מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

יחד שבטי ישראל – מגדילים את השבט

יחד שבטי ישראל – מגדילים את השבט

חיזוק וקבלה בתוך השבט כדי לפרוץ החוצה

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
הרא"ה | חבריא ב' | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד שעה
נושא
נושא שנתי | חודש ארגון
  • מתאים לשבת
16 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

השבט שלנו הוא של כולנו; הוא כבית בשביל כל החניכים. בבית מרגישים בנוח, מרגישים שותפות. לאחר שעסקנו בצורך לפרוץ החוצה אנו רוצים לעסוק בכוח של השבט שלנו. מתוך הרגשת החוזק של השבט שלנו, הקבלה וההכלה שיש בו ותחושת השותפות בשבט, יתחזק אצלנו הרצון לקרב עוד שותפים ולהגדיל את הכוח שלנו כשבט, ומתוכו לקום ולפרוץ החוצה. החניכים יבינו שיש רצף הדרגתי של חיזוק–גידול–פריצה (כשהשבט שלנו יהיה חזק, נוכל להגדילו ולפרוץ החוצה).

מטרות הפעולה

  1. החניכים יבררו האם הם מרגישים בנוח בשבט.
  2. החניכים יחשבו על דרך לחזק את ההכלה ואת הקבלה לכל החניכים בשבט.
  3. החניכים ירצו להיות שותפים בשבט ושיצטרפו אליו עוד חניכים.

 

העשרה למדריכים:

בבלי, מסכת שבת לא ע”א – אפשר ללמוד ולהעמיק בעניין אהבת הרֵע.

 

ציוד נדרש: דילמות מוכנות בכרטיסיות, צילום דף הלימוד כמספר החניכים, צ’ופר – שיכול להסתובב עם החניכים במהלך היום.

מהלך הפעולה:

א. בירור – האם החניכים מרגישים בנוח בשבט?

משחק הביטחון – בחרו שני חניכים והעמידו אותם זה מאחורי זה. החניך שמלפנים צריך לחוש ביטחון מספק כדי ליפול לזרועות החניך העומד מאחוריו. המשיכו לשחק עד שהוא ירגיש בטוח ליפול אחורה לגמרי.

.

שאלו את החניכים ששיחקו:

  • האם הרגשתם בנוח ליפול אחורה? האם בטחתם בחברים שמאחור?

.

שאלו את כלל החניכים:

  • עם מי אנחנו מרגישים הכי בנוח?
  • מה גורם לנו להרגיש בנוח?
  • האם אתם מרגישים בנוח בשבט שלנו?

המטרה היא להבין מה גורם לחניכים להרגיש בנוח וכיצד מרגישים בנוח בשבט. אם  החניכים משיבים בחיוב, ולדבריהם נוח להם בשבט, העלו את השאלה הזו: כיצד אפשר לחזק תחושה זאת עוד יותר? אם תשובת החניכים היא שלילית, ולא נוח להם, העלו את השאלה הזו: כיצד אפשר שנרגיש בנוח בשבט?

.

ב. מי? אני?

דילמות – חלקו את החניכים לקבוצות ותנו לכל קבוצה דילמה מסוימת מחיי היום-יום (נספח 1). בקשו מהם לדמיין את עצמם בסיטואציה ולחשוב כיצד היו מגיבים וכיצד היו מתנהלים.

.

ג. מחולשה לחוזק

אספו את החניכים בחזרה למעגל, ותנו להם להציג את הסיטואציות כהצגה או לספר את הסיטואציה שדנו עליה בקבוצה. חשבו יחד כיצד תוכלו למנוע מסיטואציה כזו לקרות בשבט, ואם היא קיימת – חשבו איך למגר אותה.

אפשרות נוספת: אספו את החניכים למעגל והכינו על גיליון נייר טבלה של נקודות חולשה ונקודות חוזק. כתבו את נקודות החולשה שעלו בדיון בקבוצות וקיימות בשבט בטור אחד בטבלה, ובצד האחר כתבו רעיונות לתיקון נקודות החולשה ולשינוין לנקודות חוזק.

לאחר שעסקנו בפעולות הקודמות בבירור הכוחות שלנו, חובה עלינו לדבר גם על החולשות כדי שנוכל לתקנן, להשתפר ולעלות!

.

ד. לימוד בעניין “ואהבת לרעך כמוך”

 הגמרא במסכת שבת מספרת לנו על נכרי אחד שבא להלל הזקן וביקש ממנו ללמוד את כל התורה כולה על רגל אחת. לכאורה זהו עניין פשוט – תגיד לי מהו האיסור החמור ביותר שנאסר עליי לעשות, או להפך – מהי המצווה הגדולה ביותר, שמקבלים עליה הכי הרבה שכר. מה ענה לו הלל הזקן?

בבלי, שבת לא ע”א

“שוב מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו (הנכרי): גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. (הקפיד עליו שמאי) ודחפו (מלפניו) באמת הבנין שבידו (מקל שהיה משמש למדידת הבניין). בא (הנכרי) לפני הלל (וביקשו שיגייר אותו בתנאי האמור). גיירה (הלל, וקיים תנאו של הנכרי – ללמוד את התורה על רגל אחת) ואמר לו, דעלך סני לחברך לא תעביד (מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, זו היא (תמצית) כל התורה כולה, ואידך (ושאר דברי תורה), פירושה (פירוש) הוא, זיל גמור (לך למד זאת כדי שתדע כיצד לקיים את הכול)” (מתוך פירוש שפה ברורה).

.

ר’ יצחק עראמה, אחד מגדולי ישראל, פירש את האמירה של הלל הזקן כתנאי מחייב לנקיות הלב. אם אתם שרים שוב ושוב ‘לב טהור ברא לי אלוקים’ ורוצים לדעת כיצד ליישם זאת בפועל ולגלות את לבכם הטהור, הקשיבו היטב למה שיש לר’ יצחק עראמה לומר:

.

עקידת יצחק ויקרא שער סה (פרשת קדושים)

“ואמר ואהבת לרעך כמוך והוא תכלית טוהר הלב ונקיותו שיאהב האדם לזולתו כמותו. והכוונה שישים אדם אהבת עצמו המדה אשר בה ישער וימדוד אהבת כל בני אדם עד שלא יקבל שום אחד ממנו מה שלא ירצה הוא לקבלו מזולתו”.

.

תכלית הלב והנקיות שלו הן לא לשטוף אותו בסבון ובאקונומיקה אלא לאהוב את הזולת כמו שאנו אוהבים את עצמנו; ונזכור לכתוב על לוח לבנו את הכלל הזה: אני אוהב/ת את חבר(ת)י באותה המידה שאני אוהב/ת את עצמי.

תנו לחניכים נקודה למחשבה: מה כל אחד מאתנו יכול לעשות בשבט שלנו על מנת שיהיה נעים ונוח יותר לכולם להגיע אליו?

סיכום:

בתחילת הפעולה בדקנו עד כמה אנחנו בוטחים בחברי השבט ומרגישים עמם בנוח. לאחר מכן קראנו דילמות וביררנו מהן נקודות החולשה בשבט שלנו וכיצד אנחנו יכולים לחזקן ולגרום תחושת קבלה והכלה בשבט. סיימנו בלימוד בעניין ‘ואהבת לרעך כמוך’ – הבנו שאהבת הרֵע היא כמו האהבה שאנו אוהבים את עצמנו, וכבר הכול נעשה פשוט יותר, ואנו מבינים איך נוכל להיפתח ולקבל אלינו חברים שעוד לא הצטרפו לשבט שלנו.

.

הצעה לצופר: כתבו על פתק ‘מה עשיתי היום כדי שיהיה טוב יותר בשבט שלי?’ והכניסו אותו לבועת מחשבה, צמיד, מחזיק מפתחות, תמונה למגן של הסלולרי וכו’ (כל חפץ שנמצא עם החניכים ביום-יום). הפתק יזכיר להם לפעול לפני שיספיקו לזרוק הערה צינית על אחרים ולהיזכר שיש מי שגרים הרחק ואינם יודעים על פעילות הסניף.

נספחים

נספח 1 –

דילמות 

  1. חלי היא חניכה שמחה וחייכנית בשבט הרא”ה. בזמן האחרון חלי הפכה להיות קצת יותר דוסית… חלי אוהבת מאוד את השבט שלה, את הפעולות ואת המדריכים. פעם חלי הייתה מגיעה בשמחה רבה לכל הפעולות והפעילויות הסניפיות והייתה תמיד שותפה פעילה. אך לאחרונה היא הפסיקה לחלוטין להגיע לסניף. חברה שלה אמרה שהיא אומרת שכבר לא כיף לה בשבט ושכבר זמן רב היא מרגישה שונה מכולם.
  • מכירים את המצב שחלי והחברה מתארות?
  • כיצד אפשר לגרום לחלי לחזור לשבט?
  • איך אפשר לוודא שחניכים נוספים לא ייפגעו מאותו עניין, ויפסיקו להגיע?
  • האם הסיטואציה קיימת בשבט שלנו?
  • האם הסיטואציה הזאת מסמלת נקודת חולשה של השבט?
  • אם כן, ציינו מהי נקודת החולשה הזאת
  • כיצד אפשר לשפר את העניין?
  • האם אפשר להפוך את נקודת החולשה לנקודת חוזק בשבט?
  • מה נדרש מאתנו כחניכי השבט לעשות כדי להפוך את העניין הזה לחיובי?

 .

2. יוסף  הוא חניך מסור מאוד לשבט, שותף פעיל בכל הפעולות. לאחרונה יוסף שומע הערות ציניות מהחברים בשבט, והוא הולך ומשתתק ונעשה הרבה יותר מופנם מהרגיל. הוא ממעט להתבטא ואינו מביע את דעתו בפעולה.

  • מכירים את המצב המטריד את יוסף?
  • כיצד אפשר לגרום ליוסף לחזור ולהיות פעיל יותר בשבט?
  • איך אפשר לוודא שחניכים נוספים לא ייפגעו מאותו עניין, ויפסיקו להגיע?
  • האם הסיטואציה קיימת בשבט שלנו?
  • האם הסיטואציה הזאת מסמלת נקודת חולשה של השבט?
  • אם כן, ציינו מהי נקודת החולשה הזאת
  • כיצד אפשר לשפר את העניין?
  • האם אפשר להפוך את נקודת החולשה לנקודת חוזק בשבט?
  • מה נדרש מאתנו כחניכי השבט לעשות כדי להפוך את העניין הזה לחיובי?

.

3. רון הוא צעיר הילדים בבית, והוא גר בצד האחר של העיר, הרחק מהסניף. רון אינו מכיר את בני עקיבא, אך הוא שמע מחבריו לכיתה שבכל שלישי ושבת מתקיימות פעילויות לילדים בני גילו. הוא היה שמח להצטרף אליהם כדי שיוכל להפיג את השעמום בשעות הצהריים ולא סתם לשוטט בשכונה לבדו.

  • מכירים את המצב של רון?
  • האם אפשר לגרום לרון להגיע לסניף? כיצד?
  • האם יש עוד ילדים שאפשר לספר להם על בני עקיבא ולשכנע אותם להגיע?
  • האם הסיטואציה קיימת בשבט שלנו?
  • האם הסיטואציה הזאת מסמלת נקודת חולשה של השבט?
  • אם כן, ציינו מהי נקודת החולשה הזאת
  • כיצד אפשר לשפר את העניין?
  • האם אפשר להפוך את נקודת החולשה לנקודת חוזק בשבט?
  • מה נדרש מאתנו כחניכי השבט לעשות כדי להפוך את העניין הזה לחיובי?

.

4. עדן היא חניכה בשבט מורשה בסניף גדול במרכז העיר. אף על פי שרוב בני גילה של עדן מגיעים לסניף בקביעות, עדן אינה מגיעה אתם. כשהם חוזרים לכיתה נלהבים ומספרים על הפעולות ועל המחנות, עדן בכלל לא מבינה ממה ההתלהבות.

  • מכירים את המצב של עדן?
  • האם אפשר לגרום לעדן להגיע לסניף? כיצד?
  • האם יש עוד ילדים כמו עדן, המעוניינים פחות להגיע לסניף?
  • האם הסיטואציה קיימת בשבט שלנו?
  • האם הסיטואציה הזאת מסמלת נקודת חולשה של השבט?
  • אם כן, ציינו מהי נקודת החולשה הזאת
  • כיצד אפשר לשפר את העניין?
  • האם אפשר להפוך את נקודת החולשה לנקודת חוזק בשבט?
  • מה נדרש מאתנו כחניכי השבט לעשות כדי להפוך את העניין הזה לחיובי?

דעתך חשובה לנו