איתור סניפים וכפרי בוגרים
יחיאל אהרן אליאש נולד במחוז ביאליסטוק בעיירה ציז'ב, שרוב תושביה היו יהודים. כשהיה בן עשר נפטרה אמו ממחלה והוא תפקד כהורה לאחיו הקטנים. כשהיה בן 13 יצא אליאש ללמוד בישיבה, ושם עוצבה השקפתו הדתית-לאומית. בהיותו בן 17 החליט לעלות לארץ. הוא טען שלא די לדבר על ארץ ישראל – צריך גם לעשות!
בשנת 1925 הגיע אליאש לארץ לישיבת 'מרכז הרב'. הוא למד בישיבה, ובה בעת המשיך בחברותו ב'הפועל המזרחי', שבה התחיל לפעול עוד בפולין. הוא אהב את לימודיו בישיבה וסבר שארץ ישראל זקוקה ליהודים לומדי תורה, אבל מי שאינו מתיימר להיות ראש ישיבה או רב צריך להקדיש את כל מרצו לבניית הארץ ממש. בניין הארץ פירושו ללכת לעבוד בחקלאות, ועם זה עליו לשמור על הקשר המתמיד עם הישיבה. כך עזב אליאש את הישיבה ועבר לקבוצה חקלאית של 'הפועל המזרחי' שהוקמה באדמות פתח תקווה. זמן קצר אחרי שהגיע לקבוצה חלה והרופאים אמרו שסיכוייו לחיות קלושים, ואליאש החליט שאם נגזר עליו למות לפחות שיהיה זה בירושלים, אך אגב העבודה שעשה התחזק והתחיל להאמין שייתכן שימשיך לחיות.
בשלהי שנת תרפ"ח החליט אליאש שהגיע הזמן להגשים את חלומו ולהקים תנועת נוער דתית- לאומית. "היה צריך לפתח את הזהות הדתית ולהחדיר גאווה בלב בני הנוער", אמר אליאש. "הכנתי תוכנית להקמת תנועה ברעיון 'התורה ועבודה' ופניתי עם הרעיונות לשלמה זלמן שרגאי, שהיה באותה תקופה המזכיר הראשי של הברית העולמית לתורה ועבודה".
אברהם קסטנבוים (חבר בוועד 'הפועל המזרחי') הציע את השם 'בני עקיבא' ואמר לאליאש: "מה יותר מתאים משמו של התנא ר' עקיבא שבמעשיו סימן הן את התורה והן את העבודה, תלמידיו קבלו מרבם את אהבת ארץ ישראל בצורה חיה ומעשית ולא כתורה מופשטת, ואנחנו ממשיכי דרכו". השם התקבל, ורעיון הקמת התנועה עבר לוועד הפועל של 'המזרחי', אך כאן נתקל אליאש בקשיים רבים: רבים מחבריו קראו לו 'בעל החלומות' ולא האמינו באפשרות להקים תנועה כזו, ובישיבה ארוכה של הוועד הפועל הוחלט שלא לתת יד בדבר משום שאין מנהיג מתאים ותנועת נוער עלולה לתת פתחון פה ל'מורדים'.
אליאש, כידוע, החליט שלא לוותר ולהקים את התנועה בעצמו. היחיד שתמך בו היה ד"ר עקיבא ארנסט סימון, חבר הוועד, והוא אף עזר לאליאש בדרכו החינוכית כאשר החליט בכל זאת להקים את התנועה.
ביום רביעי כ"ד באדר א' תרפ"ט (1929) התכנסו החברים הראשונים של בני עקיבא לפעילות הראשונה בירושלים. במהלך החודשים הבאים הגיעו עוד ועוד חניכים, הוקמו סניפים ובני עקיבא ביססה את עצמה ופרחה. נדמה היה שהכול צועד בכיוון הנכון, ובשלב הזה החליט אליאש שהגיע הזמן להקים גרעין שישמש מורה דרך לחברי הארגון כיצד להגשים את הרעיון הלכה למעשה.
מבני עקיבא בירושלים עבר אליאש לגרעין שהוקם במרכז הארץ, ומשם יצא לשליחות בצ'כוסלובקיה, נעשה מזכיר 'הפועל המזרחי' בתל אביב, הקים את ארגון הספורט 'אליצור' והמשיך לחלום ולהגשים. איש החלומות הוכיח שעם נחישות, אמונה ועבודה קשה אפשר להגשים כל חלום.
"כשאני מסתכל היום על התנועה ורואה מה נעשה בה, אני מתמלא גאווה. כשעמדתי אז במפקד הראשון של התנועה החדשה קיוויתי שיבוא יום ובבני עקיבא יהיו חברים אלפי בני נוער. היום כשאני רואה שב"ה זכיתם לרבבות, אני מאחל לכם שתזכו לראות אלפי רבבות של חברים שמגיעים לבני עקיבא ופועלים ברוח התורה והעבודה" (אליאש, מתוך ריאיון שנתן שנים מספר לפני פטירתו).