השואה הייתה אחת התקופות הקשות והנוראות ביותר שחווה העם היהודי. בשואה, אירוע רחב היקף שנמשך כמה שנים, עלו שאלות אמוניות אמיתיות. היו מי שזה גרם להם ריחוק, והיו מי שבמציאות של הסתר הפנים התחזקה בהם האמונה. בפעולה זו נקרא סיפורים וניחשף לעדויות על אמונה יהודית בשואה, אמונה שהתחזקה דווקא בזמן אסון כבד. נלמד על הכוח שנתנה האמונה ועל חיזוק הקשר עם הקב”ה שגרמה, ונלמד מהם לחיים שלנו.

עוד לפני שהחלה מלחמת העולם השנייה היטלר חוקק את חוקי נירנברג, שקבעו מיהו יהודי. החוקים הללו הם אחד ממאפייני האידיאולוגיה הנאצית שקבעה שלא יישאר יהודי אחד מעל פני האדמה, גם כזה שעל פי ההלכה היהודית כלל לא נחשב יהודי. בפעולה זו ננסה להבין את המשמעות של להיות חלק מעם ישראל, נעמיק במושג עם סגולה וננסה להבין מה ראו בנו הנאצים.

השואה הייתה אחד האירועים המטלטלים ביותר שחווה העם היהודי. קשה לנו לעכל אירוע כזה, קשה לנו להבין איך דבר כזה קורה, ובעיקר קשה לנו לדמיין אותו. אבל בדור האחרון שזוכה לחיות לצד ניצולי שואה עלינו לשמר את הזיכרון, לנסות להתחבר ולהרגיש את הכאב כדי לא לשכוח לעולם את הזוועות.
שישה מיליון יהודים נרצחו בשואה, ובהם כמיליון וחצי ילדים קטנים, תמימים, טהורים, שכל חייהם היו לפניהם. אולי דרכם, דרך זיכרון הילדים, נצליח להתחבר ולזכור. לפניכם הצעה לטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה בנושא ילדים בשואה.

מושג הזיכרון חקוק ב-DNA הישראלי. העם היהודי עבר תלאות רבות לאורך ההיסטוריה, והן שזורות באורח החיים שלנו כאן: בחגים, בציון ימים לאומיים ובחיים בכלל. אחת התלאות הללו היא השואה ואירועיה. יש לנו חובה עצומה לזכור ולהעביר את זיכרון השואה הלאה לדורות הבאים כדי לטעת בהם אמונה בנצחיות עם ישראל ובתפקידם בשרשרת היסטורית ארוכה. בדף שלפניכם נלמד יחד על המושג זיכרון. מה הוא אומר בחיים שלנו? כיצד עלינו לזכור? איך זוכרים וחווים משהו שקרה לפני זמן רב, ומה משמעות המושג ‘זיכרון לדורות’?

החל מסיומה של מלחמת העולם השנייה החלו ניסיונות שונים לקביעת ימי זיכרון והנצחת השואה. חלקם היו קשורים לקהילות יהודיות מסויימות (כמו יהודי הונגריה שיום הזיכרון שלהם נקבע בכ’ בסיוון) חלקם לגטאות מסויימים ועוד. בשנות ה50′, שנים מעטות לאחר הקמת המדינה, עלה הרצון בכנסת ישראל לקבוע יום זיכרון ממלכתי לשואה. סביב שאלה זו התנהל ויכוח עקרוני בין אנשי השמאל הציוני (מפ”ם, אחדות העבודה, הקיבוץ המאוחד) לבין אנשי הציונות הדתית (‘המזרחי’, המפד”ל)

ויכוח זה העלה שאלות מהותיות  – איך יוצרים זיכרון קולקטיבי? מהם הדברים עליהם יש לתת את הדגש? מה צריך להיות מקומו של המרד בגטאות בזיכרון הקיבוצי הישראלי וכו’.

ויכוח זה נגע בשאלות עומק של החברה הישראלית והשפיע רבות על עיצוב דמותה ועל עיצוב זיכרון השואה.

בפעילות זו נכיר את העמדות השונות שעלו בשאלת קביעת יום זיכרון ממלכתי לשואה, ונעלה שאלות על עיצוב הזיכרון ומשמעותו.

מתוך הכאב הלאומי של השואה, אנחנו ממשיכים ופועלים בארץ ישראל. מתוך הזיכרון של ששת המיליונים, אנחנו משתדלים להיות טובים יותר. מתוך הכרת פועלה של בני עקיבא לפני השואה ובמהלכה, אנחנו ממשיכים ופועלים בתנועה גם היום, ובעזרת ה’ גם בעתיד.