לפניכם הקומונרית והמדריכים ערב או אחר הצהרים של תחנות לקראת תשעה באב. יש להבחין כי ערב זה איננו ערב של הרפתקאות אלא ערב במימד של לימוד וחיזוק ויש לומר זאת לחניכים שימו לב מה דרוש בכל תחנה. חלקו בניכם את התחנות והכינו אותם מבעוד מועד. חשוב גם להכין פרסומים בהתאם על מנת שיגיעו כמה שיותר חניכים. הרעיון בגדול הוא שבכל תחנה ייגעו בנושא הקשור לתשעה באב. שימו לב שיש לתחנות מעט אופי של לימוד. לא להיבהל. זה בסדר. אין צורך לעסוק בצחוקים בערב תשעה באב או בשבוע שחל בו. ב”הצלחה!

: אחרי שהבנו מהו עניין ההובלה בעזרת נקודת המבט המהותית-לאומית –השליחות – ניגע בהבנת הדרך שבה אנו כתנועה עושים זאת.

בסיום המערך יבינו החניכים שהאפשרות לחיות חיים מלאי משמעות ורוח גדולה נתונה בידיים שלהם. לא משנה לאיזו משפחה נולדו, באיזו סביבה הם חיים ומה סגנון החברים שלהם, לכל אדם יש אפשרות לבחור בכך, והבחירה מתחילה מעכשיו. זה הזמן שלנו ללמוד, לחקור, לפעול ולעבוד עבודה פנימית על מנת להוביל את החיים שלנו לגודל ולהוסיף להם קומה של רוח.

פעולה שלישית בחלק הראשון של חודש ארגון שנושאו הוא לפתח נקודת מבט לאומית מבחינה מהותית.

: בפעולה זו ניגע בצרכים של עם ישראל, נבחן אותם ונשאל את עצמנו איך אפשר לפעול בהם. ניתן לחניכים להתמודד עם השאלה: מה אנחנו מסוגלים לעשות כדי להוביל להתקדמות ושינוי בסוגיות אלו? מה אני אעשה הכי טוב בעם ישראל?

נרצה להוסיף מוטיבציה כהמשך להתלהבות מהפעולה הקודמת ונקרא לעשייה בכל מאת האחוזים שכל אחד יכול לעשות בהמשך השנים הבאות.

הערות למדריכים במהלך הפעולה: במטרה הראשונה תינתן לכם בחירה בין נושאים וצרכים בעם ישראל, ועליכם לבחור מהם ארבעה נושאים שרלוונטיים יותר לחניכיכם.

בית מקדש- מה זה בכלל אומר לנו? האם אנחנו מרגישים את החוסר? חווים את האובדן? האם הזלנו דמעה על חסרונו? מה אנחנו מרגישים משהו כאשר אנו מתפללים עליו? בפעולה זו ננסה להבין מהי מציאות של מקדש וכיצד אנו יכולים ממקומנו היום להתחבר ולכסוף אליה.

מושג הזיכרון חקוק ב-DNA הישראלי. העם היהודי עבר תלאות רבות לאורך ההיסטוריה, והן שזורות באורח החיים שלנו כאן: בחגים, בציון ימים לאומיים ובחיים בכלל. אחת התלאות הללו היא השואה ואירועיה. יש לנו חובה עצומה לזכור ולהעביר את זיכרון השואה הלאה לדורות הבאים כדי לטעת בהם אמונה בנצחיות עם ישראל ובתפקידם בשרשרת היסטורית ארוכה. בדף שלפניכם נלמד יחד על המושג זיכרון. מה הוא אומר בחיים שלנו? כיצד עלינו לזכור? איך זוכרים וחווים משהו שקרה לפני זמן רב, ומה משמעות המושג ‘זיכרון לדורות’?

שיבת ציון החלה כתקווה וחלום של רבים בגלויות למיניהן, ביהודים שהתפללו, חלמו ונשמו את החלום לשוב אל ציון. בפעולה זו נתמקד בכוחו של אותו חלום שפעם בלבבותיהם של הגולים ובמה שלבסוף שזר חוט שהוביל גם לגלי עליות ויצר את החברה הישראלית כפי שאנו מכירים כיום.

ימי בין המצרים טומנים בחובם הלכות ומנהגים רבים. מטרת ההגבלות והאיסורים היא בין השאר לחבר אותנו למהות ועומק המשמעות של התקופה הזו, שמלווה אותנו לאורך ההיסטוריה של עם ישראל עד ימינו אנו ולעתיד לבוא.

דניאל הוא בן למשפחת אברהמי מחברון, הם גרים שם כבר 4 דורות. מסופר שאבות אבותיו הגיעו מפרס שם גרו במשך 1500 שנה. שם המשפחה אברהמי הוא שהביא אותם לחזור ולשבת בחברון מתוך רצון להיות קרובים לקברו של אברהם אבינו. מאז רוב הצאצאים ממשיכים לגור בעיר הקודש- חברון. ומה אתכם? מאיפה המשפחה שלכם? איך הגעתם לכאן? מה זה שינה במשפחה שלכם?

החל מסיומה של מלחמת העולם השנייה החלו ניסיונות שונים לקביעת ימי זיכרון והנצחת השואה. חלקם היו קשורים לקהילות יהודיות מסויימות (כמו יהודי הונגריה שיום הזיכרון שלהם נקבע בכ’ בסיוון) חלקם לגטאות מסויימים ועוד. בשנות ה50′, שנים מעטות לאחר הקמת המדינה, עלה הרצון בכנסת ישראל לקבוע יום זיכרון ממלכתי לשואה. סביב שאלה זו התנהל ויכוח עקרוני בין אנשי השמאל הציוני (מפ”ם, אחדות העבודה, הקיבוץ המאוחד) לבין אנשי הציונות הדתית (‘המזרחי’, המפד”ל)

ויכוח זה העלה שאלות מהותיות  – איך יוצרים זיכרון קולקטיבי? מהם הדברים עליהם יש לתת את הדגש? מה צריך להיות מקומו של המרד בגטאות בזיכרון הקיבוצי הישראלי וכו’.

ויכוח זה נגע בשאלות עומק של החברה הישראלית והשפיע רבות על עיצוב דמותה ועל עיצוב זיכרון השואה.

בפעילות זו נכיר את העמדות השונות שעלו בשאלת קביעת יום זיכרון ממלכתי לשואה, ונעלה שאלות על עיצוב הזיכרון ומשמעותו.

ההמיה לשוב לציון ולחיות בה חיים יהודיים מלאים משותפת לעם היהודי כולו. בפעולה זו נברר את מהות ההמיה ואת כוחה כחלום המניע לפעולה ומחובר לשורשים עמוקים. נכיר סיפורים על הציפייה ועל המעשים שנעשו כדי לקדם את החלום במגוון תפוצות בעם ישראל בכל מיני תקופות בהיסטוריה. נבין שהנפש היהודית ההומייה היא החוט השוזר את היהודים לאורך ההיסטוריה כולה עד ימינו.

“מה שהיה, תשכח מזה?” – ואולי לא? מדוע חשוב לשמר את זיכרון העבר של העם היהודי?

כל מה שרציתם להעביר על הלכות שלושת השבועות, ולא ידעתם איך

מה שלפניכם הוא אינו פעולה מסודרת, אלא רעיונות כיצד להעביר לחניכים את הלכות בין המצרים בצורה מעניינת:.