איתור סניפים וכפרי בוגרים
החירות שמביאה להתגלות בתורתו של רבי צדוק הכהן מלובלין
בזמן שאנו חוגגים ומציינים את יציאתו של עם ישראל ממצרים ואת חירותנו וזהותנו הלאומית אנו עלולים לשכוח את אשר עבר על היחידים, על כל אחד ואחת מישראל, שעד לא מכבר עבדו בפרך, וזכו אף הם בחירותם הפרטית.
נוסף על הצד הלאומי הכללי של יציאת העם מעבדות לחירות יש צורך לספר ולזכור גם את הגאולה הפרטית של כל איש ואשה מישראל.
כאשר עוסק רבי צדוק הכהן מלובלין בחירות בכלל ובזו של יציאת מצרים בפרט, הוא מציין בכמה מקומות את גאולת האיש הפרטי שמגיעה לשיאה במעמד הר סיני בו נאמרים עשרת הדיברות דווקא בלשון יחיד "אנכי ה' אלוקיך'. על אף שבכמה מקומות אחרים בתורה נאמר 'אני ה' אלוקיכם' מדגיש השימוש בלשון יחיד בעשרת הדברות את החירות וההתגלות האישית שהייתה לכל אחד ואחת מישראל במעמד הר סיני. וכך הוא כותב בספרו צדקת הצדיק: "אלוקיך פירוש מנהיגך, והוא יציאת מצרים שהאיר השם יתברך, דהוא לבדו המנהיג בפרטות לכל נפש ונפש, ולא דרך כלל לבד". אדם שעמד למרגלות הר סיני ושמע את ה' מדבר אליו בלשון פרטית זכה להתגלות אישית נוסף על המעמד הכללי.
גם בתפילת שמונה עשרה מופיעות שתי ברכות של גאולה: האחת - גאולה פרטית - שנמצאת בין ברכת התשובה והסליחה לברכת הרפואה, בין הברכות הנוגעות לאדם הפרטי, והשנייה, המופיעה בחלק השני של תפילת שמונה עשרה בין הברכות העוסקות בקיבוץ הגלויות, בניין ירושלים ועבודת המקדש. כך אנו נעים בין הגאולה וההתגלות של הפרט לבין הגאולה וההתגלות של הכלל. לשיטת רבי צדוק אין גאולת הכלל ללא התעלות של הפרט ואין גאולת היחיד במנותק מגאולת הכלל.
אף בתהליכים הלאומיים והכלליים אין לשכוח את מקומו של היחיד ויש לשאוף להעלות כל יחיד ויחיד. בגאולת מצרים קנה העם את גאולתו ואת חירותו ועל מנת שגם היחיד יגאל, מלמדנו רבי צדוק, עליו להשתדל ולעורר את רצונו הפנימי לגאולה. אם כך יעשה, יזכה להרגיש "כאילו השם יתברך מעוררו." עוד מוסיף רבי צדוק ואומר כי השגת הגאולה הפרטית תלויה במאמץ ובהשתדלות של כל אחד: "להשגת אור זה אתה מוכן, ובהשתדלותך תשיגנו". חירות מביאה ( אולי מובילה?) להתגלות הן ליחידים והן לאומה ובבקשתנו 'כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות' אנו מבקשים זאת עבור העם כולו ואף עבור כל אחד ואחת שיזכו ויראו נפלאות. במהרה בימינו.