איתור סניפים וכפרי בוגרים
“כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל” (רבי נחמן מברסלב).
בפעולות הקודמות עסקנו בתהליך ‘קמעא קמעא’ ביישובי ארץ ישראל ובתקופת קום המדינה. נפגשנו עם מקימי גוש עציון והבנו את מידת הסבלנות שנדרשה מהם. בפעולה הקרובה נרצה להתבונן על ההתיישבות בארץ ישראל כיום על סוגיה השונים ולהבין כי כל צורת התיישבות חשובה ומשמעותית למצוות יישוב הארץ.
מה יגרום לנו להעריך את המקום שאנו גרים בו ולראות בו חלק ממצוות יישוב ארץ ישראל, וכיצד מצוות יישוב ארץ ישראל קשורה לכל אחד ואחת מאיתנו בשנת תשפ”ב?
ציוד נדרש: דפי A3, טושים, רמקול, מקרן.
פתיחה –
חלקו לכל חניך את המדרש (נספח 1). קראו אותו ושאלו את החניכים:
האם לדעתם לעם ישראל יש קשר מיוחד לארץ ישראל?
אם כן, במה הוא בא לידי ביטוי?
שלב א –
אפשרות א: כתבו בפתקים את סוגי ההתיישבות שונים שיש בארץ ישראל (נספח 2) והניחו אותם על הרצפה.
בקשו מכל חניך לספר אם הם מכירים בני משפחה או חברים שגרים במקומות אלו בארץ ישראל ונסו לאפיין איתם את ההבדלים בין צורות ההתיישבות.
אפשרות ב: הדפיסו תמונות של סוגי התיישבות שונים שיש בארץ ישראל (נספח 3) ובקשו מחניכים להציג את ההבדלים בין סוגי ההתיישבות.
בסיכום שלב זה אמרו לחניכים כי ההתיישבות בארץ ישראל מגוונת מאוד, ואפשר לראות צורות רבות של התיישבות בה.
שלב ב –
חלקו את החניכים לכמה קבוצות, בכל קבוצה 3–5 חניכים. כל קבוצה תצטרך לצייר איש שלדעתם מייצג את מצוות יישוב ארץ ישראל. אם הפעולה בשבת, בקשו מהם לחשוב ולזכור כדי לשתף לאחר מכן את כולם. אמרו לחניכים מראש לשים דגש על הלבוש ובקשו מהם לצייר את האיש ליד מקום כלשהו בארץ. על החניכים לבחור גם שם לאותו איש. על כל קבוצה לכתוב לצד האיש חמש תכונות חשובות שנדרשות כדי לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל.
לאחר שכל קבוצה תצייר ותכתוב תכונות בחרו נציג מכל קבוצה שיציג את האיש ואת תכונותיו לשאר חברי השבט.
שאלו את החניכים:
שלב ג –
אפשרות א: השמיעו לחניכים את השיר ‘עוד לא תמו כל פלאייך’ או חלקו להם את המילים ושירו יחד (נספח 4).
בקשו מהחניכים לשתף כיצד היום אנו יכולים לפעול למען ארצנו ומה הן התכונות שחשובות לנו כחניכים כדי להמשיך לשמור על ארצנו.
אפשרות ב: הראו לחניכים את הסרטון על גיבור ישראל אביגדור קהלני, שבזכותו תעוזתו וגבורתו במלחמת יום הכיפורים רמת הגולן נשארה בידינו. שימו לב שהסרט קצת ארוך (20 דקות). הדקות החשובות הן אלו: 0:00–1:50 ו-14:14–20:10. לאחר הצפייה בקשו מהחניכים לחשוב מה הן התכונות שלדעתם אפשר ללמוד מקהלני כיום כדי לפעול למען ארצנו.
סיכום:
הסבירו לחניכים שכל סוג התיישבות תורם וחשוב למדינת ישראל, כל אזור שגרים אנשים במדינת ישראל מלכד ומחבר למדינה רבת שנים. שתפו את החניכים שהם כיום מקיימים את מצוות יישוב ארץ ישראל, אך חשוב לשמר את התכונות שנדרשות מאיתנו כדי לפתח את מדינתנו. כל תהליך של קמעא קמעא הוא ארוך ודורש מאיתנו למלא בו תפקיד גדול.
נספח 1:
“אמר רבי שמעון בן יוחאי: מדד הקב”ה את כל האומות ולא מצא אומה שהייתה ראויה לקבל את התורה, אלא ישראל. ומדד הקב”ה את כל הדורות ולא מצא דור שהיה ראוי לקבל את התורה, אלא דור המדבר .מדד הקב”ה את כל ההרים ולא מצא הר שהיה ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא הר המוריה. מדד הקב”ה את כל העיירות ולא מצא עיר שראויה שיבנה בית המקדש בה, אלא ירושלים. מדד בכל ההרים ולא מצא הר שתינתן עליו תורה, אלא הר סיני. מדד הקב”ה בכל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל, אלא ארץ ישראל” (מדרש ילקוט שמעוני חבקוק, ג).
נספח 2:
עיר, יישוב, מושב, קיבוץ, עיירת פיתוח, כפר
נספח 3:
עיר
צילום: Moshe Shai/FLASH90
עיירת פיתוח
צילום: המעבדה לעיצוב עירוני
יישוב
מתוך ויקיפדיה
קיבוץ
צילום: איל יצהר
כפר
מתוך ויקיפדיה
נספח 4:
עוד לא תמו כל פלאייך (יורם טהרלב)
ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה
קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה
פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה
בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה
יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר, אל בארות התום
מולדת ללא תואר וצועני יתום.
עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד ליבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.
נביאה בבגדינו את ריח הכפרים
בפעמון ליבנו יכו העדרים
ישנה דממה רוגעת
וקרן אור יפה
ולאורה נפסעה ברגל יחפה