אני מול עמי

תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

.

שלב א

.

נחלק לכל השבט פתקים/פלסטלינה של "אני" ו"החברה".
.

כל אחד צריך להדביק את הפתקים בסדר שבו הוא חושב שכך זה צריך להיות ולהראות (למשל: אני מעל החברה, החברה מובילה ואני אחריה, אני מוביל את החברה וכדומה).
.

ניתן לחניכים זמן לחשוב וליישם, אפשר לשים מוזיקת רקע ופשוט לאפשר לחניכים לצאת מהקופסה עם הרעיונות שלהם.
.

לא להילחץ, עד שהדברים מגיעים לוקח מעט זמן ולפעמים הציניות מגיעה לפני כן.
.

דיון- לאחר שכולם סיימו, כל אחד יסביר מה הוא עשה ולמה דווקא כך, רצוי לשאול.

.

שלב ב

.
פלקט גדול שעליו רשום השיר: "נבנה ארצנו ארץ מולדת" / א. לוינסון

.

נבנה ארצנו ארץ מולדת-
.

נבנה ארצנו, ארץ מולדת,

כי לנו, לנו ארץ זאת.

נבנה ארצנו, ארץ מולדת,

זה צו דמנו, זה צו הדורות.

נבנה ארצנו על אף כל מחריבינו

נבנה ארצנו בכח רצוננו.

קץ עבדות ממארת,

אש חרות בוערת,

הוד תקווה מזהרת

בנו יסעירו הדם,

צמאי חרות,

קוממיות,

נצעד בעוז לקראת שחרור העם.

נקום, נלכה יחד קדימה,

נוסיפה כח, עוז נגביר.

נקום, נלכה יחד קדימה,

תקוות עם נצח דרכנו תאיר.

כולנו אנו, דגלי מחנה פוסע,

כולנו אנו, צלילי שיר דרור בוקע,

צליל מלב פצוע,

גיל בלתי ידוע,

שביל עוד לא קבוע

בנו יסעירו הדם.

ובצעד און

ובטחון

נצעד בעוז לקראת שחרור העם!
.

דיון- מה המילה המופיעה מספר רב של פעמים בשיר? (נבנה)

באיזה גוף השיר כתוב? (ראשון)

האם השיר מחדיר מוטיבציה לשינוי במציאות? (כן מאוד!)
.

השיר הוא מתקופת קום המדינה כשהמצב לכאורה היה חסר סיכוי, דווקא אז ולמרות הכל לוקחים אחריות! אין תירוצים! אין אשמים! אנו משנים את המציאות. אם אנו לא ניקח את האחריות מי יעשה זאת? "נבנה ארצנו, נצעד בעוז, נקום נלכה, נוסיף עוד כוח וכדומה" וכאשר אנו נפעל, נעשה ונבנה וודאי נגיע גם לסיומו של השיר "בעוז לקראת שחרור העם!".
.

שלב ג

.
פלקט גדול שעליו רשום השיר "ילדי חורף שנת 73'":
.

חורף שנת שבעים ושלוש-
.

אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש 
חלמתם אותנו לראשונה עם שחר, בתום הקרבות 
הייתם גברים עייפים שהודו למזלם הטוב 
הייתן נשים צעירות מודאגות ורציתן כל כך לאהוב 
וכשהריתם אותנו באהבה בחורף שבעים ושלוש 
רציתם למלא בגופכם את מה שחיסרה המלחמה. 
.

כשנולדנו היתה הארץ פצועה ועצובה 
הבטתם בנו, חיבקתם אותנו, ניסיתם למצוא נחמה 
כשנולדנו ברכו הזקנים בעיניים דומעות 
אמרו הילדים האלה הלואי לא ילכו אל הצבא 
ופניכם בתצלום הישן מוכיחות שדיברתם מכל הלב 
כשהבטחתם לעשות בשבילנו הכל להפוך אויב לאוהב. 
.

הבטחתם יונה 
עלה של זית 
הבטחתם שלום בבית 
הבטחתם אביב ופריחות 
הבטחתם לקיים הבטחות 
הבטחתם יונה 
.
אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ושלוש 
גדלנו, אנחנו עכשיו בצבא עם הנשק, קסדה על הראש 
גם אנחנו יודעים לעשות אהבה, צוחקים ויודעים לבכות 
גם אנחנו גברים, גם אנחנו נשים, גם אנחנו חולמים תינוקות 
ולכן לא נלחץ, ולכן לא נדרוש, ולכן לא נאיים 
כשהיינו קטנים אמרתם: הבטחות צריך לקיים 
אם דרוש לכם כח ניתן, לא נחסוך, רק רצינו ללחוש 
אנחנו הילדים של החורף ההוא שנת שבעים ושלוש 
.
הבטחתם יונה…
.

דיון- מה המילה המופיעה מספר רב של פעמים בשיר? (הבטחתם)

באיזה גוף השיר כתוב? (שלישי)

האם השיר מחדיר מוטיבציה לשינוי במציאות? (חוסר מוטיבציה מוחלט, אתם לא קיימתם ולנו אין מה לעשות עם זה)

.

השיר נכתב בעשורים האחרונים של המדינה, הוא מקדש את "תרבות התירוצים", זריקת האחריות ואי הרצון לשנות, להשתנות ולקדם.
.

 

שלב ד'

.

נחלק את השיר תגובה שנכתב לשיר "חורף שבעים ושלוש":
.

חורף שנת שבעים ושלוש, התגובה-

.

הי, אתם הילדים של חורף 73,

אתם שנושאים את קולכם בטענה

שהבטיחו לכם שלום ועלה של זית –

והבטיחו לכם יונה

אתם הילדים של חורף 73,

ששרים על כך בקול ועיניים לחות

שמישירים מבט תם ושואלים

פויה, למה לא קיימתם הבטחות?

כן, אתם שנולדתם בחורף 73,

תינוקות המלחמה והאש

מה אתם בוכים "הבטחתם, הבטחתם"

הרי אתם היום בני עשרים וחמש.

כל כך הרבה שנים מאז כבר חלפו

אתם בגרתם, אתם כבר גדולים

אתם גברים, אתם נשים,

ואתם עדיין מתלוננים ומייללים?

הבטיחו לכם ולא קיימו?

הצהירו, ולא עמדו בהתחייבות?

או קיי, אז שנו אתם את פני הדברים,

קדימה, מספיק עם היבבות.

לא הגיעו יונה ועלה של זית?

ברור לכם שעבדו עליכם בעיניים?

אז קומו והשפיעו על מהלך העניינים

קחו אתם את המושכות לידיים.

אתם הילדים של חורף 73,

אתם בגיל המתאים ובתקופה הנכונה.

אתם לא צריכים את הטובות של האבות –

אתם יכולים להביא, ענף זית ויונה.

בכל העולם משנים את ההיסטוריה,

צעירים כמוכם, צעירים בגילכם,

ואתם ממשיכים "הבטחתם, הבטחתם" –

ומחכים שאחרים יעשו זאת בשבילכם.

אתם בורחים ממאבק, מפנים לפוליטיקה עורף,

שום דבר אתכם, לא מזיז או מכעיס.

לא מפגינים, לא מצביעים,

אלא אם הדבר נוגע לכיס…

אתם הילדים של חורף 73,

והישישים של תחילת חורף 99,

אתם שיכולים להזיז הרים,

ומתגלים כחסרי כל ישע,

נמאס לנו לשמוע את שירת קיטוריכם.

אף אחד לא יביא לכם שלום לבית

עליכם להביא אותו, בעצמכם!!!

.

דיון- מה ההבדלים בין שני השירים, מה השתנה? מה נקודת המוצא של שיר התגובה? למה אני יותר מתחבר? מה מקומם אותי?

.

סיכום

.

נחלק לחניכים את הקטע הבא:

להיות מורה דרך 
.

ידידי נמרוד דן, מורה דרך לתיירים בירושלים הסביר לי פעם שאם מתרחשת תקלה בלוח הזמנים של הטיול, וקבוצת התיירים לא מספיקה להגיע בזמן לארוחת הערב במלון, מיד הם רוגזים וכועסים ומטיחים האשמות כבדות במארגני הטיול. אך אני עצמי, אומר לי נמרוד, עסוק מאוד בלהמציא להם את ארוחתם מהר ככל הניתן, ואין לי זמן בכלל לכעוס או להיות עצבני.
.

אני נזכר בסיפור זה כל אימת שאני שומע אנשים מתלוננים על המצב הרע בעולם בכלל ובחייהם בפרט. אנשים אלה רואים עצמם כאורחים במקום זר, והם מצפים שידאגו להם ויספקו להם תנאי חיים נוחים. כאשר נתקלים בקשיים, הם מלאי טענות כרימון נגד ה"חברה" או "הממשלה" או "אלוקים" – בקיצור, נגד כל מי שהם מאמינים שהוא האחראי על הנעשה בעולם.
.

מנגד, אני פוגש גם אנשים אחרים, אלו הרואים עצמם כאחראים לגורלם, וכאשר מגיעים רגעים קשים הם משנסים את מותניהם ומנסים להיחלץ מהבוץ בכל כוחם. אלו הם מורי הדרך האמיתיים. האנשים שאינם מחפשים אשמים, ושאינם מצפים לישועה מאחרים. אלה היודעים כי רק הם, כמו מאמציהם, יכולים לשנות את העולם ולשפר את חייהם.
.

האנשים החושבים שהם דלי כוח, וכי חייהם מנוהלים על ידי כוחות גדולים וחזקים, מרגישים חסרי אונים לגבי חייהם, ותולים את כישלונם, ואף את הצלחתם, במוסדות חברתיים או כלכליים. הם מצפים כי אחרים יושיעו אותם ויעניקו להם את מבוקשתם, ומתמלאים בכעס כאשר ציפיותיהם אינן מתגשמות. ככל שירע מצבם, כך הם ירבו להאשים את העולם ואת הסובב אותם, מבלי להכיר באחריותם שלהם לנעשה בחייהם. האנשים היודעים כי הם ורק הם יכולים לפעול למען עצמם ולמען החברה מתמלאים באנרגיה חיובית של אמונה, רצון ועשייה, וברוח זו הם מצליחים לעיתים גם נגד כל הסיכויים לשנות לטובה את פני הדברים. היה אתה מורה דרך, ואל תהיה תייר. במקום שאין אנשים – היה אתה לאיש. ראה כל מצב גרוע כאתגר ליכולתך ולמרצך. דע כי איש לא יוכל לעמוד לצדך אם אתה עצמך לא תילחם עם נפשך. וזו היא מלחמת הנפש: קיום מלא תקווה ואהבה, קיום מלא פעולה וחוויה, קיום מלא רצונות ההולכים ומתגשמים. זוהי מלחמת הנפש הקרויה בקבלה היהודית "תיקון" ו"העלאת ניצוצות". זו המלחמה האמיתית של כולנו, של כל אדם באשר הוא אדם, להפוך את חייו למאושרים ומלאי אור.
.

אל תאשים אחרים. ייתכן שלהם רע עוד יותר. אל תאשים את החינוך שקיבלת, שכן מי יודע כיצד חינכו את הוריך. אל תאשים את המנהיגים, העם בחר אותם. אל תאשים איש, גם לא את עצמך. הנושא לפעולה אינו אלא הכנה והתחלה של מצב טוב ממנו, אל תהיה כתייר בעולם, היה מורה דרך!!!!
.

להורדת והדפסת הפעולה