תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

העשרה למדריכים:

• השיר ‘עם אחד שיר אחד’   

• סרטון חמוד על כוחה של קבוצה              

• סיפור הצפרדעים            

מהלך הפעולה:

א. מה השוני בינינו ובין שאר האנשים בעם ישראל, ומה החוט המחבר בינינו?

שחקו משחק –  הניחו על הרצפה פתק שכתוב עליו ‘קטגוריה’ של אדם: חרדי, חילוני, קיבוצניק, קומונרית, חניך משבט ____, ילד מסניף ____ (חשבו על רעיונות שלחניכים שלכם יהיה מה לומר עליהם, שיהיו להם סטיגמות עליהם).
הכינו מראש רשימת שאלות שתשאלו על כל אדם (איפה הוא גר, במה הוא עובד, היכן הוא לומד, כמה אחים יש לו, מה הוא עושה בשעות הפנאי, מה הדבר החשוב לו ביותר וכו’).
השתדלו שכל החניכים ישתתפו בחלק הזה ואל תמהרו.
.

שאלו את החניכים: מה משותף לכל האנשים הכתובים פה למרות כל הדברים שמבחינים ביניהם ועמדנו עליהם?
הגיעו אתם למסקנה שכל אחד שונה בדעותיו, באופיו וכו’, אבל כולנו חלק מעם ישראל. לא חשוב במה אדם מאמין, אנחנו אוהבים אותו כי הוא חלק מאתנו, חלק מהדבר הגדול והעצמתי שנקרא עם ישראל. הדגישו לחניכים שעצם היותנו יהודים הוא יסוד בסיסי וחשוב כל כך בשאלת הזהות שלנו, ולכן גם אם יש אלף הבדלים בינינו, העובדה ששנינו יהודים עולה על כולם והופכת אותנו משפחה אחת, ולכן היהודים האחרים קרובים אליי מאוד גם אם נראה לי שהם רחוקים ממני.

.
.

ב. יש לנו כוח בידיים, אבל הכוח גדול יותר כקבוצה

.
ספרו לחניכים את הסיפור על המפעל (נספח 1).
.

שאלו את החניכים: איך הבחור ניצל? מדוע השומר זכר דווקא אותו?

.

המעשים שלנו משפיעים על הסביבה שלנו. מאחר שהבחור היה אומר “שלום” לשומר בכל בוקר ובכל ערב, הוא גרם לשומר לזכור אותו – ולצאת להציל אותו.
.

שחקו ‘מי מפחד מהדוב הגדול’ – צאו למרחב גדול למדי. בצד אחד העמידו חניך אחד ובצד שמנגד העמידו את שאר החניכים. החניך יצעק: “מי מפחד מהדוב הגדול?” וכולם יענו לו: “אף אחד!”. החניך: “ואם הוא יבוא?” כולם: “שיבוא!” החניך: “ואם הוא יטרוף?” כולם: “שיטרוף!”. בשלב הזה החניך צריך לרוץ לצד האחר ולנסות לתפוס חניכים, והחניכים צריכים לרוץ גם הם לצד שמנגד ולנסות שלא להיתפס. מי שייתפס יצטרף לתופס. המשיכו לשחק עד שכולם ייתפסו וייעשו תופסים.
.

הושיבו את החניכים.
שאלו את הנציג הראשון מתי היה לו קל יותר לתפוס, כשהיה לבד או כשהיו אתו עוד תופסים.
.

ככל שקבוצת התופסים גדלה, ככה גדל הסיכוי שאחרים ייתפסו. יש לקבוצה כוח. כוח לעשות דברים, כוח להשפיע על אחרים. דיברנו על הגיוון הרחב בעם ישראל, ולנו, לכל אחד ואחת מאתנו, יש הכוח לשמח, לעזור, להשפיע על כלל עם ישראל. בסיפור השומר שמח מאוד באמירה הפשוטה של ‘בוקר טוב’. חשבו עד כמה שמח יכול השומר להיות אילו כל עובדי המפעל היו אומרים לו ‘בוקר טוב’? זה מצוין שאדם אחד מחייך, אבל העולם היה יכול להיות נפלא אם כולם היו מחייכים זה אל זה ברחוב, אם כולם היו מתייחסים לאחרים בנועם ובשמחה.

.
.

ג. התפקיד והאחריות שיש לנו

.
שאלו את החניכים: למה אנחנו צריכים להשפיע?
.

חלקו לכל חניך וחניכה פתק עם תפקיד שעליהם לעשות (דוגמאות: הגישו כוס מים למדריכה, אמרו “שבת שלום” לקומונרית, אמרו מילה טובה לחבר שיושב מימינכם ועוד). אל תגידו להם מה לעשות, פשוט חלקו.
.

תנו לחניכים זמן למלא את המשימה שניתנה להם.
.

הסבירו לחניכים שכל אחד קיבל תפקיד ומילא אותו בלי שהיו צריכים להזכיר לו למלא אותו או להסביר לו מה עליו לעשות. גם לנו כתנועה יש תפקיד; אנחנו צריכים להפיץ את אור התורה, להפיץ את הטוב. יש לנו אחריות בידיים ואנחנו צריכים לממש אותה. בפעולה הבאה, באמצע השבוע, ננסה לממש את האחריות שלנו כלפי עם ישראל. נפיץ את האור ואת הטוב שבתנועה שלנו. את כל הערכים שדיברנו עליהם בשבוע שעבר – תורה ועבודה, ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל, טוב הלב והאכפתיות לאחר שהדגים הרב נריה.
.

סיכום:

.
בפעולה היום דיברנו על האנשים המגוונים שיש בעם ישראל, ועל שלמרות כל השוני בינינו אנחנו עם אחד גדול וטוב, ואנחנו אוהבים את כולם כי הם חלק מהעם שלנו. הבנו שלכל אחד מאתנו יש כוח בידיים, אבל כאשר אנחנו קבוצה גדולה הכוח מתעצם וגדל, וכך אנחנו יכולים להשפיע הרבה יותר על הסביבה שלנו. שאלנו את עצמנו למה אנחנו צריכים להשפיע, והבנו שלכל אחד מאתנו יש תפקיד ואחריות, וכתנועה האחריות היא להפיץ את האור והטוב.
.

הצעות לצ‘ופר:
.

• השיר “עם אחד שיר אחד” (נספח 2).
• צמיד שכתוב עליו “יש לי הכוח לצאת ולהשפיע” (נספח 3).

.

ציוד נדרש:

שלטים עם מגזרים, סיפור, פתקים עם תפקידים

.

נספחים

.
נספח 1 –

.
סיפור על מפעל הבשר
.

זה קרה במפעל לייצור בשר ועיבודו. מבנה רחב ידיים, אלפי מטרים, שש קומות שממוקמים בהן משחטה, אולמות ייצור ומחסני קירור והקפאה.
.

לבניין הענק היו מגיעים מדי יום מאות פועלים, שוחטים ובודקים ואנשי מנהלה. בשערי המפעל, בתוך ‘בודקה’, ישב השומר, ותפקידו העיקרי היה לוודא כי רק המורשים, עובדי המפעל, נכנסים בשעריו.
.

וכך מדי יום במשך שנים רבות חלפו על פניו אותם אנשים, מאות במספרם, בבוקר הם באו ובערב יצאו.
.

אחד העובדים היה מקפיד הקפדה יתרה לברך את השומר בברכת ‘בוקר טוב’ בכניסתו ובברכת ‘ערב טוב’ בצאתו. השומר רחש לו כבוד גדול בעקבות זאת, שהרי מכל מאות האנשים שחלפו על פניו מדי יום, רק הוא זכר לברך ולהתייחס לשומר העושה את מלאכתו.
.

ביום מן הימים, שעה קלה לפני תום העבודה, בעוד עובדי המפעל החלו נוהרים החוצה, נכנס ‘העובד המברך’ לאחד מחדרי ההקפאה להניח דבר מה. לפתע קרסה מערכת החשמל, הדלת האוטומטית ננעלה והאיש מצא עצמו לבדו בתוך מקפיא ענק וחשוך, בקור עז של כמה מעלות מתחת לאפס.
.

המפעל הספיק להתרוקן מיושביו, ולאיש לא היה סיכוי לשמוע את זעקותיו. הוא גישש דרכו בעלטה, וידע כי אם לא יתרחש נס של ממש, בעוד זמן קצר יקפא למוות. כל שנותר לו היה לומר פרקי תהילים ולהתחנן לבורא עולם על חייו.

.

החושך ירד. השומר, שתפקידו לנעול את שערי המפעל אחרי שכולם יצאו, עמד בשערי המפעל ולפתע נעצר כשמחשבה אחת טורדת את מנוחתו. “אני זוכר בבירור שבבוקר הגיע האיש שאומר לי ‘בוקר טוב’ ו’ערב טוב’. אך אינני זוכר שיצא, כי אם היה יוצא, בוודאי היה מברכני ב’ערב טוב'”, הרהר לעצמו.
.

הוא סב במהירות על עקביו והחל מתרוצץ ברחבי המפעל לתור אחר האיש הרוחש לו כבוד.
שם, בקומה העליונה, שמע את החבטות העמומות על דלת המקפיא הענק.
.

הסוף הטוב ידוע: השומר הצליח לחלצו בשלום זמן מועט לפני ש’ידידו המברך’ היה נופח את נשמתו, וכך, בזכות הארת פניו, ניצלו חייו.

.

נספח 2–
.

השיר ‘עם אחד שיר אחד’:
.
כשאני לעצמי ואתה לא אתי
מה אני כשאני בנפרד
כי אני יהודי לא הולך לבדי
רק אתך ידידי יד ביד

.
עם אחד שיר אחד
בא אחי ותן לי יד
ונוכל לשמוח ולרקוד יחד
כאיש אחד בלב אחד
לא רוצה להיות לבד
רק לנצח שבת אחים גם יחד
.
להיות משפחה זהו סוד השמחה
כי ביחד הכול טוב יותר
ואנחנו שרים כל ישראל חברים
על אף אחד לא נסכים לוותר
.
עם אחד שיר אחד
בא אחי ותן לי יד
ונוכל לשמוח ולרקוד יחד
אם נצליח לאהוב
ונשיר הנה מה טוב
המשיח עוד יגיע בקרוב

.

נספח 3 –
.
צמיד – יש לי הכוח לצאת ולהשפיע

[gview file=”http://bneiakiva.org.il/wp-content/uploads/2016/11/צופר.docx.pdf”]

.