איתור סניפים וכפרי בוגרים
ודאי מוכרת לכם הסיטואציה הבאה- ישב"צ כולם גמורים ומתים ללכת הביתה.
הקומונרית: טוב, מי לוקח עליו את האחריות לדאוג לשטיפת סניף?
"קול דממה דקה"
איזה מילה מפחידה "אחריות", "עול"- מי צריך את זה? שמישהו אחר יעשה את זה במקומי, למה דווקא אני?! אני רק אמשיך להתלונן שהסניף לא נקי ואיך אפשר להעביר פעולות ככה?!
ביחידה זו נבקש להבין כי האחריות על החיים שלנו היא שלנו בלבד ולא של אף אחד אחר, ולכן הנטייה שלנו לפזול הצידה ולחפש מי יעשה את האחריות במקומנו היא נטייה שכדאי למגר בשבט בכלל ובחיינו הפרטיים בפרט.
.
.
נפזר כרטיסיות עם החלקים השונים של אוטו-
.
מנוע, הגה, מושב קדמי, מושב אחורי, דלתות, ידיות, גליגלים, גלגל רזרווה, מפתח ברגים, בגאז', רדיו, מראות, וינקרים, וישרים, ריח נעים באוטו, אנשים שנוסעים באוטו, שמן/מים שחובה שיהיה באוטו.
.
דיון- איזה חלק החניכים היו רוצים להחליף? עם איזה חלק הם מזדהים בחיים שלהם?
.
הצגה- "אני בא- אם הוא בא"
.
מדריך פונה לחניכים שלו שיושבים בשורה על ספסל, ומודיע להם על פעילות מיוחדת שאורגנה להם (הנושא לא חשוב). הראשון מודיע שהוא יבוא אם זה שלידו יגיע (השני), השני יגיע רק אם השלישי יבוא, וכמובן שהשלישי יתייחס אלינו רק אם הרביעי מגיע. מתח, עכשיו הכל תלוי ברביעי. כדאי להשתמש בביטוי: "אני בא אם הוא בא", שוב ושוב. הרביעי לא יכול להגיע, ומיד כל החניכים ממציאים תירוצים בשרשרת. לשלישי כואבת השן, השני חייב לנסוע לאחותו והראשון מת מעייפות. המדריך ינסה לשכנע את החניכים שלו, ויטען שקבעו את הפעילות ליום שלישי רק כדי שהם יוכלו להגיע, והם ממש לא בסדר. וכו'.
.
אה, יום שלישי, למה לא אמרת?? פתאום הרביעי יכול להגיע, לשלישי כבר לא כואבת השן וכו'.
.
(תמיד הכל הולך בשרשרת אחרי הרביעי הקובע)
.
המדריך יתלהב ויסכם: "יופי, מעולה, יום שלישי הבא ב… רגע רגע, יום שלישי הבא?? הרביעי פתאום אומר שהוא לא יכול להגיע, השלישי עוד פעם מתחיל להתפתל מכאבים על הרצפה, אמא של השני קוראת לו וכו'.
.
ההצגה ממש מוצלחת (הרבה מדריכים העבירו אותה בכל מיני סניפים), אבל זה תלוי כמובן בחזרות מוקדמות ומדויקות על התירוצים. אם אין מספיק מדריכים להצגה, אפשר לשתף כמה חניכים, או שכל מדריך ישחק כמה תפקידים, וכל פעם יזוז מקום/ יחליף תחפושת כדי שהחלפת הדמות תהיה בולטת.
.
עדיין לא נסביר את המסר לחניכים שלנו (למרות שהקטע די ברור). הרבה פעמים כשאנחנו מבקשים משהו מחניך שלנו, הוא מסתכל ימינה ושמאלה לראות מה כולם עושים. אני הולך עם כולם.
.
.
"המלך ואמבטיית הקולה"-
.
פעם היה מלך שהיה חולה במחלה נדירה ומסוכנת שאף רופא לא ידע איזו תרופה להביא לו, עד שבא רופא אחד ואמר שהמלך זקוק לאמבטיה מלאה בקולה. באותו זמן קולה נחשב למשקה מאוד יקר ולכן ביקש המלך מכל משפחה שתביא לו בקבוק קולה לתאריך מסוים. כל משפחה עשתה כל מה שביכולתה כדי לקנות את אותו בקבוק קולה שיציל את המלך. אצל משפחה אחת האבא קנה בקבוק קולה ושם במקרר. בלילה האבא ניגש למקרר וראה שם את הבקבוק ולא יכול היה להתאפק ולכן שתה קצת קולה, הרי אף אחד לא ישים לב אם ישתה מעט. וכך כל אחד מבני המשפחה חשב כך ושתה קצת. הגיע היום שבו צריך להביא למלך את אותו בקבוק קולה ולפתע כל המשפחה הופתעה לגלות שהבקבוק ריק! כולם הבינו שכל אחד שתה מעט וכך זה נגמר. הם לא ידעו מה לעשות עד שהחליטו למלא את אותו בקבוק במים. בתוך אמבטיה מלאה בקולה לא יבחינו שישפכו קצת מים. באותו יום הם באו מאוחר שפכו את הבקבוק והלכו. הגיע הזמן של המלך לעשות אמבטיה , הוא כולו מתרגש, נכנס לאמבטיה ומופתע היה לגלות שהאמבטיה מלאה במים! המלך כעס והסוף היה מר.
.
.
נחלק את הקטע "רבי נח", נראה מה חניכינו מרגישים ולאחר מכן נחלק את הקטע "צריך":
.
רבי נח
.
נח והחיות נכנסו לתיבה,
הסתדרו כל אחד במקומו בשלווה.
כדי לשמור על הסדר קבע נח כללים:
מי שוטף ת'רצפה, מי מדיח כלים.
מי פותח את הצוהר ומי סוגר.
ומי את חדרי התיבה מסדר.
בבוקר יום א', הזברה קמה
וקפצה לרבי נח עם הפיג'מה
"נח תשמע ירדתי קצת מהפסים,
שמישהו יחליפני בפתיחת התריסים"
נח בטובו מסכים מיד
"זה פיקוח נפש" משיב, "נסתדר לבד"
כבר בצהריים מגיע הג'ירף
"ריח הזבל לא נח לי באף.
אם אפשר שנגיד האוגר
במקומי השבוע ת'מטבח יסדר"
נח משיב "לך למיטה,
אתה משוחרר ותיקח ממחטה!"
הערב יורד ולחדר מגיע החתול
"שמע נח, אני יודע שיש מבול.
אבל לא נח לי עכשיו, אני מת לישון
אפשר שאת הצוהר יסגור החרדון?"
ונח מקשיב כולו מלא רחמים
"חתול שמיל, זה באמת מצב לא נעים
אבל אם אתה רוצה לישון-
הנוחיות שלך במקום הראשון!
סוף שבוע מגיע, עוד יש כללים.
אבל התורנים- חלקם חולים וחלקם מתעצלים, ומה הפלא- אם אין לך כח
פשוט תבקש פטור מרבי נח!
סוף סוף הגיעה שבת מנוחה
אבל יש בעיה- התיבה מסריחה.
אשתו של רבי נח יוזמה תופסת
ואל נוח בעלה לשיחה נכנסת:
"נח יקר זה לא ייתכן, המצב שנוצר הוא בלתי ייאמן.
כל מי שתורנות לא רוצה
איזשהו תירוץ עלוב מוצא
ואתה במקום להיות שקול וזהיר,
פשוט נותן לו פטור- ומתיר
כשמך כך אתה- רבי נח.
כדאי שתפעיל קצת את המח,
אנחנו עושים מעצמנו צחוק-
בלי תירוצים, יש כלל ויש חוק!
נח מחכה- וכשהיא מסיימת להטיף,
מחייך חיוך גדול ואומר: חפיף…
ומאז ועד היום כשאנחנו לא רוצות,
כשלא כ"כ נח לעשות.
כשסתם מעצלים ואין לנו כח,
הו, אז מתעורר בנו רבי נח.
ובלי יותר מידי את הראש לשבור,
צ'יק צ'ק מארגן לנו פטור
ובסוף כשמישהו בא להטיף,
אנחנו מחייכים חיוך גדול ואומרים: חפיף.
.
.
צריך…
"צריך לאסוף את החפצים מן החדר, כל הזמן נתקלים בהם!"
מודיע רמי ומדלג על פני ערימות הצעצועים שהשאיר אחריו אחיו הקטן,ושוקע בכורסה הרכה בסלון, מול הטלוויזיה.
"צריך להשקות את העציצים" אומר יובל,"האדמה לגמרי יבשה…"
"צריך לגשת לסבתא לראות מה שלומה, כבר שבועיים שאף אחד לא היה אצלה, אולי היא זקוקה למשהו?" אומרת תמי הבכורה, האחראית.
"צריך להביא את השעון מעורר מן התיקון", נזעק אודי. "אי אפשר בלי שעון מעורר בבית הזה!"
"צריך…" מי צריך? אבא? אמא? רמי? הממשלה?
מי הוא אותו מר "צריך" הנעלם?
נראה שהרבה פעמים כשאנו אומרים "צריך" כוונתנו שמישהו אחר יעשה את המעשה, לא אנחנו.
"למה אני?" אנחנו מיד נזעקים.
"קודם הוא" אנחנו אומרים,
"אחר כך אני" "צריך- אבל לא אני"
"צריך" זו הכרזה על כוונות טובות שאין לנו…
"צריך שיהיה טוב…" אבל מה אני עושה כדי שיהיה טוב?
אני "ברוגז" עם עמליה. הייתי רוצה להשלים איתה. היינו חברות כאלה נהדרות. מאז שהיינו תינוקות בעגלות היינו בלי סודות. תמיד הולכות יחד.
יום אחד עבר בינינו חתול שחור. להגיד לך את האמת? אני כבר לא זוכרת בדיוק מה היה, אני לא זוכרת כבר איך זה התחיל ולמה. יום אחד הכל היה הפוך! אני מתגעגעת אליה, אולי גם היא… צריך להתפייס..
אבל מה? שאני אהיה הראשונה? שאני אגש אליה? לא, קודם היא אחר כך אני.
צריך, ודאי צריך. לשמור על תור באוטובוס.
צריך להשליך פסולת לפח.
צריך לעבור רק כשהאור ירוק ברמזור.
צריך לשמור על שקט בכיתה.
"מי? אני? קודם הוא אחר כך אני…"
אם כל אחד מאתנו יושב ומצפה שמישהו אחר יקום ויעשה- איך ייעשה המעשה?
חז"ל אמרו "עבירה גוררת עבירה",
ואפשר להוסיף "אהבה גוררת אהבה",
"שמחה גוררת שמחה" ו"הבנה גוררת הבנה"…
בואו נגרור אחרינו דברים נחמדים! בואו נהיה אנחנו הראשונים, בלי עצלנות, בלי תנאים!
ותראו- אחרינו יבואו רבים!!!
.
.
ראינו שבהרבה סיטואציות בחיים שלנו אנחנו נוטים לסמוך על אחרים שייקחו את האחריות במקומנו אך האמת היא שעלינו להבין שהאחריות על איך החיים שלנו יראו היא אך ורק על עצמנו. אנחנו נכנסים לשבוע ארגון- השבוע הכי עמוס בחודש, בואו ניקח אחריות על השבט ועל הסניף ונחשוב במה אנחנו יכולים לקחת חלק, איפה אנחנו יכולים להוסיף טוב. לדוג': לארגן ארוחת ערב כיפית בשבט, להביא שירים, להחליט שלא הולכים הביתה לפני שסיימנו לנקות ולסדר, להביא משו קטן לשמח את המדריכים/הקומונרית, לארגן פעילות לכל הסניף, להכין צופר לכל הסניף וכו'.