תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה:

הציגו לחניכים את ההגדרות של המושגים המיה והומייה (נספח 1):

המיה:
1. רחש
2. געגוע, התרגשות

הומייה:
1. מלאה באנשים ובתנועה
2. רועשת, סואנת

שלב א:

קטעים לבחירה
בחרו אחד מהקטעים שלהלן (חשבו למה החניכים שלכם יתחברו יותר). הקטעים מתארים את דמות האדם ההומה ואת תנועת ההמיה.

קטע 1:

הרב זלמן מלמד שיחת מוצ”ש פרשת פנחס תשע”ט
“אנחנו מתקדמים כל הזמן אל בניין בית המקדש. אנחנו נמצאים בתהליך של התקדמות מתמידה. לפעמים אנחנו חושבים – איך זה יכול להיות, הרי יש המון הפרעות! אבל האמת היא שהפרעות הן חלק מההתקדמות, ההסתרה היא חלק מההתקדמות. אסור לחשוב שאנחנו רחוקים או שאין סיכוי. אנחנו מתקדמים כל הזמן, ואפילו לא בהליכה איטית אלא במרוצה. הדור שלנו נמצא בתהליך של ריצה מהירה, וי חד עם זה ודווקא מתוך כך יש גם הסתרות גדולות.
כל דבר גדול הוא בסכנה גדולה וצריך להסתיר אותו, ולכן יש תופעות שמסתירות את ההתקדמות. במבט עמוק ופנימי אפשר לראות איך אנחנו בתהליך מתקדם, וכבר נשברו הרבה חומות. בתחילה הייתה בפנינו חומה ענקית, שלא יכולנו לעלות לארץ ישראל. ואחר כך הייתה חומה נוספת – לא יכולנו לעלות לירושלים העתיקה , ולא לחלק משטחי ארץ ישראל. אלו היו לא רק חומות פיזיות אלא גם חומות רוחניות, והן כבר נפרצו כי הקב”ה מקרב אותנו צעד צעד. מי שלא מסתכל בעומק לא רואה את זה. בחיצוניות אנחנו אפילו עלולים לחשוב שאנחנו מתרחקים. אנחנו צריכים הרבה אמונה.
זהו מהלך הדור שלנו: קיבוץ גלויות, בניין הארץ, בניין ירושלים, בניין התורה ובניין הקודש. יש לנו משנה לשנה יותר תלמידי חכמים, יותר ישיבות, יותר קודש. התהליך הזה כל הזמן מתחזק. אנחנו צריכים להיות מלאי אמונה, ואז גם המעשים שלנו מקבלים עוצמות גדולות יותר, והתרומה שלנו למהלך גדלה. ככל שהאדם מאמין יותר כך המעשים שלו הם בעלי השפעה גדולה יותר על התהליכים. נתמלא באמונה, נאמין שהקב”ה אוהב אותנו ומצפה לישועתנו, הוא רוצה את התהליך הזה, ובכל פעולה טובה שאנחנו עושים אנחנו שותפים לקב”ה, נקווה שריבונו של עולם יסייע למעשינו ונזכה לגאולה שלמה”.

קטע 2:

נעמי שמר
בדרך לכאן פגשתי איש מאוד מוזר
הלך כמו סהרורי, מלמל לעצמו בשקט וככה אמר:
על משכבי בלילות אני שומע קול פעמון גדול מצלצל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר כמו מתפלל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
והד עונה לי מן הגיאיות והזריחה בהרים יפה להלל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
וכך בקול ענות וכך בקול ילל וכך יומם וליל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
והיא שייכת לו –
לא כדי להחזיק בה חיל-כיבוש או חיל-מצב
היא שייכת כדי לבנות בה את בית חלומותיו.
וכך בהקיץ ובחלום וכך מדור דור וכך מתוך הרגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
“איש מוזר,” אמרתי, “תתבייש. סיסמה כל כך ישנה!
הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו, ובעיקר מחוץ לאופנה.”
אבל האיש המוזר לא ענה לי – הוא לא ענה.
ואז ראיתי מסביב את המאות ואת האלפים
אנשים כל כך מוזרים, אנשים כל כך יפים
וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.
ואז, מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם
אמרתי – “אנשים מוזרים, לו יהי חלקי עמכם”.

שלב ב:

בנספח 2 יש כותרות של כתבות אקטואליות המתארות את המציאות המורכבת שאנחנו מתמודדים איתה יום-יום. היינו רוצים שהמציאות תהיה טובה יותר, קרובה יותר לאידיאל, לחלום שחלמו אבותינו.
אפשר לפזר את הכתבות על הרצפה ולשאול את החניכים מה התמונה הכללית העולה מהכתבות או לחשוף בכל פעם כתבה אחת ולשאול את החניכים: “מה היינו רוצים שיקרה בתחום הזה במציאות מתוקנת? מה הרגש שעולה בכם מול הדוגמה הזו?”
לאחר שכל הכתבות הוצגו אפשר לבחור שתיים שהנושאים בהם רלוונטיים לשבט ולתת לחניכים לדון על נושא זה.
יכול להיות שהחניכים יחשבו שהמציאות נורמלית והכול בסדר. גם זו דרך להסתכל על המצב, אבל המטרה שלנו היא להעלות את הנקודה שמול הרצון הגדול והאידיאל יש גם מציאות מורכבת שאיננה דומה לחלום.

סיכום

בתחילת הפעולה נפגשנו עם המושג המיה, הבנו את משמעותו ומה זה אומר בעצם להיות אדם הומה. נחשפנו למציאות שלא תמיד היא מושלמת וראינו שיש קשיים בדרך. לא תמיד קל לנו לגלות שהמציאות אינה אידיאלית, והתשובה שאנחנו רוצים להציע בפעולה זו היא שאם נבחר להיות אדם הומה שהוא גם עסוק, רוחש וגם מתגעגע לחזון, נוכל להתמודד עם המציאות הזו. כי ברגע שאנחנו מחוברים לרעיון הגדול, לא עוזבים אותו אבל כן מסתכלים למציאות בעיניים וחושבים כיצד להתקדם לעבר החלום בתוך המציאות הנתונה, אנחנו יכולים להתמודד עם התסכול והאכזבה התמודדות בוגרת ומאמינה.

נספחים

נספח 1:

נספח 2: קטעי עיתונות