תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה:

שלב א. משחקי ODT

למדריכים – מומלץ לבחור בשניים-שלושה משחקים כדי שלהשאיר זמן להמשך הפעולה.

חלקו את החניכים לקבוצות שאינן שוות בגודלן. אף על פי שיישמעו קולות מחאה, התעקשו שהחלוקה תישאר כך.

שחקו משחקי ODT המתאימים לאופי השבט שלכם (נספח 1). כדאי שלפחות חלק מהמשחקים ידרשו הרבה כוח, כדי להראות שלקבוצה הגדולה, גם אם הבעיות בה רבות – יש יותר כוח משיש לקבוצה הקטנה.

לאחר סיום המשחקים שאלו את החניכים:

• מי ניצח ברוב המשחקים?
• באיזו קבוצה הייתה יותר עזרה לאחרים?
• באיזו קבוצה היו יותר עידוד ופרגון?
• איזה קבוצה יכולה לעשות יותר דברים משמעותיים?

בוודאי שקבוצה גדולה!

ייתכן שקל יותר למלא חלק מהמשימות בקבוצה קטנה, אך הדגש כאן אינו על קלות מילוי המשימה אלא על סוג הקבוצה המייצרת יותר כוח – קבוצה קטנה או קבוצה שמספר המשתתפים בה גדול. כדי לפרוץ צריך לגדול – כי בגודל ההצלחה מרובה.

כדי להסביר לחניכים את ההשפעה של קבוצה גדולה על המציאות הקיימת, חלקו להם את הקטע על 'מחאת הקוטג' ויוקר המחייה בארץ' (נספח 2).

.

שלב ב. להרחיב מעגלי השפעה

1. דונו עם החניכים: כיצד נגרום לעוד חניכים להגיע? איך נוכל להרחיב את מעגלי ההשפעה שלנו? (נאמין שיש לנו משהו מיוחד להציע, ונרצה שכולם ייהנו מהאור הזה).

שאלו את החניכים:

• מהו המניע המרכזי שלכם להגיע לסניף?

2. שמש מניעים – ציירו שמש על גיליון בריסטול וכתבו בכותרת את השאלה: מהו המניע המרכזי שלי להגיע לסניף?

תנו לחניכים כלי כתיבה ובקשו מכל אחד לכתוב מה מניע אותו להגיע לסניף.

על כל אחד מהחניכים לבחור חבר/ה או ילד/ה מהשכונה שעדיין אינם מגיעים לסניף. על החניכים ליצור שיחה עם הילדים ולדרבן אותם להגיע לסניף לפעולה אחת, חד-פעמית (כמובן מתוך כל מי שיגיע הגעה חד-פעמית, יהיו מי שירצו להישאר).

בסניפי יישובים קטנים, שאין עוד ילדים בשכבת הגיל של חברי השבט, נסו לחשוב על חניכים המגיעים לסניף לעיתים רחוקות. מנו חניכים אחראים ובוגרים שיכולים לגשת אל החניכים וליצור אתם שיח, להתעניין בשלומם ולשכנע אותם להגיע לשתי הפעולות הקרובות.

השתמשו ב-'עשר העצות למדריך' (נספח 3) והדריכו את החניכים בנוגע לחניכים חדשים.

 .

שלב ג. מה יגרום לחניכים להישאר אתנו?

חשבו עם החניכים מה יגרום לחניכים החדשים המגיעים לסניף לרצות להיות שותפים בשבט. אנשים המגיעים למקומות חדשים (כגון מקום עבודה חדש, מקום לימודים חדש וכו') תמיד ירצו לראות שמישהו מחייך אליהם ופועל למענם. כך גם בשבט שלנו.

צרו עם החניכים 'עשרת הדיברות לשבט – עשרה כללים לקבלת חניכים חדשים', וכתבו כללים לקבלת חניכים חדשים (דוגמה למדריכים בנספח 3). כתבו מה צריך להיות בשבט כדי שיהיה אפשר לקבל בו חניכים חדשים (רעיונות: לזכור להתעניין בשלומם, להתקשר אליהם אחרי הפעולה, ללוות אותם הביתה, לחייך אליהם כשהם מגיעים ושאר הדוגמאות הכתובות בנספח).

סיכום:

בפעולות הקודמות עסקנו בצורך לפרוץ החוצה ובחיזוק הרגשת השייכות והשותפות בשבט, ובפעולה הקודמת דיברנו על הצורך בחיזוק השבט, שמתוכו אפשר לגדול.

בפעולה הזו דיברנו על שמתוך הגודל אפשר לעשות שינויים (כמו מחאת הקוטג' או כמו שראינו במשחקים שלקבוצה שמספר המשתתפים בה רב יש השפעה גדולה יותר). לסיום חשבנו מה גורם לנו להגיע לסניף ואיך אנחנו יכולים לשכנע חניכים נוספים להצטרף אלינו כדי שהשבט שלנו יגדל, ויצרנו 'תקנון' של חוקי קבלת החדש בשבט שלנו, כדי שהחניכים החדשים יישארו אתנו בשבט.

.

הצעה לצ'ופר:

"שריד קטן מדבר גדול [אדם אחד מתוך קבוצה] הוא יקר ומעולה מדבר אחד שלם [מאדם בודד וטוב]" (הרב קוק, 'אורות התחיה' פרק יד).

נספחים

נספח 1 –

קובץ רעיונות למשחקי ODT.

שימו לב, ברוב המשחקים יש לחלק לקבוצת בנים וקבוצת בנות. בחרו את המשחקים המתאימים לשבט שלכם.

1. מעגל תמיכה – סדרו מעגל של כיסאות. על כל אחד להישכב במעגל כשישבנו מונח על הכיסא, בעוד שכמותיו וראשו מונחים על הרגליים של מי שלצדו. המטרה היא להוציא מהמעגל כיסאות רבים ככל האפשר בלי שהמעגל יתפרק.
2. ג'ריקן – קשרו חוטים לג'ריקן מים והושיבו את אחד החניכים במרכז המעגל. על הקבוצה להשקות את החניך שבמרכז במים בלי להיכנס למעגל ובלי שהוא ייגע בג'ריקן בידיו.
3. נדנדה – הכינו נדנדה מקרש עץ עבה מאוד. על כל הקבוצה לעמוד על בול העץ בלי שהוא ייגע בקרקע אפילו פעם אחת. אסור לתמוך בנדנדה עם הרגל ועולים עליה בהדרגה, בכל פעם שני חניכים.
4. להפוך את הסדין – כל הקבוצה עומדת על סדין וצריכה להפוך אותו בלי לגעת בקרקע.
5. שבץ נא אנושי – הרכבת מילים – לכל אחד יש אות מסוימת על גבו.
6. להסתובב – כל הקבוצה עומדת משולבת ידיים במעגל עם הפנים פנימה. על כולם להסתובב ולעמוד עם הפנים החוצה בלי להרפות מאחיזת הידיים (הטריק הוא שאחד החניכים מוביל את כולם ברכבת אחריו מבעד לידיים של שני חניכים).
7. עיפרון בספירלה – קשרו לסנדת עץ חבלים מכל הכיוונים וצרו ספירלה על הרצפה בעזרת חבל. החניכים צריכים להוביל את קצה הסנדה דרך הספירלה בעזרת החבלים ובלי לדרוך על הספירלה.
8. תיל חשמלי – מתחו חבל בגובה המותניים בין שני עצים; חברי הקבוצה אוחזים ידיים בשרשרת. המטרה היא לעבור מעל החבל בלי לגעת בו ובלי להרפות מאחיזת הידיים. ברגע שמישהו נגע בחבל – כל הקבוצה חוזרת לאחור. הציון נקבע על פי הזמן הממוצע שנדרש למעבר כל חניך.
9. הורדת חישוק – הורו לחניכים להסתדר במעגל צפוף. כל אחד מחברי הקבוצה מושיט אצבע קדימה, ועל האצבעות המושטות הניחו חישוק במאוזן. על החניכים להנמיך בתיאום את כל האצבעות עד שהחישוק יגיע לקרקע. בשלב הראשון התחילו בשתי קבוצות קטנות, ואחר כך עברו לחישוק כפול (אתגרים: מותר לדבר, אסור לדבר, מותר רק לאחד לדבר).
10. גשר ארגזים – על הקבוצה לחצות את השטח מהר ככל האפשר בעזרת ארבעה ארגזים. רק לשלושה משתתפים מותר לדרוך על הקרקע.
11. לדוג בקבוק – הניחו במרכז המעגל בקבוק שתייה חצי מלא. חברי הקבוצה צריכים להוציא את הבקבוק אל מחוץ למעגל בעזרת חבל, מקל, דבק, חישוק וכו', בלי שהמים יישפכו ובלי להיכנס למעגל (הפתרון הפשוט הוא ליצור לולאת קשר בחבל, להשחיל את הלולאה לצוואר הבקבוק ומשני צדי החבל לסגור את הקשר ולהרים את הבקבוק).
12. העברת חישוק – כל חברי הקבוצה אוחזים ידיים ועליהם להעביר את החישוק בין כולם בלי לעזוב ידיים.
13. מרוץ שליחים – בשני צדי השטח הציבו שני דליי מים, אחד מלא ואחד ריק. יש למלא את הדלי הריק מהדלי המלא במרוץ שליחים, בעזרת כוסות.

 .

נספח 2 –

מחאת הקוטג'

זוכרים  את גל המחאות שפקד את מדינת ישראל לפני כמה שנים? מחאת האוהלים? מחאת הקוטג'? התופעה החברתית הזו לימדה אותנו מה הכוח של קבוצה.

"מחאת  הקוטג' או חרם הקוטג' הוא חרם צרכנים בישראל, שהחל על ידי קבוצה בפייסבוק שהוקמה ביוני 2011 במחאה על העלייה המתמשכת במחירי המזון במדינה, וקרא לציבור להימנע מרכישת גבינת קוטג' במחירה הנוכחי. למחאה הצטרפו למעלה מ-100,000 גולשים, והיא צברה התעניינות תקשורתית והובילה לפתיחת דיון ציבורי רחב בנושא יוקר המחיה בישראל. החרם הוביל לירידה משמעותית במכירות גבינת קוטג' בישראל ולהורדת מחירים בקטגוריה.

ביוני 2011 פתח איציק אלרוב קבוצת מחאה בפייסבוק הקוראת להימנע מקנייה של גבינת קוטג', כצעד ראשון בדרך להורדת יוקר המחיה בישראל. החרם שיועד להתחיל ב-1 ביולי 2011 זכה לפרסום בכלי התקשורת ותוך זמן קצר הצטרפו לקבוצת המחאה בפייסבוק עשרות אלפי גולשים עד שמספרם עבר את סף 100,000. בשל ההיענות המרובה, הוקדמה החרמת גבינת הקוטג' לאמצע יוני. מאוחר יותר פורסמה בקבוצה זו קריאה לרכוש את הקוטג' רק במחיר של פחות מ-5 שקלים. בהמשך פורסמו קריאות להחרים גם מוצרי חלב נוספים" (ויקיפדיה).

 .

נספח 3 –

עשר עצות למדריך

חשבו תחילה על הדרך שלדעתכם נכונה על מנת להוסיף חניכים לשבט.

חניכים שממעטים להגיע:

1. חשבו מיהם החניכים שיש להם פוטנציאל להגיע לסניף (חניכים שאף פעם לא הגיעו לסניף, חניכים שהגיעו פעמים מעטות לסניף או חניכים המגיעים לסניף אך כלל לא שותפים).
2. דברו עם חברי החניכים הממעטים להגיע – שאלו אותם אם הם יודעים מדוע הם ממעטים להגיע.
3. צרו עם החניכים קשר טלפוני, שלחו מסרון, הגיעו אליהם לבית הספר, היפגשו אתם, שאלו אותם לסיבת האי-הגעה.
4. הגיעו לפגישה אתם בחולצת תנועה – אתם חלק ממשהו גדול!
5. דברו אתם, שאלו אותם על תחומי העניין שלהם.
6. ספרו להם על בני עקיבא, על הסניף.
7. השתדלו ליצור אתם קשר פעם נוספת והציעו להיפגש אצלם בבית.
8. הציעו להם להגיע לסניף שוב אל הסניף.
9. השקיעו בפעולה שהם מגיעים אליה; השתדלו שהיא תתאים לתחומי העניין שלהם. רושם ראשוני, כמו תמיד, הוא משמעותי.
10. המשיכו לשמור על קשר עם החניכים! חייכו, שלחו מסרון, החמיאו כאשר הם מגיעים שוב, עדכנו אותם עדכון אישי על כל פעולה. הם ירגישו ששמים לב אליהם וירצו להמשיך להיות שותפים.

.

נספח 4 –