איתור סניפים וכפרי בוגרים
כדי להתחבר לבני עקיבא ולהבין למה אנו באמת רוצים להיות בתנועה הזו, אנחנו צריכים להכיר את ההיסטוריה שלה ואת האידאולוגיות שלה. נכיר מקרוב את האנשים הקשורים להקמת התנועה, נחקור את סיסמת התנועה ואת ההמנון שלה ומתוך זה נתחבר לאמת ולאור של בני
העשרה למדריכים:
.
ציוד נדרש: שני קטעים על ההיסטוריה של בני עקיבא, אביזרים ותחפושות להצגות, מילות ההמנון, גיליון עם ההמנון, חבל, רשימת ניגודים, המילים ‘תורה ועבודה’, שלטים של מצוות וערכים, סיפור על הרב נריה.
שאלו כל אחד ואחד מהחניכים בסבב:
.
לאחר שהחניכים ישתפו, הכינו אותם שהיום בפעולה תלמדו להכיר את התנועה שאתם שייכים אליה ותבררו מדוע אתם רוצים להיות חלק ממנה.
.
חלקו את החניכים לשתי קבוצות (מומלץ שיהיו מדריך או מדריכה עם כל קבוצה), וחלקו להם קטע מההיסטוריה של בני עקיבא (נספח 1). תנו להם כעשר דקות להתאמן, וכל קבוצה תציג את הקטע שקיבלה.
.
מומלץ מאוד להביא אביזרים ותחפושות כדי להכניס לאווירה.
.
פתחו דיון עם החניכים: האם גם לנו יש אש כזאת בעיניים?! האם גם אנחנו מרגישים חלק מתנועה גדולה או שאנחנו באים בשביל החברים? האם אנחנו רוצים להרגיש שותפים? איך אפשר לעשות את זה?
.
כיף לנו להגיע לסניף ולהיות עם חברים שלנו, וגם זה חשוב מאוד! אך כחניכים בתנועת בני עקיבא אנחנו רוצים וצריכים להרגיש חלק מהתנועה ולהגדיל את האור שלה בתוכנו ובסביבתנו.
.
.
ודאו שהחניכים יודעים את סדר מילות ההמנון, וספרו להם עליו:
.
את המנון התנועה חיבר הרב נריה זצ”ל בחול המועד סוכות תרצ”ב (1932). הלחן הראשוני של ההמנון היה של שיר לכת רוסי, ואחר כך בשל הפצרות חניכים ופעילים הוחלט לחבר לחן ‘מתאים יותר’. ההמנון כפי שהוא מושר כיום הוא על פי לחן של מיכאל פרלמן.
.
.
הושיבו את החניכים וספרו להם על הססמה של בני עקיבא: “קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה”. הססמה מורכבת מ’תורה’ ומ’עבודה’ (הניחו את השלטים על הרצפה).
.
פתחו דיון: האם גם המילים הללו הן ניגודיות? האם יש אפשרות לשלב בין השתיים? כמו שהיו חניכים שהעדיפו גם חורף וגם קיץ (היו מתואמים עם תשובות החניכים שלכם, כמובן), אנחנו בבני עקיבא מאמינים שאפשר ואף צריך לשלב בין שתיהן. אנחנו צריכים לקיים בחיינו גם את מצוות הדת וללמוד תורה, וגם את העבודה המעשית והפיזית – לבנות את ארץ ישראל ולפתחה.
.
.
הניחו על הרצפה שלטי מצוות וערכים (נספח 4).
.
שאלו את החניכים:
.
מדוע לפעמים קשה לנו לקיים את המצוות הללו? (כי אין לנו כוח, כי אנחנו רגילים שלא לעשות, כי לא מתחשק לנו, כי החברים שלנו לא עושים) – בתוכנו כולנו רוצים לקיים את כל המצוות והערכים, אבל לפעמים יש חסמים סביבנו שמפריעים לנו לעשות זאת, כמו הרגל, לחץ חברתי, עצלות ועוד.
.
ספרו לחניכים על האדם ששמו הרב משה צבי נריה (ראו מידע עליו בברקוד שלעיל, בסעיף ‘העשרה למדריכים’). הרב נריה הוא אדם שבני עקיבא הולכת לאורו, כלומר אנחנו מנסים ללמוד ממעשיו הטובים. כדי שגם נצליח לעשות זאת, ספרו לחניכים סיפור המדגים את טוב לבו של הרב נריה (נספח 5).
.
שימו לב להקשבה של החניכים ובחרו האם לספר את הסיפור או לוותר עליו!
.
.
אנחנו חלק מתנועת בני עקיבא, תנועה גדולה עם המון אידאולוגיות. היום בפעולה ניסינו להכיר קצת את הערכים שהתנועה דוגלת בהם ולמדנו על האנשים שהתנועה הולכת על פיהם כדי להבין למה אנחנו רוצים להיות חלק מהתנועה המדהימה הזאת. הבנו אילו אנשים נפלאים קשורים לתנועה ועד כמה הערכים שלה חשובים, וביררנו עם עצמנו שאנחנו מגיעים לסניף מתוך רצון להיות חלק מהתנועה ולא רק ליהנות עם החברים שלנו.
.
הצעה לצ’ופר: צמיד או מחזיק מפתחות שכתוב עליו ‘בחרתי להיות חלק מבני עקיבא’.
.
.
קטע היסטורי 1:
“… התאספנו מספר חברים וכל אחד ‘זרק’ שם לחלל. מכל השמות שהועלו ‘תפסה’ אותנו מיד הצעתו של אברהם קסטנבוים ז”ל, מי שהיה חבר במרכז העולמי של המזרחי והפועל המזרחי. הוא הציע את השם ‘בני עקיבא’ וזה הדליק אותנו. רבי עקיבא סימל בעינינו, יותר מכל שם אחר, את רעיון התורה ועבודה. הוא היה גם פועל, גם רועה צאן, גם לוחם לאומי וגם תלמיד חכם, והשקיע את עצמו ב-ד’ אמותיה של תורה והלכה. רבי עקיבא ראה בכל אדם – אדם, וזו הייתה גם תפיסתנו: לא להרחיק, אלא לקרב. אנו תלמידיו של רבי עקיבא – אנו רבי עקיבא…”
.
קטע היסטורי 2:
“… סידרנו קבוצות וארגנו פעולות פעמיים בשבוע. והפעולות כללו תרגילי סדר ושיחות חברה על נושאים ספרותיים ותרבותיים. בשבת אחה”צ היו פעולות בקבוצות לפני תפילת מנחה, ואחרי התפילה – גולת הכותרת – מסיבת סעודה השלישית והשירה…”
.
.
מילות ההמנון:
.
יד אחים לכם שלוחה הנוער החביב על דגלנו כולכם חנו מסביב יזהיר לכם כוכב תורה דרככם סוגה בעבודה בלב אמיץ בעזרת ה’ עלה נעלה קדימה בני עקיבא הידד במעלה מולדת זו ארץ אבות ארצנו הקדושה מידי אביר יעקב לנו מורשה ראשינו בעמקי תורתה כפינו ברגבי אדמתה בלב אמיץ בעזרת ה’ עלה נעלה קדימה בני עקיבא הידד במעלה
.
.
רשימת ניגודים:
.
.
.
שלטי מצוות וערכים:
.
.
.
סיפור על הרב נריה – הפריצה למטבח
.
ערב אחד סיימו שניים מתלמידיו של הרב נריה ללמוד למבחן והרגישו תחושת רעב קלה. השניים החליטו ל’התפלח’ למטבח של הישיבה ולחפש שם משהו לטעום.
.
בו בזמן עבר הרב נריה בשבילי הישיבה ושם לב שהאור במטבח דולק. הוא תמה לפשר הדבר והחליט לבדוק מה מתרחש במטבח.
.
הוא פסע לאטו לתוך המטבח ומצא את שני המורעבים תוך כדי סעודתם. הרב פנה אליהם בדאגה ושאל: “האם לא היה די אוכל בארוחת הערב? האם לא שבעתם?”
.
הרב ציין שעליו לוודא שהארוחות בישיבה יהיו מזינות ומשביעות יותר כדי שהתלמידים לא יישארו חס וחלילה רעבים.
.
בדברי הרב לא היו כעס או הטפת מוסר כלפי התלמידים. מתוך ראייתו הבסיסית שהאדם הוא טוב ועושה טוב לא היה מסוגל הרב לראות בתלמידיו פורצים או גנבים.