מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

.

שלב א’- ציונות זה פאסה

.
נקרא את המאמר “ציונות זה פאסה” (נספח מס’ 1) על ירידה מהארץ.
.

נשאל את החניכים: האם אתם מסכימים איתו? מה הייתם עונים לו? מה הבעיה לנסות את מזלנו במקומות שונים, ועדיין להישאר נאמנים ליהדותנו?
.

בדיון, אתם כמנחים הדגישו את המשפטים: “העולם כיום שטוח – כפר גלובלי שבו אנשים אינם מוגבלים למולדתם”, “לעבור מדינה זה כמו לעבור מקום עבודה”, “גבולות כיום הם לא יותר מאובססיה של שליטים שעבר זמנם”, “תנועת ההגירה מביאה איתה תרבויות חדשות וכוח עבודה חדש”. נסו לאתגר את החניכים- הרי הוא לכאורה צודק.
.

שלב ב’- האוטו שלנו…
.

נחלק לכל חניך תמונה של מכונית ועט. המכונית מסמלת את עם ישראל. עליהם לכתוב לגבי מיהו כל חלק במכונית, על מנת שעם ישראל יימלא את ייעודו בצורה הטובה ביותר. למשל: מיהו הדלק? מי יושב על כסא הנהג? מיהו המנוע? מיהם המראות? מיהם הבלמים? מיהו המוסך? מהי האנטנה? וכן הלאה…
.

דרבנו את החניכים לחשוב על כמה שיותר דברים שיכולים להיות ברכב ומסמלים את תהליך ההתקדמות והייעוד של עם ישראל.
.

לאחר שכולם סיימו, בקשו מהחניכים לשתף מה כתבו ולהסביר מדוע.
.

שלב ג’- קומקום
.

נחזור לעניין ארץ ישראל עליו הרחבנו בשלב א’. נקרא קטע מתוך דבריו של הרצל בספרו ‘מדינת היהודים’ על משל הקומקום (נספח מס’ 2). נשאל את החניכים: מדוע הוא ממשיל את העלייה לארץ לקומקום?
.

נסביר שאנו יודעים שהגולה ‘בעטה’ אותנו לארץ ישראל, בשל הקשיים הגדולים, האנטישמיות, השואה… אולם מסתבר שסיבה זו אינה המהות האמתית והמהותית שבזכותה הגענו לארץ. שהרי- אם כן יהיה לנו טוב בין העמים, אז נחזור לחוץ לארץ (כמו המאמר מ-ynet בתחילת הפעולה)? בוודאי שיש כאן דבר עמוק הרבה יותר, כשהקשיים בגולה היו רק טריגר עבורנו לעלות לארץ.
.

שלב ד’- מפגש עם מקורות

.
נלמד יחד את המקורות בנספח מס’ 3.
.

• מהו הנמשל לכרם? מהו הנמשל להר? מה המיוחד דווקא בהר הזה?
• מהו הדבר הטבעי ומהו היציאה מן הסדר של חוקיות הטבע אצל עם ישראל? מה ההשלכות של זה לאורך הדורות?
• כיצד הרב טייכטאל הי”ד, שהיה בשואה, מקבל עידוד וחיזוק מדבריו של המהר”ל?
• כשאנחנו רואים היום את המצב של עם ישראל, האם אמירת אלה היו נכונות? כיצד זה משפיע על ההסתכלות שלנו אל העתיד?
  .

נבין שהדבר הטבעי ביותר לעם ישראל הוא להיות בארץ ישראל. כשחשבנו היכן לשבץ את ארץ ישראל בתמונה של המכונית (אם בכלל הכנסנו לשם את הארץ…), חשוב להבין שהיא אינה ‘הדרך’ שבה המכונית נוסעת, שהרי אפשר לנסוע בדרך אחת או בדרך אחרת, אך המכונית תמשיך לנסוע. יש להבין כי ארץ ישראל היא ממש חלק מהמכונית עצמה, כלומר תנאי הכרחי וחשוב על מנת שעם ישראל יוציא את ייעודו אל הפועל. ללא ארץ ישראל, עם ישראל לעולם יהיה חסר, וזוהי גם ההבנה הלקויה של כותב המאמר בתחילת הפעולה (“ציונות זה פאסה”). ריה”ל מסביר במקור שראינו שארץ ישראל הינה כר גדילה הכרחי לעם ישראל על מנת לחיות ולקיים את תפקידו כעם. בכל מקום אחר בעולם- עם ישראל יהיה מפורד ורק יתאמץ להצליח לשרוד. ייעודו ייצא אל הפועל בצורה שלמה רק בארץ ישראל. גם הנבואה יכולה להינתן רק בארץ ישראל (או בעבורה), וכאן הוא גם מקום השכינה,  כמו שראינו במקורות בפעולה הקודמת. המהר”ל מסביר שבעצם ארץ ישראל היא המקום שייעד הקב”ה בצורה הטבעית לעם ישראל, וכחלק מחוקיות הטבע- עם ישראל יחזור לארצו. הרב טייכטאל הי”ד, שנרצח בשואה, הסביר את דברי המהר”ל והתעודד מהם במהלך השואה האיומה, שהקב”ה יסובב את כל המציאות- על מנת שעם ישראל יחזור לארצו ויוכל לחיות שם בצורה שלמה.
.

סיכום

.

בתחילת הפעולה התמודדנו עם טענות בעד ירידה מהארץ, שהרי לדעתו אין בעיה לשמור על הזהות יחד עם היכרות עם תרבויות חדשות, התנסויות במקומות חדשים.
.

לאחר מכן ראינו במשל הקומקום של הרצל- שהגלות, כמו הגז שמחמם את המים בקומקום, בשלב מסוים ישפיע על המים והם יהפכו לקיטור וירימו את המכסה. עם ישראל יחזור לארץ. אולם לאחר מכן ראינו שאין זו הסיבה העיקרית לציונות ולחזרה לארצנו, אלא סיבה מהותית הרבה יותר. המצב הטבעי שקבע הקב”ה בחוקיות של הטבע, כפי שהשמש זורחת, הוא שעם ישראל יישב בארץ ישראל. זהו המקום הטבעי שלו, וזהו המקום היחידי בו הוא יכול להוציא את כוחותיו לידי ביטוי בפועל בצורה שלמה. מכך אפשר להבין שארץ ישראל היא לא רק ה’דרך’ של המכונית (-עם ישראל, במתודה של שלב ב’), אלא חלק מהמכונית עצמה. ארץ ישראל היא תנאי הכרחי לקיום הייעוד של עם ישראל.
.

נספחים

 .

נספח מס’ 1-

 .

ציונות זה פאסה, העולם הוא כפר גלובלי

 .

תפסיקו להביט בהתרסה (ובקנאה?) על כל מי שעזב. יש מי שקורא לילדיו רייצ’ל וג’ונתן, יש מי שהתחתנו עם גויה, רואים פוטבול וגם משחק של הפועל. איפה הבעיה בדיוק?
.

ערן שוויגרynet   07.12.11
.

בחודשים האחרונים, מסיבות לא לגמרי ברורות (נשאר קצת כסף בסוף שנת התקציב?) עולים קמפיינים ממשלתיים לעידוד חזרה ארצה של מי שכונו בעבר “יורדים”. מלבד ניחוח שנות ה-80 המביך שנודף מהקמפיין, הוא עורר שלל תגובות מכאן ומכאן – אלו אומרים “בחו”ל טוב יותר” ואלו אומרים “בישראל טוב יותר”. כל אחד וטיעוניו שנזרקים לאוויר: כפייה דתית, יוקר מחיה, ציונות, מילואים – הכול קביל.
.

מאז שנות ה-80 השתנה העולם, ומונחים כמו “יורדים” ו”ציונים” כבר לא רלוונטיים. העולם כיום שטוח – כפר גלובלי שבו אנשים אינם מוגבלים למולדתם. אנשים מטיילים, לומדים, מכירים ועובדים בחו”ל. זה נכון לישראלים כמו שזה נכון לכל אדם אחר בעולם. כל אחד זכאי לבחון את חייו ולנסות לשפרם, אם באמצעות הקמת משפחה, שינוי קריירה, העתקת מקום מגורים, או כל דבר אחר. לפעמים זה יצליח, ולפעמים לא. לפעמים זה יתאים, ולפעמים לא.
.

הגיע הזמן להפסיק להביט בהתרסה (ובקנאה?) על כל ישראלי שמנסה את מזלו בחו”ל והגיע הזמן להפסיק לשמוח לאידו של כל ישראלי שניסה את מזלו, נכשל וחזר לארץ. במאה ה-21, לעבור מדינה זה כמו לעבור מקום עבודה. אדם לוקח סיכון ומקווה שהמקום החדש יהיה נעים יותר, רווחי יותר וממלא יותר – לפעמים זה קורה ולפעמים לא. כל הטיעונים מסביב על אובדן ערכים או על שנאת היהודים הנוראית שמחכה שם בחוץ מגוחכים או סתם נבערים. מידה אחת אינה מתאימה לכולם – חלק יעשו חיל וייהנו מהמרחב האישי ומאיכות החיים, בעוד שחלק אחר יתקשה למצוא עבודה ויתגעגע לאופי הישראלי. לצבוע את אלו או אלו בצבע אחיד של “יורדים” או “ציונים”, זה פשוט לא רלוונטי.
.

לפני כ-10 שנים הייתי חלק מחבורה של ישראלים שניסו את מזלם בטורונטו, קנדה. כולם משכילים, כולם מוכשרים, כולם אוהבי ישראל ששירתו בצבא ובמילואים, וכולם חרוצים ועם ראש פתוח. למרות התמהיל ההומוגני, על פניו, התפזרה החבורה לגמרי. חלק המשיכו ללימודים ואחרים פתחו עסק. חלק נשארו בקנדה ואחרים חזרו לישראל או עברו לארה”ב, אירופה או אסיה. לאלו שנשארו בחו”ל יש ילדים שנקראים בשמות כמו, רחמנא ליצלן, רייצ’ל וג’ונתן (שהם בסופו של יום רחל ויונתן), והם קוראים להוריהם אבא ודדי ואמא וממי, ושום דבר נורא לא קרה. יש כאלו שאפילו התחתנו עם – פאוזה דרמטית – גויה! ילדיהם לא צימחו קרניים והם נהנים משתי התרבויות גם יחד. הם אוכלים תרנגול הודו בחג ההודיה וגם עושים סדר פסח. צופים בפוטבול ביום ראשון וגם במשחק של הפועל בשבת. איפה הבעיה בדיוק?
.

גבולות כיום הם לא יותר מאובססיה של שליטים שעבר זמנם. אנשים נעים כמו בכלים שלובים לאן שטוב ונוח להם ולא נתקעים במקום שבו התחילו את המסע. רוב מדינות המערב מאוכלסות ב-20 עד 40 אחוזים תושבים שלא נולדו במדינה. יש בכך רק טוב – תנועת ההגירה מביאה איתה תרבויות חדשות וכוח עבודה חדש, שרוצה להתחיל מלמטה, כדי להבטיח לדורות הבאים חיים טובים יותר. כל אחד עושה מה שמתאים לו וכל אחד מה שטוב לו. זה העיקרון ואין בלתו.
.

ערן שוויגר, עורך דין ישראלי ששירת בצבא ובמילואים, עשה תואר במשפטים בישראל ועזב בשנת 2002 לקנדה. מאז התגורר בטורונטו, בנגקוק וכיום בניו-יורק, וממשיך ליהנות מלראות ולחוות.
.

נספח מס’ 2- מתוך ‘מדינת היהודים’, על העלייה לארץ:
.

“…הכל תלוי בכוח המניע. ומה הוא הכוח הזה? מצוקת היהודים. מי יעז להכחיש שכוח זה אכן קיים?… ידוע היה גם כח הקיטור, שנוצר בקומקום על ידי הרתחת המים והרים את המכסה. תופעת קומקום מעין זו הם הניסיונות הציוניים והרבה צורות אחרות של התאגדות “להגנה מפני האנטישמיות”.
.

…על כן אני אומר בפירוש ובתוקף: אני מאמין באפשרות ההגשמה, אף אם אינני מתיימר שאכן מצאתי את הצורה המוגמרת של הרעיון. מדינת היהודים צורך העולם היא – על כן היא תקום”.

 (מדינת היהודים, בנימין זאב הרצל)

 .

נספח מס’ 3-

.
ריה”ל, ספר הכוזרי, מאמר שני-
.

אָמַר הֶחָבֵר: כֵּן הַרְכֶם (-ההר שלכם) זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁמַּצְלִיחַ בּוֹ הַכֶּרֶם, אִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹטְעִים בּוֹ הַגְּפָנִים וְעוֹבְדִים הָעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה לָהֶם, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עֲנָבִים. וְהַמַּעֲלָה הַמְיֻחֶדֶת הָרִאשׁוֹנָה הִיא לָעָם שֶׁהוּא סְגֻלָּה וָלֵב כַּאֲשֶׁר זָכַרְתִּי, וְיֵשׁ לָאָרֶץ עֵזֶר בָּזֶה עִם הַמַּעֲשִׂים וְהַתּוֹרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ אֲשֶׁר הֵם כָּעֲבוֹדָה לַכֶּרֶם, אֲבָל לֹא יִתָּכֵן לַסְּגֻלָּה הַזֹּאת לְהַגִּיעַ אֶל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מִבַּלְעֲדֵי הַמָּקוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן שֶׁיַּצְלִיחַ הַכֶּרֶם בְּבִלְעֲדֵי הָהָר הַזֶּה.
.

המהר”ל מפראג, נצח ישראל פרק א’-
.

“…אין ספק, כי הגלות הוא שינוי ויציאה מן הסדר. שהשם יתברך סידר כל אומה במקומה הראוי לה, וסידר את ישראל במקומם הראוי להם, שהוא ארץ ישראל. והגלות מן מקומם הוא שינוי ויציאה לגמרי. וכל הדברים כאשר הם יוצאים ממקומם הטבעי, והם חוץ למקומם, אין להם עמידה במקום הבלתי טבעי להם, רק הם חוזרים למקומם הטבעי…”
.

הרב טייכטאל הי”ד, אם הבנים שמחה עמ’ נד’-
.

ועיין בספר הקודש “נצח ישראל”, להחוקר האלוקי רבנו מהר”ל מפראג, שכתב שהטבע הוא החזק שבכוחות, ומתגבר על הכל, ועושה את שלו ואינו מניח לשום מונע למנוע אותו מפעולתו הטבעית, ואף אם אירע איזה מניעה שעומד לנגדו לעכב עליו בפעולתו הטבעית ובמרוץ מהלכו, הוא רק לשעה ולא לעולם, כי אח”כ יתגבר מעצמו על המניעה הזאת וינצח אותה ויסיר אותה מדרכו, ויהלך בדרכו כבפעם הראשונה שהטביע בו הקב”ה הבורא עולם. וכן הוא גם כן בשייכות שלנו לארץ ישראל, אנו יכולים להיות בטוחים שארץ ישראל תשוב אלינו בעזר הבורא, יען כי הטביע בורא העולם בטבע העולם שיהיה לכל עם ועם ארץ נושבת לישב ולדור בה, וכולם יהיו נאספים ומקובצים בארצם ולא שיהיו מפוזרים ומפורדים בעולם. וכן היה גם אצלנו, שה’ יתברך בחר את ארץ ישראל לארץ נושבת שלנו, ומעת שגלינו מארצנו ונתפזרנו ונפרדנו בין העמים, מעמדנו זה הוא שלא כדרך הטבע, אם כן מעמד הגלות הוא מניעה לפעולת הטבע שהטביע הקב”ה בעולמו, שיהיה לכל עם ועם ארץ מיוחדת לישב עליה. על כן, הקב”ה המנהיג עולמו ונותן כח בטבע שיפעול פעולתו בלי מפריע, יגלגל הדבר בכמה גלגולים ובכמה מיני סיבות עד שארצנו הקדושה תשוב אלינו ואנחנו אליה כבראשונה, ותוסר המניעה מניעת הגלות שמנעה אותנו מלישב בארצנו שנתן לנו הקב”ה מראש. וגם הוא מטבע העולם שבן יורש את אביו, אם כן מצד הטבע הוא שאנו נירש את ארצנו הקדושה. ועתה, בהיותנו בגלות ואנו מנועים מלהחזיק בירושתנו, הוא גם כן דבר העומד נגד פעולת הטבע, על כן לא יעמוד לעד מצב זה, וה’ יתברך יסבב סיבות ויגלגל גלגולים ואופן בתוך אופן, עד שיתגלגלו הדברים שנחזור לירושתנו ונשוב לארצנו הקדושה.