שאלו את החניכים: האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית? מדוע אתם חושבים כך?

תנו לחניכים לענות אך השאירו את הדיון פתוח.

שלב א׳ | המאפיינים היהודיים של המדינה כיום

• אפשרות א – משחק שני כלבים ועצם: חלקו את החניכים לשתי קבוצות, ובכל קבוצה תנו לכל אחד מחברי הקבוצה כרטיסיית מושג (נספח 1). המושגים זהים בשתי הקבוצות, וכל מושג מחזיקים שני חניכים משתי הקבוצות (אם יש בשבט יותר מעשרים חניכים, אפשר לחלק את השבט לשלוש קבוצות ויותר. אפשר לחלק לכל אחד מחברי הקבוצה גם יותר מכרטיסייה אחת.) בקשו מכל קבוצה לעמוד בשורה בצד אחר של החדר והחזיקו כדור (או בקבוק או חפץ אחר). עמדו בין שתי הקבוצות במרחק גדול ושווה ביניכם לבין כל קבוצה. בכל פעם אמרו מושג אחר, והחניכים שקיבלו את המושג יצטרכו לרוץ אליכם, לחטוף את הכדור ולרוץ בחזרה למקומם. החניך שהצליח להביא את הכדור לצד של הקבוצה שלו יזכה את הקבוצה בנקודה. אחרי כל תחרות הקריאו את ההסבר של המושג שקראתם והסבירו כיצד הוא תורם להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית.
• אפשרות ב –משחק הזיכרון (נספח 1): בכל זוג כרטיסיות יש אחת שכתוב בה מאפיין יהודי של המדינה ואחת שמפורט בה ההסבר של המאפיין.
• אפשרות ג – פנטומימה: בכל סיבוב תנו לחניך או חניכה להציג בפנטומימה את אחד מהערכים שבנספחים, ועל שאר החניכים לגלות מהו הערך. כדי להוסיף עניין אפשר לחלק את החניכים לשתי קבוצות ובכל סיבוב לקרוא לנציג מקבוצה אחרת. נציג שהקבוצה שלו תצליח לגלות את המושג תקבל נקודה.
• העלו נקודה למחשבה: ראינו כי יש ביטויים רבים במציאות החיים ובחוק הישראלי כיום להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, אך האם זה חשוב באמת? האם יש משמעות למאפיינים היהודיים של מדינת ישראל?

שלב ב’

• שאלו את החניכים: האם יש לתורה דעה על מדינת ישראל? האם על פי התורה חשוב שתהיה מדינה יהודית?
• לימוד ודיון: לאחר שהחניכים יענו, הניחו על הרצפה דף גדול שכתוב בו הפסוק מספר שמות (נספח 2). הסבירו לחניכים כי ה‘ אומר זאת לבני ישראל רגע לפני שהם מקבלים את התורה. אם הם יקיימו את דברו ואת ציווי התורה, הם יהיו ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
  שאלו את החניכים: מה זה אומר לדעתכם?
• הסבירו במצוות התורה יש מצוות לאדם הפרטי (אהבת ה’, תפילין, כיבוד הורים), ויש מצוות כלליות. מצוות רבות מתייחסות או נעשות בציבור, למשל תפילה בציבור וקורבן פסח. ישנן מצוות התלויות בארץ (הפרשת חלה, תרומות ומעשרות), וחלקן מתקיימות רק כשרוב העם יושב בארץ ישראל (יובל). כלומר, יש משמעות לכך
  שרובו של העם יושב בארץ, ולתורה יש מערכת מצוות שנועדה להתנהלות במצב זה.
  התורה דואגת לכלל תחומי החיים, במטרה לכונן חברה ושלטון יהודיים וערכיים. למשל, התורה מתייחסת בפן החברתי ליחס לרכוש האחר, וכיצד לנהוג כאשר נגרם נזק. קיימים דיני מלחמה והכתרת מלך, המלמדים כיצד לנהל מדינה. ומעל להנחיות, התורה מורה על הקמת סנהדרין, מערכת משפטית המשליטה חוק וסדר לפי חוקי היהדות. כלומר מהפסוק בשמות, אנו למדים על השאיפה לכונן מדינה יהודית שפועלת על פי ערכי היהדות. דרך המצוות, התורה מייצרת את המסגרת הערכית וההלכתית המאפשרת ניהול והקמת מדינה כזו, במטרה
  שתשמש גם אור ודוגמה לגויים.
• הרב קוק: הרב קוק היטיב להגדיר את מדינת ישראל כתשתית הפיזית של אור ה‘ בעולם וכשלב מהותי בתהליך הגאולה. חלקו לחניכים את הצ‘ופר והסבירו (נספח 3).הסבירו: הרב קוק מלמד אותנו כי מדינה יהודית מספקת תשתית פיזית למשימה של עם ישראל להפיץ את אור ה‘ בעולם על ידי ייסוד של מדינה צודקת וערכית שהולכת על פי חוקי התורה ודואגת לכלל האזרחים לפי עקרונות החסד של התורה. זה הבסיס הפיזי של תהליך הגאולה שאנו בעיצומו ושלב מהותי בתהליך זה.

שלב ג: הדרך ארוכה ומפותלת

• דיון: למרות החשיבות הגדולה שראינו שיש למדינה יהודית ולמרות המאפיינים היהודייה של המדינה, המצב אינו מושלם. שאלו את החניכים: היכן אתם מזהים פער בין הרצוי למצוי במדינה יהודית? מדוע קשה להרחיב את התורה והקודש גם למקומות שהיום היא לא נמצאת בהם?אנו חיים במציאות שיש במדינה ציבור גדול שאינו שומר הלכה, וגם בתוך הציבור שומר ההלכה יש מחלוקות וחוסר הסכמות על הדרך ליישם את התורה במציאות העכשווית. אתגר זה גורם למורכבות כיום בנוכחות הציבורית של התורה.
• תעתועי ראייה: העבירו את התעתועים (נספח 4) בין החניכים והסבירו כי בתעתועי הראייה אנו רואים מלכתחילה תמונה מסוימת, וכאשר מעמיקים אפשר לפרש את אותה התמונה כאחרת. כך גם בנוגע למורכבות של נוכחות התורה במרחב הציבורי של חיינו עלינו לפתח מבט שמסוגל לזהות נקודות עומק של המציאות ולפעול להגשמתן ולהשגתן.
• קטע מקור: הקריאו את דבריו של הרב יעקב אריאל על תורת ארץ ישראל הגואלת (נספח 5).

סיכום:

מדינת ישראל כמדינה יהודית היא שלב חשוב ומרכזי בתהליך הגאולה שאנו נמצאים בו. על המדינה היהודית להיות מופת ודוגמה למדינה צודקת שפועלת באמת ויושר לאור התורה. יש חוט של זהב ששוזר את העם, התורה והארץ, ומשם הכול נובע. במגמה הזו צריך להשתלם קמעא-קמעא בדרך ארץ ובאהבת ה’ ועמו ישראל.

נספחים:

להדפסת הנספחים – לחצו כאן!

נספח 1: מושגים

חוק השבות – החוק קובע כי כל יהודי הרוצה לעלות לישראל יכול לעשות זאת ולקבל תעודת עולה.

דגל ישראל – שני הפסים שבדגל ישראל מרמזים לטלית. מגן דוד שבמרכז הדגל הוא סמל יהודי מסורתי עתיק שהיה בשימוש בעם היהודי שנים רבות.

סמל המדינה – בסמל המדינה נראית המנורה מבית המקדש ומשני צידיה שני ענפי זית, כפי שכתוב בספר זכריה: “מנורת זהב כולה וגֻלּה על ראשה ושבעה נרותיה עליה… ושניים זיתים עליה, אחד מימין הגֻלּה ואחד על שמאלה”.

חוק חג המצות- על פי החוק, במהלך חג הפסח יש איסור ברוב הארץ על הצגה בפומבי של מוצרי חמץ למכירה או לצריכה.

חוק גידול חזיר – על פי החוק, יש איסור לגדל חזירים במדינה, למעט במקומות שבהם רוב נוצרי או בגני חיות ומכונים מדעיים.

שבת – שבת היא יום השבתון הרשמי במדינת ישראל, בניגוד לרוב העולם המערבי, שבו יום ראשון הוא יום השבתון.

בתי הדין הרבניים – בתי הדין השופטים על פי ההלכה היהודית מוכרים במערכת המשפט הישראלית כחוקיים לפסוק בענייני משפחה (נישואין וגירושין).

עידוד עלייה – הסוכנות היהודית – הסוכנות היהודית היא גוף רשמי של מדינת ישראל שמטרתו לעודד עלייה מהתפוצות לישראל. נוסף על כך משרד העלייה והקליטה הוא הגוף הממשלתי האחראי לנושאי עלייה.

קשר עם התפוצות – מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש לה משרד ממשלתי שתפקידו לדאוג לתפוצות הלאום של המדינה בעולם.

השפה הרשמית – השפה הרשמית של מדינת ישראל היא עברית.

לוח השנה העברי וחגי ישראל – לוח השנה העברי משמש את המדינה כלוח רשמי. חגי ישראל הם ימי שבתון במשק הישראלי.

יום כיפור – היום היחיד בשנה שאין בו פעילות בנמל התעופה בן-גוריון, ואף שאין חוק האוסר על תעבורה ביום זה, הכבישים ביום כיפור ריקים כמעט לחלוטין מתוך כבוד ליום.

ליל הסדר – רוב היהודים היום (69% נכון לשנת 2016) חוגגים את ליל הסדר.

סליחות – בשנים האחרונות משתתפים עשרות אלפי יהודים במעמדי הסליחות בכותל בעשרת ימי תשובה.

נספח 2: גישת התורה למדינה יהודית

“וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ” (שמות יט, ו)

נספח 3: דברי הרב קוק על מדינה יהודית

“מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי… ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד’ בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד’ אחד ושמו אחד” (אורות ישראל ו, ז)

נספח 4: תעתועי ראייה