איתור סניפים וכפרי בוגרים
עמ”י נמצא בשיאו של ספירת העומר ובדרך לקבלת התורה אנו חוגגים את ל”ג בעומר. דווקא השנה בה כולנו בביתנו, חוגגים במסגרת המשפחתית, זהו זמן נהדר לשבת יחד כמשפחה. נבלה, נספר, נשחק ונדבר על המצווה המיוחדת שנוגעת לכל אחד מאתנו במסגרת הביתית והחברתית . ונחשוב כיצד דווקא ביום זה בו נפסקה המגפה בה נהרגו תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד אחד בשני-אנו יכולים להעצים את האהבה בתוך עם ישראל.
ובכן, אנחנו עדיין במסגרת המשפחתית, וכדי לחוות עם כל בני המשפחה יחד מדורה חווייתית ומהנה הכנו לכם כמה רעיונות להפעלות נחמדות סביב המדורה.
כמה רעיונות כדי להיכנס לאווירה:
מובאים כאן רעיונות מגוונים לפעילויות שאפשר לעשות עם כל המשפחה יחד מסביב למדורה. שיהיה חג שמח, משמעותי ובעיקר בטיחותי
הכינו חבילה עוברת, והמשימות שבחבילה יהיו קשורות לנושא של ‘ואהבת לרעך כמוך’. שבו במעגל, השמיעו מוזיקה והעבירו את החבילה מיד ליד. בכל פעם שהמוזיקה נעצרת מי שהחבילה אצלו ימלא את המשימה.
רעיונות למשימות:
עצבו יחד כרזה מנצחת לכלל ‘ואהבת לרעך כמוך’ מחומרים שתמצאו בסביבה (עלים, עצים, פרחים וכדומה). על הכרזה לבטא את הרעיון שזהו אכן כלל גדול בתורה. אפשר גם לערוך תחרות שבה המשפחה מתחלקת לקבוצות, וכל קבוצה צריכה להכין כרזה. אפשר לתלות את הכרזות בבית, במרפסת או מהחלון.
ציוד נדרש:
כתבו את המילים בחידה לפי כתב אלב”ם וגלו מדוע אנו שמחים בל”ג בעומר:)
כתב אלב”ם:
א – ל
ב – מ
ג – נ
ד – ס
ה – ע
ו – פ
ז – צ
ח – ק
ט – ר
י – ש
כ – ת
משפב א”נ מהפבט ודחע עבנוע ינטבע אבפכב יא כאבשסש טמש החשמל. טח לצ עכוגע טמש החשמל איפמ פאאבס כפטע אכאבשסשפ. מצתפכ בדשטפכ גויב יא טימ”ש פקמטשפ אאשבפס עכפטע עזאשקפ אקסי לכ בדפטכ עאשבפס יתבהר פגיתקע בשיטלא.
שם המשחק: לשנוא אנשים
עידו הסביר לי את עקרונות המשחק: “אפשר לשחק אותו בכל מקום ציבורי – בבית קפה, בתחנת רכבת, או בנמל תעופה בשעת ההמתנה למטוס. בוחרים אחד מהקהל, מישהו שלא מכירים, ומתחילים לשנוא אותו. “לא הבנתי”, אמרתי.
“בסדר, אז נשחק את המשחק עכשיו: אתה רואה את ההוא שם? בוא נשנא אותו”. עידו הצביע לעבר צעיר שישב במרחק שולחנות אחדים מאתנו וקרא עיתון. “תראו אותו”, אמר עידו, “האידיוט הזה. הוא קורא רק את עמודי הספורט”. “אבל הוא נראה לי תמים למדי”, השבתי.
“אהה”, אמר עידו. “הוא סתם קלוץ אומלל. הוא מנסה להסב את תשומת ליבו של המלצר. תראה, הוא מנפנף. מי הוא חושב שהוא? יש אנשים שמחכים שהוא ישרת אותם. הוא הולך להזמין כוס קפה ולשבת שם כל היום. הקמצנות של אנשים כאלה משגעת אותי”.
“עכשיו תראה איך הוא נועץ עיניים בבחורות. אני משוכנע שהמשטרה הייתה שמחה לשים עליו יד. עכשיו הוא שם את העיתון שלו על כיסא אחר. אנשים מסוגו מלכלכים את העיר הנקייה שלנו. לא אכפת לו מאף אחד, רק מעצמו. אוף, כמה שאני שונא טיפוסים כאלה!”
“הוא באמת נראה טיפוס מלוכלך”, הערתי.
“מלוכלך?” קרא עידו בזעם. “הוא ממש מזוהם! הוא לא התרחץ כבר שבועות”. בעוד אני בוחן אותו בקפדנות, הגיעה אישה זקנה והצטרפה לאיש. הוא נשק לשתי לחייה.
“הנה” קפץ עידו. “זה המשחק שלו”.
“לא”, אמרתי. “לי דווקא נראה שזו אמו”.
“אולי” אמר עידו, אבל זה טיפוסי. הוא מכריח את אמו לפגוש אותו פה במקום שהוא יבוא אליה. הוא מרגיש חשוב מכדי לבקר אותה; היא צריכה לבוא אליו. וכשאני חושב על מה שעבר על האישה הזאת עד שגידלה אותו, ואיזה קורבנות הקריבה למענו, בא לי להקיא”.
גם אני התרגזתי. “צריך להיות לבן אדם כבוד לאימא שלו”, הסכמתי.
“שמת לב?” שאל עידו. “הוא אפילו לא שאל אותה מה היא רוצה לשתות. אתה חושב שאכפת לו? הוא מפונק לגמרי”.
“הוא גרוע ביותר”, אמרתי.
עידו אמר: “עכשיו הוא צוחק, איזה בן אדם צוחק עם אימא שלו?”
“או עליה?” נידבתי רעיון.
“המלצר מביא לה משקה. זה נראה כמו ויסקי”, ציין עידו. “הוא עוד יהפוך אותה לאלכוהוליסטית”.
“אתה מאמין שהוא ישלם בשביל זה?” שאלתי.
“לא אם זה תלוי בו”, השיב עידו. “הוא כנראה יחשוב על תירוץ כלשהו כדי להלביש את החשבון על אימא שלו. אחרי הכל הוא עושה זאת כל חייו”.
איש אחד נעצר ליד השולחן לומר שלום. עידו התרתח. “הוא אפילו לא טורח לעשות הכרה ביניהם. הוא מתבייש באמו”.
“מתאים לו”, אמרתי, והטחתי את כוסי בשולחן.
“הוא מזמין את הברנש לשבת איתם. איזה טיפוס מציג את אימו לטיפוס כזה?” אמרתי, “אני הולך להכניס לו בוקס באף!”
לפתע נרגע עידו ונראה כי הוא מאבד עניין בכל הסצנה. הוא אמר לי בלחש: “ועכשיו מה בדבר הגברת ההיא עם הכלב?”
שאלות למחשבה:
השלימו את המילים בשירי החג:
בכפר קטן ורחוק היה מקום מיוחד במינו: בֵּית אלף המראות.
כלב קטן ושמח החליט לבקר בו. כשהגיע אל הבית הביט מבעד לדלת כשזנבו מכשכש בהתלהבות.
להפתעתו הרבה מצא את עצמו מביט באלף כלבים קטנים ושמחים מכשכשים בזנבם בלא פחות
התלהבות ממנו.
הוא חייך חיוך ענקי, ואלף פרצופים שמחים החזירו לו חיוכים חמים וחברותיים. כשעזב את הבית
חשב לעצמו: “איזה מקום מדהים. אבוא לבקר פה לעיתים קרובות”.
באותו כפר היה עוד כלב קטן. הוא לא היה שמח במיוחד. יום אחד החליט גם הוא ללכת לבדוק
את הבית. הוא הגיע אליו, טיפס במדרגות בכבדות והציץ מבעד לדלת. לפתע ראה אלף כלבים
שלהם פרצופים מאוד לא נחמדים בוהים בו. הוא החל לחשוף לעומתם שיניים ונבהל נורא כשראה
אלף פרצופים חושפים אליו שיניים בחזרה. הוא עזב את הבית ובדרכו לכפר חשב לעצמו: “איזה
מקום נורא. אני בחיים לא חוזר לשם יותר”.
שאלות למחשבה:
בקשו מכמה בני משפחה להציג את הסיפור הזה:
מעשה בנוכרי שבא לפני שמאי הזקן וביקש להתגייר על מנת שילמד את כל התורה על רגל אחת. דחפו שמאי באמת הבניין שבידו, שהיאך ייתכן ללמד את כל התורה על רגל אחת?! בא אותו הגוי לפני הלל הזקן, גיירו ואמר לו: “מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. זהו הרעיון המרכזי בתורה, וכל השאר פירוש לזה, וכדי להבינו המשך ללמוד”.
שאלות לדיון
נספח 1 –
תפוחי אדמה מדורה בבית
המצרכים:
8 תפוחי אדמה בינוניים (עדיף מזן ראטה או באטר)
1 כוס מלח גס
אופן ההכנה:
אגב, המתכון הזה נפלא גם לבטטות, רק שבבטטות אפשר להסתפק בחצי מזמן האפייה.
נספח 2 –
כרטיסי מילים
מדורה | לימוד תורה | רבי שמעון בר יוחאי | חץ וקשת |
תפוחי אדמה | קרשים | חברות | בר כוכבא |
אש | רומאים | מערה | ספר הזוהר |
נספח 3 –
שירון ל”ג בעומר
https://www.zemereshet.co.il/tags.asp?tag=27
נספח 4 –
שירי חברות ואכפתיות
שווים
רן דנקר ועילי בוטנר
מילים ולחן: עילי בוטנר
אתה לבן, אני שחור,
אני חשוך, אתה באור
שמחמם כמו אימא,
ושדואג לך.
אתה קטן, אני גדול
אני רוצה, אתה יכול
לרקוד, לצעוד קדימה.
להיות שלם בין אנשים.
ואולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע
אני בוכה, אתה צועק
אני טועה, אתה צודק
זאת הצגה שלנו,
ואין קהל ואין במה.
אולי נשב ננוח,
אתה, אתה.
אני, אני.
וגם תחלוף הרוח,
ויעברו כל השנים.
ואולי יבוא יום…
מי האיש
חוה אלברשטיין
מילים: תהלים לד, יג–טו
מי האיש החפץ חיים,
אוהב ימים
אוהב ימים לראות טוב.
נצור לשונך מרע
ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב
בקש שלום ורודפהו
מילה טובה
יהודית רביץ
מילים: יעקב גלעד
לחן: יהודית רביץ
אפילו בשרב הכי כבד
ידעתי שהגשם עוד ירד
ראיתי בחלון שלי ציפור
אפילו במשב סופה וקור.
לא פעם זה קשה
אבל לרוב מילה טובה
מייד עושה לי טוב
רק מילה טובה
או שתיים, לא יותר מזה.
אפילו ברחוב ראשי סואן
ראיתי איש יושב ומנגן
פגשתי אנשים מאושרים
אפילו בין שבילי עפר צרים.
תמיד השארתי פתח לתקווה
אפילו כשכבתה האהבה
חלמתי על ימים יותר יפים
אפילו בלילות שינה טרופים.
רקמה אנושית אחת
חוה אלברשטיין
מילים ולחן: מוטי המר
כשאמות
משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.
כשתמות משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חי