מטרות הפעולה

מהלך היחידה:

.

שלב א’:

.

את השלב הפותח של יחידה זו נפתח בחידון קצר שיפגיש את החניכים עם היסטורית המלחמות של עם ישראל.

.

נעמיד את החניכים בשורה צמודה לקיר ונשאל את השאלות הבאות. כל חניך יצטרך לענות בכתב על כל אחת מהשאלות, כאשר לאחר גילוי של כל תשובה – רק חניך שענה נכון יוכל להתקדם משבצת אחת מהקיר אל עבר המטרה: הגעה לקצה השני של החדר. החניך שהגיע ראשון אל הקיר המקביל הוא החניך המנצח.. כמובן שניתן לתת לחניכים רמזים לתשובות במידה ואף חניך לא יודע את התשובה..

.

שאלות:

.

1 .באיזה תאריך פרצה מלחמת העצמאות? ה’ באייר תש”ח

2 .איזה שם נוסף יש למלחמת העצמאות? מלחמת השחרור

3 .מה שם המלחמה בה כבש צה”ל את העיר העתיקה בירושלים? מלחמת ששת הימים

4 .מי היה הרמטכ”ל במלחמת ששת הימים? יצחק רבין

5 .איך קראו למלחמה שהיתה בשנת 1956?מבצע קדש

6 .מה שם המיצרים שסגרו המצרים בשנת 1956 והביאו לפריצת המלחמה? מיצרי טיראן

7 .באיזה חודש בשנה היתה מלחמת ששת הימים? אייר

8 .מה היתה המלחמה האחרונה בה נלחם צה”ל ביותר מאשר חזית אחת? מלחמת יום כיפור

9 .באיזה שעה ביום כיפור פרצה המלחמה? שתיים בצהריים

10 .מי היה ראש הממשלה בזמן מלחמת יום כיפור? גולדה מאיר

11 .איך קראו לוועדת החקירה שקמה בעקבות הכשלים של מלחמת יום כיפור? וועדת אגרנט

12 .מה הם ראשי תיבות של”ג? מבצע שלום הגליל

13 .באיזה שנה פרצה מלחמת לבנון הראשונה? 1982

14 .מה הביא לפתיחת מלחמת לבנון השנייה? חטיפת שני חיילים בגבול לבנון

15 .איך קראו למבצע בעזה שהתרחש בסביבות חג החנוכה? מבצע עופרת יצוקה

16 .כמה חיילים נהרגו במלחמת לבנון השנייה? 121

17 .איך קוראים לצו הקורא לחיילים להגיע למילואים בזמן מלחמה? צו שמונה

18 .כמה חללים (בערך) סה”כ היו במערכות ישראל? מעל 23000

19 .איך קראו לכוחות היהודים הלוחמים לפני שקם צה”ל? מחתרות

20.מה התאריך העברי לציון חללי מערכות ישראל? ד אייר

.

שלב ב’:

.

לאחר ששלב הפתיחה של היחידה הציף לחניכים את מושג המלחמה והזכיר להם קצת את ההיסטוריה מרובת המלחמות של מדינת ישראל, נבקש בשלב זה לחשוב עם החניכים על הרגע שאחרי המלחמה ועל התוצאות השונות שמלחמה מותירה מאחוריה. בשלב זה עדיין לא נתמקד דווקא בפצועי צה”ל, אלא בעצם ההבנה שכל מלחמה לא נגמרת, גם אחרי שהיא נגמרת..

.

נחלק את המשתתפים למספר קבוצות וניתן לכל אחת מהם את הכרטיס הבא:

.

השקט שאחרי המלחמה

זהו. המלחמה הסתיימה. העולם חוזר לשגרה. כל אחד לעבודה וללימודים ולמשפחה שלו ושוב מהדורת החדשות יכולות להיפתח במחאת המילקי או בסכסוך פוליטי אחר שיש במדינה ואנחנו יכולים לפתוח איתם בלי לחשוש מהידיעה שנשמע.. אפשר שוב לשמוע סירנה של אמבולנס ברחוב ולא ישר לחשוב שזוהי אזעקה וצריך לרוץ ולחפש מרחב מוגן או מקלט.. והרחובות חוזרים להתמלא בבני אדם.

ובכל זאת. כל מלחמה משאירה אחריה לא מעט אנשים שאצלם המלחמה לא נגמרה ברגע שהיא נגמרה במהדורת החדשות..

נסו לחשוב על כמה שיותר מעגלים שתוצאות המלחמה ממשיכות לחיות בתוכם גם אחרי שאנחנו כבר חזרנו לשגרת החיים

.

כל אחת מהקבוצות תצטרך לחשוב על כמה שיותר מעגלים שממשיכים להיות מוטרדים גם אחרי “סוף המלחמה”..

במידה והמשימה נראית לכם קצת מורכבת מידי תוכלו במקום המשימה הפתוחה, לתת לכל קבוצה את אחת מהכרטיסיות הבאות שמציגות כבר את המעגלים השונים, כאשר כל קבוצה תצטרך להציג את הדמות שקיבלה ולהמציא באופן רחב ועשיר יותר את סיפור חייה וההתמודדות שלה בפני המליאה . על מנת להעשיר את ההצגה, נוכל לתת לכל אחת מהקבוצות תלבושת מתאימה וקצת אביזרים לדמות שהיא צריכה לייצג.

.

• קוראים לי מושיקו. אני תושב הדרום והקמתי לפני שמונה שנים עסק של חנות גלידות. העסק הצליח יופי, עד שהתחילו הרקטות באזור. מאז אני כבר לא מצליח לסגור את החודש ולפרנס את המשפחה שלי בכבוד. תיירים בקושי מגיעים לאזור, המון תושבים עזבו את העיר והחנות שלי ריקה רוב שעות היום. המלחמה נגמרה. אבל אצלי היא רק התחילה..
  .
• קוראים לנו רחלי ונעם ואנחנו גרים באחד המושבים הצמודים לגבול. המלחמה נגמרה וכולם חזרו הביתה. סופסוף רעש האזעקות כבר לא ממלא את חיינו וגם הרחובות במושב כבר לא עמוסים בחיילים שמגנים עלינו אלא בניסיון לחזור לחיים נורמאליים. ובכל זאת אצלנו החיים השתנו מהקצה אל הקצה: החרדות של הילדים שקמים כמעט כל לילה בצרחות ובאימה מכל רעש קטן שנשמע.. הבן שלנו בן שש שחזר להרטיב במיטה מרוב פחד ואפילו אחרי הצהריים כשיש אור בחוץ, אבל הם מפחדים להסתובב לבד בישוב.. המלחמה נגמרה, אבל אצלנו היא רק התחילה..
  .
• קוראים לנו דב ושרית ואנחנו גרים אי שם בצפון. במהלך המלחמה נהרג הבן שלנו בקרבות. הרגע הזה בו הגיעה הדפיקה בדלת ואנחנו פותחים אתה ורואים את החיילים במדים עם הפרצוף הקשה ניצבים בפתח הבית שלנו לא יישכח מאיתנו לעולם. הבן האהוב והיקר שלנו שלחם בגבורה ויצא אל המלחמה בכזו גאווה ושמחה, לא יחזור יותר הביתה לעולם.. איך חוזרים לחיות? המלחמה נגמרה, אבל אצלנו היא רק התחילה..
  .
• קוראים לי יוסי ואני עובד במשרד הביטחון כבר שנים ארוכות. השאלה איך למנוע את פריצת המלחמה הבאה ואיך לנתח את מה שעלה בקרבות שהיו טורדת לי את הראש והזמן. העבודה במשרד הפכה להיות הרבה יותר קשה ומאתגרת ואנחנו מנסים בלי סוף לחשוב אילו אמצעי לחימה צריך לנסות ולפתח לקראת המלחמה הבאה וחשוב מכך: איך למנוע בכלל את הפריצה של מערכה נוספת. המלחמה נגמרה, אבל אצלנו היא רק התחילה..
  .
• קוראים לי דרור ואני חייל שלחם במלחמה האחרונה. במהלך הקרבות, בניסיון להצלי כמה חיילים שנהרגו בקרבות, נפצעתי וחטפתי כדור בגב. מאז, כבר מעל שנה אני שוכב בבית החולים עם טיפולים של פיזיוטרפיה ומה לא, כל יום: מהבוקר עד הערב. המשפחה שלי נמצאת כאן על ידי כל הזמן ומנסה לעודד. את הלימודים שהתחלתי לפני המלחמה כמובן שאני לא יכול להמשיך וכרגע השאלה המרכזית שמעסיקה אותי היא האם יום אחד אוכל לעמוד על שתי רגליים וללכת. המלחמה נגמרה, אבל אצלי היא רק התחילה..
  .

שלב ג’:

.

בשלב זה נחדד את הנושא שלנו והוא הפצועים שמותירה כל מלחמה. נביא את החניכים לידי הכרה שהחלק הזה שנשאר אחרי המלחמה נשכח הרבה פעמים מאיתנו והופך להיות ההתמודדות של הפצוע והמשפחה שלו בלבד…

.

נפזר על הרצפה כרטיסיות ועליהם שמות שונים של חיילים: חלקם חיילים שנהגו בקרבות וחלקם חיילים שלהבדיל, נפצעו בקרב. כל אחד מהחניכים יצטרך להיעמד ליד השם שהוא מכיר ושמע עליו משהו. לחילופין, אפשר לבקש מהחניכים לספור כמה מהשמות שמונחים על הרצפה מוכרים להם.

כמובן שנבחר שמות של חללי צה”ל שהתפרסמו וסביר להניח שמוכרים לפחות לחלק מהחניכים שלנו, על מנת לחדד את השקט והבדידות בהם מוצאים את עצמם הפצועים והמשפחות שלהם בתוך ההתמודדות של עצמם..

.

רשימה מוצעת (חמשת הראשונים הם חללי צה”ל במלחמות שונות ואילו חמשת האחרונים הם חיילים פצועים שמתמודדים עד היום עם הפציעות שלהם):
.

• רועי קליין
• יוני נתניהו
• אורי גרוסמן
•  אוהד גולדווסר
•  הדר גולדין
•  דביר בר חי
•  דרור קנדלשטיין
•  יונתן לוין
•  רועי לוי
• אור בר און

.

לאחר שהחניכים יעמדו ליד השמות המוכרים להם, נבקש מהם בעזרת מכשירי המדיה השונים לחפש מידע על כל אחד מהשמות שבכרטיסיות. מהר מאד החניכים יגלו שהרשימה מורכבת מחללים ולהבדיל מפצועים של מערכות ישראל השונות.

.

נשאל את החניכים:

•  מדוע כל אחד מאיתנו הכיר לפחות שם אחד של חלל צה”ל ואילו אף אחד מאיתנו לא הכיר את השמות של הפצועים?

.

שלב ד’:

.

בשלב זה נפגיש את החניכים עם ההתמודדות שיש לפצועי צה”ל בניסיון לחזור אל החיים ובקשיים החברתיים שהם עשויים להיתקל בהם.

.

להלן אוסף של סיטואציות בהם עשוי להיתקל פצעו צה”ל כאשר הוא מנסה לחזור ולהשתלב בחיים. נבקש ממך המדריך להציג בפני החניכים את דמותו של הפצוע ואת ההתמודדות שלו ולבחור בכל פעם חניך שיהיה בתפקיד השני בסיפור ויצטרך להציג את התגובה שלו במפגש עם הפצוע לפני שהיו יודעים שהפציעה שלו נגרמה כתוצאה מהיותו חייל צה”ל.

.

ראיון עבודה: אתה מגיע לראיון עבודה על כסא גלגלים

דייט: אתה מגיע לפגוש בחורה עם רגל קטועה

יחסי שכנות: אתה עובר לגור בבניין והשכן פותח את הדלת ומגלה שכן על כסא גלגלים

.

סביר מאד להניח שהחניכים שיציגו את הדמות הנוספת בסיפור יגלו רתיעה ואולי אפילו דחייה קלה מהאדם המוגבל שניצב מולם: הבוס בעבודה לא בטוח שירצה לקבל אותו לעבוד, הבחורה בדייט לא ממש תרצה להמשיך להיות איתו בקשר וגם השכן יתבאס קצת שזה השכן החדש שיש לו… כמובן שסיטואציות אלו נוגעות בנקודה מורכבת בחברה האנושית שצריך לעבוד ולעדן גם אותה והיא: היחס המורכב שלנו לאנשים עם מוגבלויות. ובכ”ז ביחידה שלנו אנחנו מבקשים להתמקד בפצועי צה”ל ובכך שההכרה שלנו שהפציעה שלהם הגיעה כתוצאה ממסירות נפש שלהם אלינו – אמורה ליצור בנו שינוי בתודעה שיאפשר לנו בקלות גדולה יותר להיות בהערכה ובהוקרת תודה לפצועים.

.

לאחר שהחניכים יציגו את התגובה האינטואיטיבית שלהם למקרים השונים, נספר את סיפורו של האדם המוגבל כפצוע צה”ל, ונבקש מהחניכים לנסות ולחשוב האם הידיעה הזו היתה יוצרת אצלם שינוי בתגובה: כבוס מהעבודה, כבחורה בדייט או כשכן בבניין.

.

נקודה זו יכולה לעורר דיון חשוב ועמוק בשאלה עד כמה אנחנו חווים בתוכנו את התודה וההוקרה לפצועי צה”ל ואיזה שינוי זה אמור לייצר בתודעה שלנו, וכמובן: האם השינוי הזה אכן יכול להתרחש בתוכנו, או שבסופו של דבר החשש מהמגבלה הפיזית היה מנצח והיינו מגיבים באופן זהה ללא הידיעה שמדובר כאן בפצוע צה”ל.

.

שלב ה’:

.

בשלב זה נפגיש את החניכים עם הצעת החוק שאמורה להסדיר יום בשנה בו החברה הישראלית כולה תצדיע ותודה לפצועי צה”ל על המסירות שלהם למען המדינה ותכיר בהם כאנשים גיבורים שחיים בתוכנו.

.

נקרא לחניכים את הצעת החוק (כדאי לצלם לחניכים את הנוסח על מנת שיהיה מול העיניים שלהם(, נשאל אותם:

.

• מה דעתכם על הצעת חוק זה?
• מדוע צריך לתקן יום כזה בתוך לוח השנה הישראלי?
•  מה האופי שהם חושבים שצריך להיות ליום ההוקרה?

.

אפשר לבקש מהחניכים לנסות ולחשוב על טקס שהיו מעמידים ביום שכזה: מה האופי שהיה נושא? איזה שירים היו משמיעים בו? מה התכנים והערכים שהיו מבקשים להעביר בטקס כזה? וכן הלאה..

.

הצעת חוק יום הוקרה לנכי ופצועי צה”ל ונפגעי פעולות האיבה, התשע”ג–2013

.

י”ז בכסלו –

1. יום ההוקרה – הכנסת מכריזה בזאת על יום י”ז כסלו כעל יום הוקרה ממלכתי לנכי ופצועי צה”ל ונפגעי פעולות האיבה )להלן – יום ההוקרה(; יום זה יצוין במוסדות המדינה, במחנות צה”ל ובבתי הספר.

2. ציון יום ההוקרה – אחת לשנה בי”ז כסלו, יקוים יום הוקרה לנכי ופצועי צה”ל ולנפגעי פעולות האיבה, ביום זה – (1)הממשלה תציין בישיבתה השבועית את יום ההוקרה, ושר הביטחון יציג בה את מצבה של אוכלוסיית נכי ופצועי צה”ל ונפגעי פעולות האיבה;

(2)הכנסת תייחד את הדיונים במליאת הכנסת ובוועדותיה לציון יום ההוקרה;

(3)במחנות צה”ל תפורסם פקודת יום ההוקרה של ראש המטה הכללי.

3. פעולות בבתי ספר –  .בבתי הספר יצוין יום ההוקרה –

(1)בקיום פעולות שבהן יועלו על נס ערכי מסירות הנפש והגבורה של פצועי ונכי צה”ל;

(2)בקיום פעולות שתוקדשנה לטיפוח ועידוד הגיוס ליחידות הלוחמות.

4. ביצוע ותקנות – .שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

.

דברי הסבר נכי צה”ל, פצועי צה”ל ונפגעי פעולות האיבה נשכחים לצערנו מהשיח הציבורי במהלך השנה. לאור תרומתם לביטחון המדינה ואזרחיה נבקש להקדיש להם יום הוקרה בי”ז כסלו )בתאריך זה מתקיים טקס האזכרה הממלכתי ליוסף טרומפלדור וחבריו שנפלו בקרב על הגנת תל חי(, לאור התמודדותם היום יומית עם סבלם וכאבם הגופני והנפשי הבלתי פוסקים.

הצעת החוק מבקשת להביע תמיכה באנשים שנלחמו עד כדי הקרבת חייהם למען המדינה ולהעלות על נס את תרומתם החשובה. על פי ההצעה, הממשלה תציין את יום ההוקרה באמצעות הצגת דין וחשבון המציג את מצבם, הכנסת תייחד דיוניה במליאת הכנסת ובוועדותיה לטיפול בנושא, ומוסדות המדינה יציינו את יום ההוקרה תוך קיום פעולות שונות שיעלו על נס את ערכי מסירות הנפש והגבורה של נכי ופצועי צה”ל ונפגעי פעולות האיבה.