איתור סניפים וכפרי בוגרים
יום הזיכרון. היום שבו כולנו מסתובבים בשקט, חושבים על הגיבורים שבזכותם אנחנו פה, וזוכרים. זוכרים את מה? ואיך? בפעולה זו נלמד מהו זיכרון וכיצד הופכים אותו למשמעותי. מתוך השבר הגדול שחווינו כעם נתבונן בגבורה וברוח החזקה שצמחו, ומתוכן נפעל לזכר הנופלים.
שלב א: פתיחה
אפשרות א – פזרו בחדר כל מיני חפצים ואמרו לחניכים להסתובב ביניהם ולזכור אותם. אחרי כשתי דקות אספו את החפצים ושאלו את החניכים שאלות על דברים שכנראה לא שמו לב אליהם: מה היה הצבע של פרט מסוים באחד החפצים, איזו מילה הייתה כתובה בשורה השלישית בדף וכדומה.
סכמו ואמרו שכשאנחנו באים לזכור משהו, אנחנו צריכים קודם כול לדעת את מה לזכור.
אפשרות ב – הראו לחניכים סרטון. אמרו להם שבכל סיטואציה אנו יכולים להתבונן מכמה זוויות: היו מי שראו את הגורילה, והיו מי שלא. גם ביום הזיכרון, כשאנו באים לזכור את הנופלים, אנו יכולים להתבונן בילדות שלהם, בגבורה שלהם בלחימה, בתכונות שלהם, במשפחה שהניחו ועוד ועוד.
אפשרות ג – חלקו תעתועי ראייה (נספח 1), וכל אחד יגיד מה הוא רואה. אמרו לחניכים שכמו שעל הציורים אפשר להסתכל מכמה זוויות ולראות דברים שונים, גם ביום הזיכרון כשאנו באים לזכור את הנופלים אנו יכולים להתבונן בילדות שלהם, בגבורה שלהם בלחימה, בתכונות שלהם, במשפחה שהניחו ועוד ועוד.
שלב ב: את מה זוכרים?
בעקבות הפתיחה דונו עם החניכים בשאלה את מה אנחנו באים לזכור ביום הזיכרון.
הוסיפו שכשאנחנו מדברים על זיכרונות שיש לנו אנחנו מדברים על דברים שקרו לנו. אם כן, איך אפשר לזכור נופלים שלא הכרנו?
תוכלו להיעזר בדיון בקטעים שבנספח 2.
סכמו ואמרו שאנו באים לזכור את הגבורה של הנופלים, את התכונות שהובילו אותם ואת המעשים שעשו. אפשר גם ללמוד ולקרוא על אישיותם של נופלים שלא הכרנו מקרוב, ובכך שאנו מזכירים את האישיות שלהם אנו זוכרים אותם. כשאנו מזכירים את הדברים האלו הגוף של הנופלים אומנם מת, אך הרוח שלהם ממשיכה לחיות ולהוסיף טוב בעולם.
שלב ג: זוכרים!
בשלב זה תצאו ליישם את מה שלמדתם ולהוסיף טוב בעולם בעקבות מעשיהם ואישיותם של הנופלים.
אפשרות א – בחרו נופל, למדו עליו ועל התכונות שלו ובחרו כשבט לעשות משהו טוב בעקבות התכונות (לדוגמה, אם השמחה הייתה חזקה אצלו, לכו לשמח בבית חולים. אם הוא היה מתנדב קבוע במקום מסוים, לכו להתנדב שם). אם יש לשבט נופל ממעגל קרוב – בוגר של הסניף, קרוב משפחה של אחד החניכים וכדומה – כדאי לבחור אותו ולפעול בעקבותיו.
אפשרות ב – לפני הפעולה הכינו רשימה של חללי צה”ל ונפגעי פעולות איבה שקבורים בבית העלמין הקרוב. כל זוג חניכים יקבל אחד מהשמות, ילמד עליו ויבחר כמה תכונות או דברים שהיו משמעותיים בחייו. לאחר מכן יקבל כל זוג אבנים כמספר התכונות, יצבע ויקשט אותן ויכתוב את התכונות. התאספו כל השבט, וכל זוג יספר על אחת התכונות, ולאחר מכן תלכו לבית העלמין להניח את האבנים על הקבר של הנופל (בנספח 3 יש הסבר על משמעות הנחת אבן על קבר ודוגמה למיזם דומה שנעשה לזכר סרן איתן פיש הי”ד, שנהרג במלחמה הנוכחית).
אפשרות ג – חלקו לחניכים משפטים של נופלים (נספח 4, נספח 5 – קובץ pdf משפטים נוספים). כל חניך יבחר משפט משמעותי בעיניו ויכין דבקית (סטיקר) של המשפט וציון שם הנופל. את הדבקיות תצאו לתלות ברחבי השכונה.
סיכום –
בפעולה למדנו שזיכרון שמעצים את אישיות הנופלים גורם שאומנם הגוף נותר מת, אך הרוח של הנופלים ממשיכה לחיות. בעקבות כך למדנו על נופלים ופעלנו להוסיף טוב בעקבות אישיותם כדי להמשיך את הרוח שלהם.
נספח 1 – תעתועי ראייה
נספח 1, תעתועי ראייה – להורדה לחצו כאן!
נספח 2 – קטעים לדיון את מה זוכרים
קטע 1: מתוך דברים של עפרה לקס, אמא של סגן נוה לקס הי”ד:
… מחשבה נוספת היא על חייהם של מי שאינם עוד איתנו בגוף. במותם הם הגיעו למקום שאין בו כאב או צער, לעולם שכולו טוב. אך הם התחילו בעולם הזה דברים שלא יוכלו להמשיך. ובכך שהם אינם, מי שזוכר אותם ומי שקרוב אליהם מצווה להמשיך את מה שהתחילו פה. להמשיך את האור שלהם, להעביר הלאה את המידות הטובות, לחיות אותם גם. במותם ציוו לנו לחיות מעט את החיים שלהם, אותם.
קטע 2: אליהו עמיצור
לעיתים עובר הרהור בלב, בשעת תוגה וצער, האם לא פשע כבד פשענו כלפי בנינו בהביאנו אותם לאוויר העולם בארץ שסועת מלחמות זו – אדמת מריבה מימי קדם ועד היום, ארץ משכלת יושביה, אשר אלפים ורבבות מבניה נחרץ גורלם עם הולדתם להיקטף בדמי ימיהם וליפול קרבן על מזבח מלחמה שסופה מי ישורנו? כל עוד אנו, החיים, זוכרים ומזכירים אותם – הם לא מתו – הם ממשיכים לחיות.
קטע 3: יורם קניוק
הכבוד הגדול ביותר שאפשר להעניק לכל המתים הרבים שרוחם מהלכת עלינו היום, האלמונים והאחרים, הוא לעמוד ענווים מולם ולומר, שקולם הביישני, המוקיע באילמותו, נשמע היטב מקצה הארץ ועד קציה. שנשתדל בכל יכולתנו לבנות מעל השורשים שהם תקעו במו גופם באדמה הקשה עץ יפה. בית נאה, חברה יפה ככל האפשר.
קטע 4: מתוך הספד של נתן מאיר לאשתו דפנה הי”ד:
דפנה הייתה ישרה מאוד, מדויקת מאוד, חדה כתער, ולא הכול אהבו את זה, אבל כולם ידעו להעריך. והאמת הזו ניתכה ארצה. נשבר הכלי, האור התפזר. אני מבקש מכל מי שבא לכאן לכבד את זכרה של דפנה שייקח על עצמו להרים חלק מהאור שנשפך, כדי שהאמת מארץ תצמח. קחו לכם טיפה אמת שזה יהיה גל העד הראוי לדפנהל’ה שלנו, לאמא יקרה שלנו.
קטע 5: הרעות / חיים גורי
עַל הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָו
וּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
עֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּף
עֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל הַדֶּרֶךְ.
כְּבָר שָׁנָה. לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כִּמְעַט
אֵיךְ עָבְרוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׂדוֹתֵינוּ.
כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט
מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ.
אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם:
אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר –
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם
לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם
אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ.
הָרֵעוּת נְשָׂאנוּךְ בְּלִי מִלִּים
אֲפֹרָה עַקְשָׁנִית וְשׁוֹתֶקֶת
מִלֵּילוֹת הָאֵימָה הַגְּדוֹלִים
אַתְּ נוֹתַרְתְּ בְּהִירָה וְדוֹלֶקֶת.
הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָּם
שׁוּב בִּשְׁמֵךְ נְחַיֵּךְ וְנֵלֵכָה
כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּם
אֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר.
וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם…
נספח 3 – איתן פיש
סרן איתן פיש הי”ד נהרג במלחמת חרבות ברזל. המשפחה שלו החליטה לכתוב על חלוקי נחל דברים שאפיינו אותו במהלך חייו ולהניח אותם על קברו.
נספח 4 – משפטים של נופלים
נספח 5 – משפטי נופלים חרבות ברזל רחלי קרמר
נספח 5, משפטי נופלים חרבות ברזל רחלי קרמר – להורדה לחצו כאן!