“השיח היהודי והדתי המתעורר על נושאי הסביבה עסק בעבר בעיקר באחריות שיש לאדם כלפי עולמו של הקב”ה. הוא התבסס על מינוי האדם כ”צלם א-לוהים” בפרשת הבריאה, על איסור התורה המכונה “בל תשחית”, ועל מדרשים המצווים על האדם “תן דעתך שלא תחריב את עולמי”.

ניתן להודות ששיח זה לא תפס מקום מרכזי בתודעה הדתית ובעיסוק הציבורי מסיבות שונות. שתי העיקריות שבהן קשורות בעובדה שבד בבד עם קיומו של שיח יהודי כזה – יש דברים שקודמים בהרבה לשאלות אלו, ובמאבק על תשומת הלב בסדר היום נדחקו נושאים אלה לשוליים.

הסיבה השנייה היא “פוליטיקת הזהויות”, לאמור: העיסוק בקיימות מזוהה עם “שבטים” אחרים בחברה הישראלית, ובשל כך הוא מודר מהעיסוק הרבני והדתי. חשוב להדגיש כי חלק מאיתנו עוסק בשיח הזה שנים רבות, וגם מניע תהליכי שינוי, אולם האמת היא שההיקפים אינם גדולים.

לא מדובר עוד על פריבילגיות של דאגה ללטאות נכחדות או לזרימת נהרות (שכאמור, אף אלה סוגיות חשובות, אולם לא נמצאות בפסגת סדר היום). שאלות הקיימות היום עוסקות בפיקוח נפש של ממש

מה שהשתנה היא התודעה המחלחלת כיום בעולם שאנו נמצאים ברובד אחר לגמרי של סוגיית הקיימות, עם סכנת הידרדרות לתהום. לא מדובר עוד על פריבילגיות של דאגה ללטאות נכחדות או לזרימת נהרות (שכאמור, אף אלה סוגיות חשובות, אולם לא נמצאות בפסגת סדר היום). שאלות הקיימות היום עוסקות בפיקוח נפש של ממש.

גם אם רק חלק מטיעוני המדענים נכון, גם אם חלק מהמאבק הוא יחצ”ני ואינטרסנטי, גם אם חלק מההצעות המוצעות מזהמות הרבה יותר מהבעיה שהן באות לפתור או שחלק מההתחממות בכלל אינו תוצאה של מעשי בני אדם – מדובר במיליוני בני אדם שימצאו את עצמם בסכנת חיים כתוצאה מהצפות, בצורות, רעב וכדומה.

התעלמות מתוצאות אפשריות אלה, גם על צד הספק, היא לא אנושית, לא מוסרית ולא אמונית. אולם היא גם מסוכנת מאוד, כיוון שככל שירבו נזקי עליית החום הממוצע בכדור הארץ והיא תשפיע במקומות שונים על פני הגלובוס – תתעצם נדידת העמים למקומות האחרים, ותהליכים קטטוניים של מלחמות ציביליזציה עלולים להתרחש.

אני מבקש להדגיש כי מדובר באפשרות – לא בוודאות, ובספק ולא בנבואה אפוקליפטית. אולם נדרש מאיתנו כבני אדם לשקול סיכויי הסכנה מול עוצמתה, ודי באפשרות שרבע מהערכות הסיכוי קיימות – כדי לחלץ פעילות אנושית כלל-עולמית, בשל עוצמת הסכנות.

ישראל היא מדינה זעירה והשפעתה המעשית קטנה. ואף על פי כן היא צריכה לפעול במעגלים מתרחבים והולכים. ראשית, לקבל על עצמה חלק מההגבלות החיוניות, למען צמצום הזיהום המיותר ועד למשק האנרגיה והתעשייה. בד בבד גם להילחם נגד הצעות סרק או החלטות פופוליסטיות חסרות משמעות של ממש.

מתוך גרעין המדיניות של מדינת ישראל היא קוראה להיות שותפה במהלך העולמי הכללי, ויש לה השפעה מסוימת. על אף מספרנו הקטן – העובדה שאנו באים כאומה עתיקת יומין, עם מסורת דתית ותרבות בעלת אלפי שנים, ועם מעמד של “האחות הגדולה” של הדתות האברהמיות, מעצימה את השפעתה של מדינת ישראל, וחובה לממש את הפוטנציאל הזה בכל מסגרת אפשרית.”

(הרב יובל שרלו)

 

 

 

 

 

 

פזרו על הרצפה דפים עם עיגולים שונים בצורות חיבור שונות.

בכל דף שלושת העיגולים מתחברים אחד לשני בצורה שונה. כאשר כל עיגול מסמל מושג אחר. עם ישראל, הקב”ה וקיימות.

דונו עם החניכים בשאלה על צורת החיבור האידיאלית בין שלושת העיגולים.

שאלו אותם: מה בעיניכם צריך להיות החיבור האידיאלי בין שלושת המושגים?

קראו לחניכים את הקטע מקהלת רבה (נספח 2) והגיעו איתם למסקנה כי הקשר בין הקב”ה ועולמו לבין עם ישראל הוא קשר של חיבור ושותפות תמידית. מתוך ההבנה כי עם ישראל הוא חלק פעיל בעולם וכי יש למעשיו השפעה רבה לדורו שלו ולדורות הבאים. ומתוך כך אנו מבינים את האחריות המוטלת על כל אחד ואחת מעם ישראל בהמשך קיומו של העולם.

 

לאחר שהבנו כי התפקיד שלנו להיות שותפים מלאים בעולמו של הקב”ה וכי האחריות על שמירת העולם ופיתוחו מוטלת עלינו, נברר ביחד עם החניכים מה המשימה שלנו כעם ישראל בתחום זה.

חלקו לחניכים את מכתב הרבנים (נספח 2) וקראו איתם. 

אמרו להם שמכתב זה נכתב לקראת יציאת המשלחת הישראלית לועידת האקלים של האו”ם, ופרסמה אותו קבוצת רבנים מובילים. 

מכתב זה נכתב לראש הממשלה בו הם קוראים לו להתייחס למשבר האקלים ברמה של פיקוח נפש, ולהוביל את העשייה בנושא מתוך נכונות והתמסרות של מי שעיני רבים בעולם נשואות אליו- “כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים”.

שאלו את החניכים: מה הערך במכתב כזה? מה האחריות שיש לנו כאן? למה ראש הממשלה הוא שליח בנושא זה? מה זה מחייב את עמ”י אם כך?

 

בשלב זה נרצה להעביר לחניכים את המשמעות של כל אחד בתהליך הגדול של כלל עמ”י בנושא הקיימות והשליחות שלנו להיות בה אור לגויים.

ערכו סבב בו כל חניך לוקח על עצמו נקודה אחת בה הוא רוצה להשתפר בתחום הקיימות תוך ראייה שלכל מעשה יש יכולת להוסיף טוב ולהשפיע על עמ”י ומתוך כך על לעולם כולו.

 

לאחר שעסקנו השבוע בנושא הקיימות, נסכם יחד עם החניכים את מה שלמדנו. בשלב הראשון נסביר את ההבנה כי משבר האקלים הוא דבר משמעותי וחשוב המשפיע על חיינו, ויש לקחת חלק פעיל בהתקדמות העולם בנושא. בשלב השני נסביר את היכולת לראות בשליחות הגדולה של עמ”י להיות אור לגויים בנושא הקיימות והאקלים. נצא מהפעולה עם הבנה כי זה תלוי במעשים הקטנים שלנו(במשפחה ,חברים,בית הספר ,בסניף..), באחריות הפרטית שלנו. ובכך נשפיע על העולם כולו.

 

“בשעה שברא הקב”ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך” (קהלת רבה פרשה ז פסקה יט)

 

 

“לכבוד ראש ממשלת ישראל, מר נפתלי בנט. מכתב זה נכתב אליך במנותק לחלוטין ממפלגתיות, מעדתיות, מהגדרה דתית, ואפילו מהגדרה לאומית. הוא נוגע לכל באי עולם, ובשל כך התאחדנו לכתוב על כך: סוגיית הקיימות.

סוגיה זו נוגעת היום לפיקוח נפש כלל עולמי, במובן המלא של הדברים. מדובר בהשפעה דרמטית על חיי אדם בהיקפים היותר גדולים של המובן: ברעב, בצמא, במשמעויות האנושיות והביטחוניות של ההגירה, בהשלכות עצומות על איכות החיים ועל עצם קיומם. אין מדובר עוד בסוגיה עתידית, והיא נוכחת כבר כאן. סימניה ניכרים לעין כל בפרמטרים השונים שבהם היא נבחנת. כל זה כבר מתגלה בעולם בהכחדת מינים רבים, המהווה חלון הצצה למציאות שאפשר שאנו מתקדמים לעברה.

אנו מבקשים ממך לייצג את השותפות המלאה של מדינת ישראל במאמץ הכלל-עולמי. אמנם, מדינתנו קטנה והשפעתנו מזערית, אך השותפות שלנו עשויה להיות משמעותית מאוד. בוודאי תעשה זאת בעיניים פקוחות, ובזהירות ממניפולציות, אך בד בבד גם עם נכונות והתמסרות לסוגיה הקריטית הזו, שגורל העולם תלוי בה, ועיני רבים בעולם נשואות אלינו, מקור הדתות הגדולות, כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים.”

 

שתף שתפו בפייסבוק שתפו בטוויטר