איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתי בפעם האחרונה עשית משהו בפעם הראשונה? זו לא רק פרסומת למיץ אלא גם דרך חיים!
בפעולה ננסה ללמוד על קיום מצוות ועל חיי תורה מתוך שמחה והתלהבות ומתוך בירור דרכנו לקראת חגיגת בר המצווה ובת המצווה של חניכינו. דווקא בגלל הייחודיות של הגיל הזה עניין קיום המצוות הוא מורכב ולא ברור, ואנחנו כתנועה וכאנשי חינוך באים מתוך אמירה ברורה – דרכנו היא דרך התורה ומתוכה אנחנו פועלים וחיים.
הרחבה למדריכים:
מאמר העונג והשמחה של הרב קוק (מתוך ‘עקבי הצאן’)
.
הכנות וציוד נדרש:
.
.
.
האם אי פעם עצרנו לחשוב מדוע ואיך אנחנו מקיימים את התורה?
.
https://www.youtube.com/watch?v=L_BENGaRcT4.
.
שבטים קטנים ישחקו בכלי משחק רגילים על לוח גדול שנכין, אך כל חניך יהיה אחראי על כמה חיילים במשחק.
.
.
קראו או הציגו את הסיפור (בנספח) הממחיש את הסגולות ואת הכוחות של ברכת ‘שהכול’ שאנחנו אומרים כל כך הרבה פעמים ביום, והסבו את תשומת לב החניכים שזו רק ברכה אחת מתוך עשרות מצוות שאנחנו מקיימים ביום, וחשיבותה עצומה.
.
.
שאלו: למה איננו חושבים על משמעות המצוות? על הכוח שלהן?
.
המצוות נעשות חלק מהשגרה שלנו, ולכן איננו מכניסים אליהן את הלב. אנחנו חייבים לברר את הדברים שאנחנו עושים ולא לחיות את חיינו בבינוניות, בלי להבין למה אנחנו מקיימים מצוות ואיך עושים זאת בשמחה והתלהבות.
.
האם אנחנו בוחרים (או לא בוחרים בזה..) או מתגלגלים לזה בעקבות החברה שבה אנחנו חיים?
.
.
השכל הישר, צריך להכריע בזהירות מה לשבור ומה להשאיר על כנו, באופן כזה, שהאדם יישאר מלא אומץ וחיוניות, מצד הטוב שברצון שכבר קיים, ומאידך, שהאדם יהיה עם לב נשבר, בגבורה ובמאבק מול אותם חלקי הרצון, שעדיין חיית האדם הרעה משתוללת בקרבם (הרב קוק, אורות הקודש).
.
רעיונות למשפטים שאפשר להתחיל בהם את הסיפור:
.
אנחנו בוחרים איך לחיות את החיים שלנו, אנחנו צריכים להוביל את עצמנו ולא להיות מובלים על ידי מה שאנחנו מכירים ורגילים. ההורים שלנו בחרו לחיות חיי תורה ומצוות ואנחנו צריכים לבחור בזה גם בעצמנו! קבלת עול מצוות היא זמן מצוין לבחור בזה שוב, והפעם באמת.
.
.
ואמנם ליהודים שנתחנכו בגולה, במקום שהחיים נוצרים על ידי אחרים, והיו נאלצים להיכנע בפני כוח החיים של אחרים — קשה לנתק בבת אחת מסורת רבת בשנים. אבל אנו, הנוער המתחיל רק עכשיו לרקום חיים חדשים בארצנו, עלינו התפקיד ליצור חיים יהודיים מקוריים, משוחררים מהשפעת הנכר.
.
מהיכן לשאוב את הכוח הזה, ואיך להתרומם מעל לחיים הרגילים והפשוטים ? — אלו הן השאלות העומדות לפנינו בהתוויית דרך חיינו.
.
קודם כול עלינו להחיות בנו את כל הטוב שהיה ביהדות הדתית במשך הדורות. עלינו לפתח בתוכנו את הרגש הדתי, עד שנרגיש את התורה בכל רמ׳׳ח אברינו.
.
השקפת העולם שלנו אינה מצומצמת לקומץ קטן איזה שהוא אלא לכל העם ולאנושיות כולה, אני מתכוון ליצירת חיים הבנויים על יסודות התורה, שישמשו דוגמא ומופת לאחרים. אז נוכל להגיד לנוער שבארץ ובגולה: טהר את גילוליך מביתך וממחשבותיך ושוב למקור מחצבתך. אין אנו זקוקים לסוציאליות של אחרים. יסוד חיינו בתורה, ושם תמצא את כל מאווייך. צו התורה הוא ״וחי בהם״! (יחיאל אליאש, ‘מעשה הבא בחזון’).
.
.
הסבא היה יהודי לוהט,
האבא – יהודי חם,
הבן – יהודי פושר,
הנכד – יהודי קר,
והנין – קפוא לגמרי, ואפשר להכניסו לפריג’ידר.
(הרב נריה)
.
הניחו במרכז המעגל כל מיני חפצים (שעון, כדור, נעל, דף, בקבוק, מגבת, צעיף, גביע, מברשת שיניים וכו’), ובקשו מכל חניך לבחור חפץ. אחרי שכולם בחרו בקשו מכל חניך שישתף אותנו איך החפץ שבחר יכול לעזור לו לבעור באהבת השם ולקיים מצוות מתוך שמחה.
.
.
לקיום מצוות ולחיי תורה יש משמעות עמוקה שאנחנו חייבים לברר מהי; איננו יכולים לחיות חיי תורה מתוך הרגל ושחיקה אלא חייבים לעורר את עצמנו ולהבעיר את עצמנו באהבת השם ובקיום מצוות, לשמוח בהן ולבחור בהן.
.
בזכות ברכת שהכול! (הרב רונן חזיזה, מתוך אתר הידברות)
ליד תוניס היה כפר אחד קטן, ובכפר הזה גר יהודי עשיר שאהב מאוד להכניס אורחים. כל יהודי שהגיע אליו הביתה, הוא היה מכניס בשמחה ונותן לו אוכל, שתייה ומקום לישון. מובן שהיהודי הזה היה מקפיד על כל המצוות. סביבו גרו ערבים, והם קינאו בו שיש לו כסף, אבל ה’ כל הזמן היה מציל אותו מהם.
יום אחד עבר רבי אברהם בן מוסא דרך הכפר ההוא. הוא היה צריך לישון שם בלילה, ולהיכן ילך? איפה יתארח? אצל היהודי העשיר ההוא. העשיר קיבל את הרב בכבוד גדול, ערך לכבודו שולחן ואחר כך נתן לו חדר גדול שיוכל לישון בו. רבי אברהם הודה לו ונכנס לחדר, אבל לא הלך לישון כי בלילה הצדיקים מקפידים ללמוד תורה. רבי אברהם פתח את הספרים והתחיל ללמוד, ולפתע נשמעו דפיקות חזקות על דלת הבית. בום! בום! בום! “פתחו את הדלת מיד!” מאחורי הדלת עמדו ארבעה ערבים בריונים עם מקלות בידיהם, בעטו בדלת בכל הכוח ודפקו עליה בחזקה. הם באו לשדוד את הכסף של העשיר. העשיר רץ מיד לחדר של רבי אברהם ואמר לו: “כבוד הרב, יש כאן שודדים! רוצים לקחת לי את כל הכסף. מה נעשה?” רבי אברהם הניח את היד על הכתף של העשיר ואמר לו: “אל תדאג, הכול יהיה בסדר”. העשיר גמגם “בבבב…סדר, אבל מה נעשה?” והרב אמר לו: “הבא לי בבקשה כוס עם מעט מים”. העשיר מזג לרב מעט מים; הרב החזיק את הכוס, עצם עיניים ובירך בכוונה: “ברוך אתה ה’, אלוקינו מלך העולם, שהכול נהיה בדברו”. מיד כשסיים הרב לברך השתרר שקט!
“היי, מה קרה? אין עוד דפיקות בדלת”, אמר העשיר, והרב אמר: “הכול בסדר, חזור לישון”. העשיר הרגיע את משפחתו שהכול בסדר ולאט לאט הם ניסו לחזור לישון. כמעט שעה עברה, והם שמעו שוב: בום! בום! בום! “פתחו מיד את הדלת…” כן, אלו היו השודדים. העשיר רץ לרב: “כבוד הרב, הם חזרו… מה עושים?” הרב הרגיע אותו ואמר: “הבא לי עוד כוס קטנה של מים”. ושוב הרב בירך עליה בכוונה “שהכול נהיה בדברו”, ובאותו רגע הדפיקות פסקו. וכך בכל כמה זמן היו השודדים חוזרים, הרב היה מברך “שהכול” והדפיקות היו מפסיקות, עד שברוך השם זרחה השמש והגיע הבוקר.
העשיר שמח כל כך שהבוקר הגיע, אלא שלפתע נשמעו דפיקות בדלת – אבל הפעם היו הדפיקות חלשות ועדינות. הוא התפלא: “מי יכול לבוא אליי בשעה מוקדמת כל כך?” הוא הציץ מהחלון לראות מי שם, ומה הוא ראה? את ארבעת השודדים עומדים בדלת… מיהר העשיר ורץ לרב ואמר לו: “כבוד הרב, הם רוצים לבלבל אותי… הם דופקים חלש כדי שלא אדע שאלו הם… אבל ראיתי אותם. מה עושים?” הרב אמר לו: “אל תפחד, פתח להם את הדלת”.
העשיר פתח את הדלת, השודדים נכנסו לתוך הבית והשודד הראשי אמר: “תגיד לי, מי נמצא אצלך בבית?” העשיר פחד לגלות להם שהרב שם, כי חשש שיפגעו בו, אבל השודד אמר: “אל תשקר לנו, אנחנו יודעים שמישהו שמר עליך כל הלילה רק גלה לנו מי זה”. העשיר גילה להם שרבי אברהם בן מוסא אצלו בבית, והם בקשו להיכנס לרב. כשנכנסו נפלו ליד הרגליים של הרב ואמרו: “כבוד הרב, מה עשית לנו? בכל פעם שדפקנו בדלת עפנו פתאום למקום רחוק ונפלנו על הרצפה, קיבלנו מכות חזקות מאוד ובקושי הצלחנו לחזור”. רבי אברהם אמר להם: “דעו לכם, שכל ברכה שיהודי מברך, אם הוא מברך אותה לאט ובכוונה, היא מצילה אותו…”