איזה יום היום?

מטרות הפעולה

 מהלך הפעולה

שלב א’-

…
נספר לחניכים על משפחה בת עשר נפשות, הנאלצת להיפרד זה מזה ולהתפזר ברחבי העולם. למרות הפיזור הנורא, חשוב מאד למשפחה להישאר מאוחדת, וכשהם או ילדיהם ייפגשו בעתיד, יהיו להם סימני היכר משותפים.
נחלק את החניכים לקבוצות (אם יש לכם מעט חניכים, אפשר להשאיר אותם כקבוצה אחת קטנה או לחלק לזוגות). כל קבוצה צריכה להציג את רגע הפרידה בין האחים, כשהוא כולל החלטה ביניהם על הדרך שבה יישארו מאוחדים למרות הכל. כדאי מאד שהחניכים יחשבו לבד על רעיונות. אם הם מתקשים, ניתן לכוון אותם לרעיונות: לבוש משותף, שפה מיוחד, מנהגים מאחדים, ציון תאריכים מסוימים וכד’).

…

שלב ב’-

…
כל קבוצה מציגה את הצעתה. לאחר שנשבח אותם על ההצגה והרעיונות (אם הפעולה באמצע שבוע, אפשר לכתוב על דף גדול את כל הרעיונות שלהם), נספר להם את הסיפור הבא:

נעה, עידו, רועי ואופיר
חן, שיר, מיטל ועמיר
אלו הם שמות משפחת נשר
כך שעם ההורים הם בדיוק עשר.
משפחתנו היקרה מרובת ילדים
מגובשת ממש, זה מדהים.
תמיד הם ביחד, לא נפרדים לעולם.
כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם.
אך אבוי, יום אחד בעקבות הודעה מצערת,
נאלצו האחים לפנות כל איש ליבשה אחרת.
הם נתבקשו להיפרד לצערם הרב
תוך ידיעה שאם ייפגשו, יהיה זה רק עוד זמן רב.
הם ישבו וחשבו מה עושים
בשביל להישאר מחוברים, למרות שיהיו רחוקים.
במשך שעות ניהלו דיונים והציעו הצעות,
עד שלבסוף נפלה ההחלטה ברוב קולות:
הוחלט כי בתאריכים מסוימים במשך השנה
על פי לוח מיוחד אשר נבנה,
יתעסקו כל אחד מן האחים וכל אחת מן האחיות
באותם המעשים ובאותן המחשבות.
יהיו אלה רגעים מאד מיוחדים ונדירים
בזיכרונם לא ישכח אף אחד מהם את אחיו האחרים.
עם ישראל כמו משפחת נשר,
נפרדו אך מעולם לא התייאשו לשמור על קשר.
הקב”ה ברוב טובו כיוונו להיזכר איש ברעהו בימים מיוחדים בשנה-
כדוגמת פסח, חנוכה, שבועות, סוכות, יום כיפור וראש השנה.
בימים אלו כל אדם יהודי בגולה ובישראל
נזכר ביציאת מצרים, בקבלת התורה, בריאת העולם ובתקווה להיגאל.
ומכאן החשיבות הרבה לתאריכים אלו
המשמרים את הקשר למרות המרחק שבינינו.

נסביר לחניכים את הנמשל של הסיפור – עם ישראל שהתפזר בגלות, ואחד הדברים ששמרו את אחדותו בעולם וגם בארץ כיום הוא הלוח העברי, אחד היסודות החשובים ביותר השומרים ומאחדים אותנו כעם.

…

שלב ג’-

…
נכין מראש 2 שלטים עם השנה העברית והלועזית שבה אנו נמצאים. נשים את השלטים לפניהם ונשאל את החניכים- מה ההבדל? מה המשמעות של כל מספר? ממתי אנו סופרים?
נסביר לחניכים שהספירה של השנה הלועזית מתחילה מהולדת ישו ימח שמו, והשנה העברית מתחילה מבריאת העולם. לפי מה מתאים יותר שהעם היהודי יספור וישמר את התאריכים?? השנה העברית מכניסה בתוכה את כל החגים והאירועים המיוחדים של עם ישראל, ובכך מי ששומר על לוח השנה היהודי- מתחבר גם לעקרונות היהדות וגם לאירועים והחגים המרכזיים שבה.

…

שלב ד’-

…
לסיום נספר לחניכים על שמירת החגים באושוויץ – סיפור הממחיש את חשיבות ידיעת לוח השנה העברי בעבור היהודים דווקא במצבים קשים ביותר, כמשמר קשר בין היחיד לבין עמו ישראל.
חנוכה באושוויץ
קשה מאד היה לנו לדעת תאריכים, חגים וכו’. רבים התקשו אף להבדיל בין יום ללילה. חילופי לוח השנה נראו כשייכים לפלנטה אחרת. אך היו בינינו כמה נערות דתיות, וביניהן אחת במיוחד, בת של רב, שידעה תמיד את הימים והחגים, וגם את השבת. היא סיפרה לנו שחנוכה ממשמש ובא.
כשהתקרב היום, אמי ואני תכננו להשיג משהו שישמש לנו כמנורה. הנר יהיה כמה חוטים דקיקים וגם השמן היה דבר מותרות של ממש; אבל הבעיה העיקרית היתה החנוכייה. לפתע, מצאנו פיתרון. כמה מהבנות יצאו לעבוד מחוץ לשערי המחנה, ולתדהמתנו עברנו דרך שדה תפוחי אדמה. הסתרנו אותם מתחת לבגדינו ושמרנו אותם לסוף היום. תפוחי האדמה הללו היו תוספת חשובה לתפריטנו הדל. בכל מישהי אחרת יצאה נשכרת מן המציאה; בכל יום הבאנו עוד מעט כוח לחברותינו האסירות.
אך בערב נר ראשון של חנוכה, כל תשומת הלב הופנתה ממזון גופני למזון רוחני. אף שבמקרים מסוימים תוספת הקלוריות היתה הדבר היחיד שהחזיק אותנו בחיים, היה צורך גדול יותר- להדליק נרות ולהכריז על ניצחון רוחני על שובינו.
לכן שמנו בצד ארבע תפוחי אדמה. חתכנו אותם לחצי וניקינו אותן כדי שישמשו כחנוכייה. הפתילים נלקחו מחוטים של בגדינו הקרועים, והשמן נגנב בסכנת חיים מסדנת המכונות. אנחנו, נערות צעירות באושוויץ, חגגנו את ניצחון מתתיהו והחשמונאים, ואת הנס שזכו לו. המנורה דלקה שמונה ימים. ואם המר לכם גורלכם וגם אתם עברתם את החוויה הזאת, תוכלו לומר שבלילות הכפור של אושוויץ, זכיתם לנס.

ליוויה

סיכום:

כשאנו סופרים לפי לוח השנה העברי, אנו בעצם מתחברים לבריאת העולם, לרצון ה’. החיים על פי לוח השנה היהודי מאפשרים זיכרון מעשי של כל המאורעות שעברו על עם ישראל, זיכרון וחיים שהם משותפים לכל היהודים בכל הגלויות, בכל הדורות. זוהי אחת הדרכים המרכזיות בהן קושרים עצמם הפרטים אל עם ישראל כאומה.