איתור סניפים וכפרי בוגרים
תיקון לאחר משבר
אם נודה על האמת, משה עשה דבר שלא על פי דבר ה'. שבר את הלוחות הראשונים. הלוחות שנאמר עליהן שמי שלומדן אינו שוכח תלמודו, ו" אל תקרי חרות אלא חרות, חרות ממלאך המוות, משעבוד מלכויות..." מציאות הכי שלמה שיש! ואת כל זה משה שובר. נראה, שמשה מתייאש. על כל זאת אומרים חז"ל "אמר הקב"ה למשה יישר כחך ששיברת" ואני, מימיי לא שמעתי "שכוייך" על ייאוש.
על מה "היישר כח"?! ועל מה זכה משה לכתוב בעצמו, את הלוחות השניים?!
גם בעם, היו שהבינו ששבירת הלוחות זהו יאוש. יאוש של משה מעם ישראל, ואם הקב"ה לא מבקש לוחות נוספים, אז כנראה שזהו גם ייאוש של הקב"ה, ייאוש מהיכולת שלנו להגיע למדרגות רוחניות גבוהות, ייאוש מהיכולת שלנו לממש את כוחותינו כבני אדם.
אך כנראה שהשבירה הזו לא הייתה שבירה של ייאוש כלל ועיקר, ההפך הוא הנכון,
זו הייתה שבירה של אמון.
כנראה שמשה מבין, שעם ישראל, אכן לא במדרגה הזו. והוא יודע לומר לעצמו, שגם אם לא- אז לא נורא. למה? כי יש דרך אחרת! וכנראה שבה אנו צריכים ללכת.
הקב"ה בא ואומר "פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתוב .. כראשונים."
בוא נלך עכשיו בדרך אחרת שתגיע לאותו מקום.
חז"ל אומרים שמי שאומר שהצורה שבה באו הלוחות השניים מונעת מאתנו להגיע למציאות עליונה, הוא מוציא שם רע.
מה זה להוציא שם רע? להתייאש.
לכן אומר לו הקב"ה ישר כוחך ששיברת. יש דרך נוספת, והיא להגיע לאותה נקודה מתוך עמל, מתוך יגיעה של האדם. הלוחות הראשונים הגיעו מלמעלה, והם נשברו. מה התחליף? אנחנו! הלוחות השניים נכתבו על ידי משה, מלמטה. אנחנו נצליח לעשות את המשימה הזו בעולם הזה, המורכב, עם יצר הטוב ויצר הרע מצוות וחטאים. נעבור את המסלול הזה וגם איתו נצליח להגיע לאותה חרות של לוחות ראשונים. נצליח להגיע למדרגה הרוחנית אותה ייעד ה' לישראל מתחילה.
יש אין ספור דרכים ליפול, ואת זה כולנו יודעים. אך האם אנו מבינים, שיש גם אין ספור דרכים לקום? לעבוד את ה'. הלוחות השניים, מורים לנו שיש מקום לתיקון לאחר משבר.