איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבת.
– נפגוש את הסיפור של בני עקיבא, דרך האנשים, הסמלים, והמילים… דרך ההכרות העמוקה יותר עם התנועה – נבין לאן אנחנו רוצים לצרף עוד חברים.. כמה התנועה שלנו היא גדולה ויקרה, וכמה אנחנו רוצים שעוד חברים יזכו להיות חלק מהדרך שלה!
מדריכים יקרים, שימו לב! המשימה הראשונה דורשת מעט השקעה, אך ההשקעה הזו בהחלט שווה!
הכינו לוח גדול של המשחק איקס-עיגול, בעל 9 משבצות, כאשר לכל משבצת תצמידו סיכה משרדית. בעזרת הסיכות המשרדיות נצמיד ללוח 9 כרטיסיות, שמצד אחד שלהן תהיה תמונה (נספח 2), והצד השני יהיה ריק. הצמידו את הכרטיסיות ללוח כשהצד הריק יהיה כלפי חוץ. בנוסף, כל קבוצה תקבל 5 פתקים עם הסימן שלה – איקס/עיגול.
כעת, נתחיל את המשחק, קבוצה אחת תתחיל – היא תבחר משבצת מסוימת ותצטרך להפוך את הכרטיסייה שבמשבצת ולזהות מי בתמונה או לענות על החידה. אם היא הצליחה – היא יכולה להניח במשבצת את הסימן שלה, אם לא – החידה עוברת לקבוצה השנייה.
הקבוצה המנצחת תהיה הקבוצה שהצליחה ליצור רצף של שורה/טור/אלכסון על גבי הלוח עם האיקס/העיגול!
.
לאחר המשחק התיישבו במעגל. ספרו לחניכים קצת היסטוריה על התנועה:
בכ”ד באדר א’ תרפ”ט התאספה בסניף “הפועל- המזרחי” בירושלים קבוצה של 30 בנים- תלמידי כיתה ח’ מביה”ס ת”ת המזרחי, ותלמידי הכיתה הראשונה של בית המדרש למורים מזרחי- והחליטה על ייסוד ארגון “בני עקיבא”. רוח הנוער באותה תקופה הייתה רוח של מרד ורצון לשינוי פני החברה, הנוער של בני עקיבא ברוחו של רבי עקיבא ראו עצמם מכריזים מרד במצב הנוער, נלחמים בעד קיום ערכיה הנצחיים של היהדות ונגד המושגים והתרבות הזרה שפשטה בלב הנוער הישראלי. חברי בני עקיבא ראו עצמם, בנים נאמנים ומורי דרך לשלמות עם ישראל, תורתו וארצו.
כבר בניסן תרפ”ט זכו חברי בני עקיבא לברכתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל.
בשנת תרצ”א הצטרף גם הרב משה צבי נריה זצ”ל כמדריך ומרכז לסניף בני עקיבא בירושלים והשרה מרוחו הגדולה על התנועה כולה והתפתחותה. התנועה התרחבה, קמו סניפים במקומות שונים בארץ, חברי התנועה חיפשו דרכים להקים יישובים ולתרום מכוחם לעם ולארץ. (מתוך אתר התנועה)
.
לאחר שפגשנו את התנועה והעמקנו בה, אנחנו רוצים כעת לראות איך התנועה פוגשת כל אחד מאתנו.. מה זו בעצם בני עקיבא בשבילנו..
עמדו במעגל, מדריך אחד יחזיק בידו כדור ויגיד מה זו בשבילו בני עקיבא במשפט אחד, המדריך יגלגל את הכדור לחניך שמולו וגם הוא יגיד מהי בשבילו התנועה, וכך הלאה עד שהכדור יגיע לכל החניכים.
.
לאחר המשחק התיישבו עם החניכים חזרה במעגל. דברו עם החניכים על כך שפגשנו את התנועה, את ההקמה שלה, דמויות חשובות ומובילות בתנועה. פגשנו כמה התנועה הזו גדולה ויקרה. איך בחיים של כל אחד מאתנו בני עקיבא זה דבר חשוב ויקר, ועכשיו – אנחנו רוצים לצרף חברים נוספים לדרך של בני עקיבא..
שאלו את החניכים – למה חשוב לנו שעוד חברים יצטרפו לבני עקיבא? (שגם הם יזכו להיות חלק, שגם הם יכירו ברעיון של תורה ועבודה, בדרך של בני עקיבא. שבני עקיבא תהיה תנועה יותר גדולה ועוצמתית ועוד..)
.
לסיום, חלקו לחניכים את הקטע של יחיאל אליאש (נספח 3) וקראו אותו יחד..
בעז קדימה בני עקיבא!
כשעמדתי אז במפקד הראשון של התנועה החדשה קיוויתי שיבוא יום ובבני עקיבא יהיו חברים אלפי בני נוער. היום כשאני רואה שב”ה זכיתם לרבבות, אני מאחל לכם שתזכו לראות אלפי רבבות של חברים שמגיעים לבני עקיבא ופועלים ברוח התורה והעבודה” (יחיאל אליאש)
—
למה השם בני עקיבא? מספר יחיאל אליאש:
“..התאספנו מספר חברים וכל אחד ‘זרק’ שם לחלל. מכל השמות שהועלו ‘תפסה’ אותנו מיד הצעתו של אברהם קסטנבוים ז”ל, מי שהיה חבר במרכז העולמי של המזרחי והפועל המזרחי. הוא הציע את השם ‘בני עקיבא’ וזה הדליק אותנו. רבי עקיבא סימל בעינינו, יותר מכל שם אחר, את רעיון התורה ועבודה. הוא היה גם פועל, גם רועה צאן, גם לוחם לאומי וגם תלמיד חכם, והשקיע את עצמו ב-ד’ אמותיה של תורה והלכה. רבי עקיבא ראה בכל אדם- אדם, וזו הייתה גם תפיסתנו: לא להרחיק, אלא לקרב. אנו תלמידיו של רבי עקיבא-אנו רבי עקיבא..”