איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבתלפניכם הקומונרית והמדריכים ערב או אחר הצהרים של תחנות לקראת תשעה באב. יש להבחין כי ערב זה איננו ערב של הרפתקאות אלא ערב במימד של לימוד וחיזוק ויש לומר זאת לחניכים שימו לב מה דרוש בכל תחנה. חלקו בניכם את התחנות והכינו אותם מבעוד מועד. חשוב גם להכין פרסומים בהתאם על מנת שיגיעו כמה שיותר חניכים. הרעיון בגדול הוא שבכל תחנה ייגעו בנושא הקשור לתשעה באב. שימו לב שיש לתחנות מעט אופי של לימוד. לא להיבהל. זה בסדר. אין צורך לעסוק בצחוקים בערב תשעה באב או בשבוע שחל בו. ב”הצלחה!
משחק אקס עיגול בשאלות לתשעה באב.
עליכם להכין לוח גדול של המשחק ולחלק את השבט שלפניכם ל 2 קבוצות.
השאלות וגם התשובות לפניכם למקרה ששכחתם.
(לא נכון : מספר 3)
בתחנה זו ניגע בתקופת המצור והרעב. עליכם להכין 2 קטעים: ותבוא העיר במצור ופרחי כהונה. את הקטעים הללו אפשר לתת לחניכים לקרוא או שאחד מהעומדים בתחנה יקריא בעוצמה. ( נספח 1)
סיפור: המשרת שגרם למות גבירתו (נספח 2)
הכי טוב אם תוכלו להציג את הסיפור. הצטיידו בתחפושת (לא מסובך בכלל) – זה מוסיף המון.
חשבו עם החניכים מדוע ההלכה לא הגבירה בעצמה אל השוק מלכתחילה, ומה זה אומר על מעמדה ועל עוצמת הרעב?
המדריך יניח חמישה כרטיסים.
חמישה דברים שאירעו לאבותינו בתשעה באב.
נסכם את התחנה: יום תשעה באב זכור כיום בו קרו אסונות קשים לעם ישראל. אולם בעתיד בעז”ה צפוי יום זה להפוך מאבל לשמחה מיגון ליום טוב, במהרה בימינו בעז”ה.
לפניך 5 קטעי הלכות בעניני תשעה באב
יש להושיב את החניכים בקבוצות / זוגות/ יחידים (תלוי בכמות הקבוצה) ולבקש מהם שילמדו את ההלכות ויענו על השאלות. לאחר מכן על כל קבוצה להסביר את ההליכה ולהתייחס לתשובות.
לפניכם הקטעים והשאלות:
הערה חשובה : יכול להיות שההלכות הכתובות כאן אינם לגבי כל העדות והמנהגים לכן יש לבדוק על פי האוב בסניף ולעדכן את הכרטיסים על פי המקובל אצלם.
נסכם: בל נשכח כי מטרת הצום הוא להתאבל ולזכור את החורבן ולא להעביר את הזמן, כדי לא לחוש את הצום.
המדריך יפזר את התקנות בקלפים ויבקש מכל חניך לקרוא את התקנה שתוקנה בעקבות הצורך לזכור את ירושלים.
“כי רצו עבדיך את אבניה, ואת עפרה יחוננו” (תהילים) (נספח 3)
“ירושלים לעתיד לבוא”- המדריך יקריא את המשל וישאל את החניכים: (נספח 4)
המדריך יסכם מתוך הקטע של הכוזרי (נספח 5)
המדריך יחלק לכל חניך תמונה של דמות, ויבקש ממנו לאהוב אותה. המדריך יעשה סבב בין החניכים וישמע את אהבתם. המדריך יעמיד הכרטיסים ויבקש מהחניכים לסדר את הכרטיסים בתרגיל.
שפיכות דמים גילוי עריות עבודה זרה שווה שנאת חינם
המדריך יעמיד את התרגיל ויאמר לחניכים שכל השלושה עומדים אל מול השנאת חינם נראה עד כמה שנאת חינם חמורה ראינו שבפשטות אפשר לאהוב. אם רק נחליט. צו השעה היא באמת אהבה. אהבה שתביא בעז”ה לאחדות ולבניין בית המקדש השלישי.
המלצה – לכנס את כל החניכים ולהציג בפני כולם את סיפור את סיפור קמצא ובר קמצא.
שנזכה בעז”ה לגאולה שלמה, ויהפוך תשעה באב מאבל ליום טוב.
סיפור: המשרת שגרם למות גבירתו!
“אוי לי מה אעשה: הבית ריק ממזון, ועוללי שואלים להם”, כך אמרה לעצמה מרתא בת בייתוס, העשירה המפורסמת בירושלים. “טדיפוס משרתי, הא לך מעות, לך מיד לשוק, הבא לי סולת ואעשה פת עבורנו”. טדיפוס ממהר לשוק ברחוב הגיא, בין העיר העליונה להר- הבית, הוא סובב והולך בין הדוכנים ומחפש קמח סולת משובח. כל המוכרים אומרים לו: אין קמח סולת, כבר נמכר בשעות הבוקר, אך יש לנו להציע לך פת נקייה. טדיפוס ממהר לגבירתו מרתא, המצפה לו בכיליון עיניים. “גבירתי הנעלה, הנני להודיעך כי הסולת אזלה משוקי עירנו הנתונה במצור, אך עדיין יש פת נקייה”. “טדיפוס, רוץ מהר וקנה פת נקייה ונחיה ולא נמות”. שוב הולך טדיפוס בין הדוכנים ושואל: היכן ניתן להשיג פת נקיה. בפיהם של המוכרים תשובה זהה: פת נקיה אזלה, עדיין ניתן להשיג פת קיבר. חזר טדיפוס לגברת מרתא ומספר לה בהתרגשות: “הסתובבתי בשוק, ברחוב הגיא, ולצערי אין להשיג פת נקיה. אך המוכרים אמרו לי שיש ברשותם פת קיבר”. – ” אוי שוטה מגודל שלי, רוץ מהר וקנה לי פת קיבר”, זועקת מרתא הענוגה והעדינה. השוק מלא קונים מזי רעב, הסחורה על המדפים הולכת ונעלמת במהירות, והנה טדיפוס המשרת מופיע בפעם הרביעית. “מה רצונך משרת נכבד?” שואלו מוכר הלחם. “ברצוני לקנות פת קיבר”. “אני מצטער, לפני עשר דקות אזלה פת הקיבר האחרונה”. תשובה זהה הוא שמע גם ביתר הדוכנים. הם טורחים להודיעו כי עדיין אפשר להשיג קמח שעורים. אמנם, קמח זה מיועד לדלת- העם ולבהמות, אך בעת רעב ומצור “אין מדקדקים במזונות”. טדיפוס אץ- רץ לביתה המפואר של גבירתו במרומי העיר העליונה, המכונה הפרבר ההרודיאני. מרתא מסתובבת בבית בעצבנות גוברת והולכת, מצפה לו ליד השער: “אוי לי ואבוי לי, שוב חזרת בידיים ריקות”. אני מצטער, אין כלום בשוק, רק קמח שעורים”, משיב ביבושת- הבעה טדיפוס המשרת. “מהר והבא קמח שעורים, לפני שיאזל אף הוא”. ושוב מדדה טדיפוס לעבר השוק, וכמובן… קמח שעורים אזל, והוא שב בידיים ריקות אל גבירתו. יצאה מרתא בת בייתוס בעצמה אל השוק. “אולי אמצא משהו לאכול, להחיות נפשי ונפש משפחתי העטופים ברעב”. היא פוסעת לעבר השוק. לפתע ראתה כי לרגליה דבוקים גללים של חמור. מרוב גועל יצאה נפשה ומתה, כי היתה איסטניסית גדולה. יש אומרים שמצאה תאנה יבשה (גרוגרת) שרבי צדוק מצץ את לשדה וזרקה, ומרוב רעב נאלצה לאכול את הגרוגרת וזה גרם למותה. לפני מותה הוציאה מביתה את כל כספה וזהבה והשליכתם ביאוש על מרצפות השוק. אמרה: לשם מה אני זקוקה להם… התקיים בה הפסוק “כספם בחוצות ישליכו” וגו’ (יחזקאל ז’). קרא עליה רבן יוחנן בן זכאי את הפסוק “הרכה בך והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ’ מהתענוג ומרוך” (דברים כ”ח)
רצו עבדיך את אבניה, ואת עפרה חוננו” (תהילים ק”ב”)
ירושלים לעתיד לבא
“ואמר ר’ יוחנן : משל למלך שהלך בדרך עם דמדומי חמה, בא אחד והדליק לו את הנר וכבה. בא אחר והדליק לו את הנר וכבה. אמר מכאן ואילך איני ממתין אלא לאורו של בוקר.
כך אמרו ישראל לפני הקב”ה: עשינו לך מנורה בימי משה וכבתה, בימי שלמה וכבתה, מכאן ואילך אין אנו ממתינים אלא לאורך, שנאמר: ‘כי עמך מקור חיים באורך נראה אור’ “. (מעם לועז – יל”ש פסיקתא))
נבואות רבות נתנבאו הנביאים על ירושלים לעתיד לבוא. הנביאים ניבאו על כל הנושאים: קיבוץ גלויות, בנין בית המקדש השלישי, ירושלים שתהפך להיות מרכז העולם כולו ביופייה, בקדושתה, בעושרה ובחכמתה כמו כן הם ניבאו על השמחה הרבה, שתשרור בירושלים בכל העת.
גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקותנו, כמה שנאמרי: “אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה, כי בא מועד – כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו” – זאת אומרת: ירושלים לא תבנה כי אם כאשר ישתוקקו אליה בני ישראל תכלית תשוקה עד אשר יחוננו את אבניה ואת עפרה (כוזרי)