'רנוביץ, שהייתה אז תחת שלטון רומניה, ושהו שם במשך שנה. בחלק מהזמן שהה בבית יתומים. בהמשך מסרו אותו הוריו לזוג יהודים חשוכי ילדים שקיבלו רישיונות עלייה (סרטיפיקטים), והם העלו אותו עמם לארץ ישראל באב תש"ד (אוגוסט 1944) באחת משלוש הספינות שהפליגו בים השחור מקונסטנצה לאיסטנבול. על פי התכנית המקורית היו אמורים דרוקמן והוריו המאמצים להפליג על המפקורה, אולם הם איחרו והועלו על ספינה אחרת וכך ניצלו חייהם מגורלה של הספינה, שטובעה בידי צוללת וכמעט כל נוסעיה נספו‏. לאחר המלחמה עלו הוריו ארצה ומשפחתו התאחדה.

.
בארץ ישראל למד במוסד 'עלייה' בפתח תקווה ובישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה. התגייס לצה"ל בשנת תש"ט (1949) במסגרת הנח"ל בגרעין ז של בני עקיבא. הגרעין ביצע את הכשרותיו בטירת צבי ועלה להגשמה בקיבוץ סעד. בשנת תשי"ב (1952) הצטרף להנהלה הארצית. לאחר מכן למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים.

.
בשנת תשי"ד נמנה עם מדריכי שבט 'איתנים' של בני עקיבא, שבחניכיו היו גם הנערים זלמן ברוך מלמד, יעקב פילבר, צפניה דרורי, בנימין הרלינג, ידידיה כהן ושבתי זליקוביץ, שייסדו את ישיבת כרם ביבנה. בשנים 1955–1956 יצא בשליחות בני עקיבא לארצות הברית, ובתום שליחותו חזר ארצה ולימד אמונה בישיבת 'מרכז הרב'.

.
הרב דרוקמן היה פעיל בתנועת 'גוש אמונים', ולקראת פינוי יישובי סיני ירד עם משפחתו ותלמידיו לחבל ימית. הוא הקים את ישיבת ההסדר 'אור עציון', מכהן כחבר הוועד המנהל של איגוד ישיבות ההסדר ובעל השפעה רבה על הקשר שבין ישיבות ההסדר וצה"ל. כמו כן הרב דרוקמן מכהן כיו"ר ארגון ישיבות בני עקיבא.

.
בכ"ג בחשוון תשנ"ד (7 בנובמבר 1993) נפצע הרב בפיגוע ירי לעבר רכבו בדרכו לקריית ארבע. בפיגוע נהרג נהגו, אפי איובי‏, תושב כפר דרום. השב"כ, שחשש שזהו ניסיון התנקשות ברב, העמיד שמירה בסמוך לביתו במרכז שפירא למשך חודשים מספר.

.
בשנת 1999 שיגר אליו היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין מכתב נזיפה על שלא עירב את המשטרה בפרשת ההטרדות המיניות בישיבת 'נתיב מאיר' אשר הגיעה לידיעתו, והעדיף למצות בירור פנימי והרחקת החשוד מהתלמידים. כאשר נמתחה עליו ביקורת בעניין זה לאחר שזכה בפרס ישראל אמר שסבר כי מילא את חובתו כאשר הרחיק את הפוגע מתפקידו בו ביום, ולא ידע שעליו לדווח.

.
בשנת 2011 העניקה לו אוניברסיטת בר-אילן תואר דוקטור של כבוד על פועלו בתחום החינוך ובתחום הגיור‏.

.
ביום העצמאות תשע"ב (2012) קיבל הרב דרוקמן את פרס ישראל על מפעל חיים. בנימוקי השופטים נאמר: "בכל שנות פעילותו תרם הרב דרוקמן תרומה ניכרת וחשובה לקירוב בין חלקי העם, מתוך אהבת ישראל אמתית, ובעצם בכל מסגרות העשייה הרבות המגוונות שלו היה לאבן שואבת וחינך את תלמידיו לשילוב של תורה ארץ ישראלית, שמביאה לידי מעשה בחיי היום-יום ובהתערות בחברה הישראלית על כל חלקיה. הרב מעורב בפתרון סכסוכים עמוקים העומדים בלב החברה הישראלית בתחומי הדת והמדינה, החינוך ומערכת היחסים בין חלקי החברה השונים, ומהווה אוזן קשבת וכתובת לעצה, לסיוע ולתושייה".

.
כחודש לאחר מכן יצא לאור הספר הראשון שכתב ‏(קודם לכן יצאו סיכומי תלמידים משיעוריו). הספר, 'קמעא קמעא', עוסק בענייני גאולת ישראל בדורנו על ידי תקומת מדינת ישראל, השיבה לארץ וקיבוץ הגלויות.

.

נספח 6

מתנות קטנות (מילים: נעם חורב)

.
זה עוד יום שישי נושם את האוויר
האור והצל משחקים שוב תופסת
השולחן ערוך תמונות ילדות על הקיר
שיירות לבנות חוזרות מבית כנסת
והריח הזה ששורט לי את הלב
מתגנב, מתגנב, ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות

מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש

זה עוד יום שישי מרפסת ועיתון
השמש כמו הדאגות לאט נמחקת
מנגינות פשוטות זוחלות מהחלון
ושום סערה כבר לא תסתיר פה את השקט

מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש

כי בנו בחרת
ואותנו קידשת
ברוך אתה ה'
מקדש השבת

והריח הזה ששורט לי את הלב
מתגנב, מתגנב, ופותח דלתות
אל אושר קטן אל אותו שיר ישן
שעובר אצלנו במשך דורות

מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
רסיסים של כוונה עיגולים של אמונה
מתנות קטנות
מישהו שלח לי מתנות קטנות
כמו הכוח לקבל את מה שאין את מה שיש
מה עוד אפשר כבר לבקש

מתנות קטנות…

להורדת והדפסת הפעולה