איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חולבתורה יש תיאורים רבים של החיבור בין האדם לטבע ושל החיבור לארץ. כבר בסיפור הבריאה מתואר תפקיד האדם “וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה” (בראשית ב, ט), ויש גם ציווי מפורש על האדם שלא להכרית את עצי העיר שצרים עליה במלחמה “כי האדם עץ השדה” (דברים כ, יט). כמו כן התורה עוסקת בקשר זה דרך מצוות התלויות בארץ, אשר חלקן נועדו להורות לנו כיצד עלינו לשמור עליה. אנו מקבלים הנחיות איך נכון לעשות זאת במרחב הכללי כאומה ובמרחב האישי כפרטים. יש לנו אחריות, והיא שייכת לכולנו ומוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו.
ציוד נדרש: דף של זוגות כפות רגליים לפי מספר החניכים (נספח 2), עטים, תנ”ך (מומלץ)
בקשו מהחניכים לדמיין את גן עדן שברא ה’: מה יש בו? אילו צמחים? פרחים? מקורות מים? איך הם מדמיינים את גן עדן? בתוך המציאות הזו מתואר לנו כי ה’ מניח את האדם בגן העדן. דמיינו את עצמכם בתוך המציאות הזו. מה אתם מרגישים? מה אתם רוצים לעשות? לפתע הקב”ה מגיע ואומר: יש לכם תפקיד בגן: “וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ”.
דונו עם החניכים:
סכמו: ראינו כי בתוך המציאות האידיאלית כביכול שהקב”ה בורא הוא מניח אדם ונותן לו תפקיד. ניסינו להבין מה בדיוק התפקיד שנתן ה’ לאדם. אנו מבינים שיש כאן שני צדדים, צד אקטיבי שדורש מאיתנו לעבוד, להיות שותפים עם ה’ ממש בקיום הגן, והצד המשלים, המאופק, הדורש מאיתנו לשמור, לא להרוס את הקיים, להגן על הבריאה הא-לוהית.
חלקו את החניכים לשתי קבוצות והנחו אותם לקרוא יחד שני קטעים (נספח 1), לשוחח ביניהם על כמה נקודות העולות מהם, ובסיום לשלוח נציג שיציג לכל חברי השבט את עיקרי הדברים שעליהם שוחחו.
סכמו: ראינו שהמדרש מחזק עוד יותר את תפקידו של האדם ביחס לטבע ולשמירה עליו. בדומה לסיפור הבריאה גם כאן יש פנייה אישית מא-לוהים לאדם, והיא מטילה עליו אחריות רבה ובמידה מסוימת הופכת אותו לשותף אקטיבי, אשר בכוחו להרוס ובכוחו לשמור ולפתח.
הנחו את החניכים לשבת במעגל וחלקו להם זוגות של כפות רגליים (נספח 2) ועטים: כל חניך יקבל רגל ימין, רגל שמאל ועט. הנחו את החניכים לכתוב ברגל שמאל דברים שהם חושבים שמזיקים לארץ, למשל צריכה מופרזת, זריקת פסולת על האדמה, שימוש מוגבר ברכבים פרטיים, טיסות, עקירת יערות, ייצור נייר.
עשו סבב, וכל חניך יקריא דבר אחד שמזיק לארץ שכתבו ויניחו את כף הרגל שכתב בה בטור במרכז המעגל.
לאחר מכן הורו לחניכים לכתוב ברגל ימין דברים שלדעתם מועילים לארץ, למשל נטיעת יערות, מחזור, שימוש בתחבורה ציבורית, קומפוסט, צריכת יד שנייה, בנייה אקולוגית (מעברים אקולוגיים), שימוש ברכבים חשמליים, לוחות סולריים.
עשו עוד סבב, וכל חניך יקריא מה שכתב ויניח את כף הרגל הימנית בשורה מקבילה לכפות הרגליים השמאליות.
בקשו מכל חניך לקום לפי הסדר ולקחת את כף הרגל הימנית שלו, כף הרגל שכתובים בה דברים טובים, ולשוב למקומו.
לאחר שכל כפות הרגליים הימניות יוצאו מהמעגל שאלו את החניכים: מה אתם חושבים על כפות הרגליים השמאליות, שכתובים בהן דברים שהורסים את הארץ? דמיינו עולם שזה כל מה שיש בו, פגיעה בארץ. איך זה גורם לכם להרגיש? האם היה משנה לו היינו משאירים חלק מכפות הרגליים הימניות? האם היה משנה לו היינו לוקחים חלק מכפות הרגליים השמאליות, ואיתן דברים אשר מזיקים לעולם?
סכמו והסבירו כי אומנם יש מעשי אדם רבים שהורסים את הארץ, אך יש גם הרבה דברים שהאדם יכול לעשות כדי לשמור עליה, כמו שראינו כאשר גם כפות הרגליים הימניות היו במעגל.
בקשו מהחניכים לשתף בדבר אחד קטן שהם יכולים להתחיל לשמור בו על הארץ, כגון אריזת אוכל בקופסה רב-פעמית במקום בשקית חד-פעמית, שימוש בבקבוק רב-פעמי, מחזור נייר, להעביר או לתרום בגדים ישנים.
בסבב יגיד כל חניך איזו משימה הוא מקבל עליו ויחזיר את כף הרגל הימנית שלו לשורה, כדי שנקבל שוב עולם מאוזן.
סכמו והסבירו כי המעשה הטוב מתחיל בכל אחד מאיתנו. אם כל אחד יבחר להסיר אחריות, יישארו לנו רק הרגליים השמאליות, רק הבעיות שהורסות את הארץ. כמו שכל אחד רק לקח את כף הרגל הטובה שלו, אך בסוף נשארנו בלי כפות רגליים ימניות, חיוביות. אך אם כל אחד יחזיר את כף הרגל שלו לשורה ויעשה דברים שטובים בשביל הארץ ונממש את האחריות שהקב”ה ציווה אותנו עליה עוד בימי בראשית, המעשים הטובים ימלאו את הארץ, והעולם יהיה מקום יציב יותר.
נספח 1
“רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱ-לֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ” (קהלת ז, יג).
“בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו, ‘ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך’” (קהלת רבה ז, יג).
נספח 2
