איתור סניפים וכפרי בוגרים
נושא: עם ישראל
35–60 דק’
מערך 1/4
נושא: החיבור בין נשמות עם ישראל
פתיחה: אחרי שראינו את הייחודיות שיש בכל אחד ואחת בפני עצמו ודיברנו על הקשר שלנו למשפחה שלנו ולתנועה שלנו, כעת אנחנו רוצים לעסוק בקשר שלנו לעם ישראל. ננסה לברר מה משמעות היותנו חלק מעם ישראל: האם זה משהו טכני בלבד או שיש לזה השלכות נוספות על החיים שלנו? במהלך הפעולה נחשוף את החניכים לקשר הייחודי שיש בין כל אחד ואחת מעם ישראל, ננסה לברר האם אנחנו מרגישים את הקשר הזה בחיי היום-יום ונחשוב יחד: ממה הקשר הזה נובע? למה שנחוש קשר למי שאיננו מכירים כלל?
מטרות הפעולה:
מקורות להרחבה: מאמר של נתן קוטלר על הערבות ההדדית של עם ישראל (נספח 3).
ציוד נדרש: כרטיסיות של מספרים מ-1–40, כדור, שלטים שכתוב עליהם: ‘קשור אליי’ ו’לא קשור אליי’, דף מקרים, כרטיסיות סיפורים ושאלות.
גוף הפעולה:
שאלו את החניכים:
מאחר שאתם שבט אחד, מעשה של חניך אחד משפיע על כולם (חניך שמביא עוגה – מפנק את כולם; חניך שאינו מגיע – יש פחות חניכים ופחות כיף לכולם). ההתנהלות שלכם כשבט מושפעת מכל חניך וחניך, ומאחר שאתם שבט אחד מעשה של כל חניך משפיע על כולם.
‘זה קשור אליי?’ – הניחו על הרצפה שני שלטים; על השלט הימני כתבו ‘קשור אליי’ ועל השלט השמאלי כתבו ‘לא קשור אליי’. הקריאו כל מיני מקרים (נספח 1), והחניכים יצטרכו לעמוד בצד שמבטא את ההרגשה שלהם. אם המקרה קשור אליהם – שיעמדו בצד ימין, אם אין הוא קשור אליהם – שיעמדו בצד שמאל.
הקריאו את המקרים בזה אחר זה, ואחרי כל מקרה תנו לחניכים זמן לחשוב ולעמוד. מדי פעם בקשו מחניכים להסביר מדוע בחרו לעמוד דווקא בצד שבו הם עומדים.
שאלו את החניכים: מתי הרגשתם שהמקרה קשור אליכם? מתי לא?
ערכו דיונים בקבוצות קטנות – חלקו את החניכים לכמה קבוצות ותנו לכל קבוצה כתבה (נספח 2) וכמה שאלות עליה. בכתבה מובא סיפור שבו הקשר הייחודי של עם ישראל בא לידי ביטוי, ומטרת השאלות היא לעורר את החניכים לחשוב ממה הקשר הזה הנובע ולמה אנשים מרגישים קשורים זה לזה.
אספו את כל קבוצות הדיון למליאה כללית של כל החניכים ובקשו מכל קבוצה לשתף את כלל החניכים בכתבה שקיבלה ובדיון שערכו.
שאלו את החניכים: מה משותף לכל הכתבות? מה הן מדגימות לנו? ממה הקשר הזה נובע? האם גם הם מרגישים שייכים? מתי כן? מתי לא?
בכל הכתבות יש תחושה שיש משהו שמחבר בין כל אחד ואחת מעם ישראל. למה? מה גורם לאנשים לחוש את הקשר הזה?
עם ישראל הוא עם השם, עם הנצח. כל אחד ואחת מעם ישראל קשורים ומחוברים זה לזה. יש משהו פנימי, עמוק ושורשי שמאחד אותנו ומייחד אותנו. יש לנו שליחות משותפת, יש לנו גורל משותף. הכתבות חשפו לפנינו מקרים שבהם הקשר הייחודי הזה בא לידי ביטוי. כמו שהמשחקים שבשלב הראשון של הפעולה הדגישו את ההשפעה של כל חניך על כלל השבט, כך גם בעם ישראל הקשר הזה קיים ונוכח. מה שקורה לכל אחד משפיע על כלל העם, אבל לא תמיד אנחנו ערים לקשר ומרגישים אותו.
קראו את הצ’ופר מתוך התניא והסבירו את הכתוב.
ראינו שיש קשר ייחודי בין כל אחת ואחד מעם ישראל ממש כמו בשבט שלנו. כמו שמעשה של מישהו מהשבט משפיע על כלל השבט, כך גם בעם ישראל כל מעשה משפיע על כולם. לא תמיד אנחנו מרגישים את הקשר הזה; לא תמיד אני חשים שמה שקורה לעם ישראל קשור אלינו. יש מקרי קיצון של אבל ושמחה שמזכירים לנו את הקשר הזה ומחדדים בנו את ההבנה שאיננו סתם שייכים לעם ישראל. עם ישראל הוא עם השם, ועצם זה שכולנו בנים לקב”ה מחבר בין הנשמות של כולנו.
הצעה לצופר:
“בְּשַׁגָּם (וגם) שֶׁכֻּלָּן מַתְאִימוֹת (מחוברות) וְאָב אֶחָד לְכֻלָּנָה, וְלָכֵן נִקְרְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אַחִים מַמָּשׁ, מִצַּד שֹׁרֶשׁ נַפְשָׁם בַּה’ אֶחָד, רַק שֶׁהגּוּפִים מְחֻלָּקִים” (תניא ליקוטי מאמרים פרק לב).
נספחים
נספח 1
נספח 2
אביה ואחיה היו בדרך לשבת חתן כשנרצחו בפיגוע. אמש (יום ה’) שרה-תחיה ליטמן חגגה בכל זאת את יומה הגדול, יום חתונתה עם אריאל ביגל – שבועיים בלבד אחרי אותו פיגוע רצחני. “אבא, רציתי אותך בחתונה שלי ,”היא אמרה אז בהלוויית אביה הרב יעקב ליטמן ואחיה נתנאל.
ארבעה ימים בלבד לאחר שקמה מהשבעה ועלתה לקבר אביה ואחיה שנרצחו בפיגוע בדרך ל”שבת חתן”, עמדו אמש היתומה והאחות תחת החופה בבנייני האומה בירושלים. 800 בני משפחה וחברים שהוזמנו באופן אישי לאירוע, ועוד מאות שנענו להזמנה הציבורית שפרסמו שתי המשפחות, עזרו לכלה להניח בצד את האבל בערב המאושר בחייה ולאפשר לשמחה לגבור.
)צילום: הדס פרוש, פלאש 90(
… בני הזוג שרה-תחיה ואריאל ביקשו להודות לציבור שהגיע לשמח אותם ביום שמחתם: ״עד לפני שבועיים אף אחד לא הכיר ולא התעניין בי ובאריאל, ואז ברגע אחד ביום שישי – בשיא ההכנות – אבא ואחי נרצחו על ידי מחבל אכזר. אין רגע שאני לא מתגעגעת לחיוך של נתנאל ולענווה ולצניעות של אבא, זה ילווה אותי תמיד. אבל דווקא מתוך הכאב, בחודש הגבורה לפני חנוכה, נפיץ ביחד עם כל עם ישראל אור עצום של שמחה, נתינה ואהבה שעם ישראל הרעיף עלינו. והעיקר לא לפחד כלל”.
עמותות, ארגונים, חברות עסקיות ואנשים פרטיים רצו להיות חלק מהשמחה הזו ופתחו את הכיס עבור בני הזוג – כמו חברת השכרת הרכב “קל אוטו” שהעמידה לרשותם מכונית בחינם ליום החתונה ולשבועיים שאחריה. כמו כן יש יוזמות ברשת להעניק להם מתנות. משלחת של סטודנטים מחמש אוניברסיטאות בארה”ב וקנדה הגיעה ארצה במיוחד לחתונה מטעם פרויקט “חב”ד בקמפוס” כדי להשתתף בשמחה בשם הקהילות היהודיות. הם הביאו איתם סכום כסף שגייסו שם כמתנת חתונה לזוג הטרי.
כרטיסייה ב
הרשת סייעה: אותר קטע וידיאו שאיבדה מרים פרץ
שבוע לאחר שמרים פרץ פרסמה קריאה נרגשת לסייע באיתור תיעוד נדיר של בנה, העביר אח שכול עותק של קטע שצילם, שבו נראה אלירז פרץ כשהוא מספר כיצד נהרג חייל תחת פיקודו במבצע חומת מגן
אלפי פרסומים, שיתופים וקריאות נשאו פרי, ושבוע לאחר שמרים פרץ התחננה לסיוע באיתור הקלטות שבהן מופיע בנה, אלירז, העביר אח שכול ששמו יונתן בן דוד לפרץ סרט נדיר בן שעה וחצי שבה מופיע בנה שנהרג.
בשבוע שעבר פרסמה מרים פרץ קריאה נרגשת ברשת שבה היא ביקשה לסייע לה לאתר הקלטות של בנה, אלירז ז”ל, שמסרה לפני מספר שנים לאדם שערך סרט ואת זהותו אינה זוכרת. החומרים הנדירים הכילו תיעודים נדירים ויקרים לליבה. בעקבות אותה קריאה פורסמו בערוצי התקשורת השונים ובפייסבוק אלפי קריאות להשבת הסרטונים שנעלמו, ואכן הקריאות נשאו פרי, ופרץ קיבלה לידה תיעוד של בנה.
במסגרת צילומי התוכנית “פרשת השבוע” בהגשת גיא זו-ארץ בערוץ 20 אותר יונתן בן דוד, אשר צילם את אחד הקטעים המקוריים שאיבדה פרץ. בן דוד הוא אח שכול ואחיו שירת יחד עם אלירז ז”ל ונהרג תחת פיקודו במבצע חומת מגן בג’נין.
במהלך השבעה הגיע אלירז לנחם את המשפחה ולספר על הקרב הקשה שבו נהרג אחיו של בן דוד. יונתן החליט לצלם את המפגש, ולאחר מותו של אלירז העביר העתק של החומרים, שאורכם כשעה וחצי, לאמו מרים. אותה הקלטה היא אחד מאותם תיעודים נדירים של אלירז שביקשה האם להשיב.
בן דוד העניק למרים הדומעת את הדיסק ובו התיעוד האבוד וסיפר כי הקטע צולם “בנסיבות לא כל כך משמחות”. הוא סיפר: “אחי שירת עם אלירז בחלק מהזמן, הוא למד איתו במכינה, אך הם לא היו באותו מחזור ודרכם הצטלבו בקרב בג’נין, במבצע חומת מגן.
”תיאור מצמרר”. מרים פרץ (צילום: פלאש 90)
“אחי, סגן ניסים בן דוד, התנדב ללחימה והצטרף לכוח של אלירז”, סיפר בן דוד. “הם הובילו יחד את המחלקות שפרצו למחנה הפליטים בג’נין”. בן דוד סיפר כי לקח זמן רב עד שנפילתו של אחיו דווחה, ולא היה ברור מדוע היה קשה לזהות את גופתו. “כעבור שבוע אלירז השתחרר מהקרבות, הגיע אלינו הביתה וסיפר על הקרב הקשה שהיה שם ונוצר התיעוד”.
“אני במהלך השבעה הקלטתי והסרטתי. לא ידעתי מה אני אעשה עם זה, ידעתי שעוצמת הרגשות, הם כל כך חזקים, שאין סיכוי שאזכור משהו מזה. אני לא ידעתי אם אני רוצה לזכור, לא רוצה לזכור, אבל היה לי חשוב, כל עוד אנשים באים ולזכרו של אחי, לשים מצלמת וידיאו בצד שתתעד את הכול”, הסביר כיצד תועד אלירז.
כרטיסייה ג
לא נשאר לבד: 20,000 בהלוויית החייל הבודד
אלפים רבים נענו לקריאה והחליטו ללוות את שון כרמלי, לוחם גולני שנהרג ברצועת עזה, בדרכו האחרונה. רבים מהם הגיעו עם דגלי ישראל
אחיה ראב”דעדכון אחרון: 22.07.14 , 00:50
יותר מרבבת בני אדם הגיעו להלוויית החייל הבודד: במשטרה מעריכים כי יותר מ-20 אלף איש נענו אמש (ב’) לקריאה המרגשת להגיע להלווייתו של סמ”ר ניסים שון כרמלי, לוחם גולני שנהרג ברצועת עזה. רבים מאלו שהגיעו ללוות את כרמלי בדרכו האחרונה, בבית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד בחיפה, הגיעו עם דגלי ישראל. עומס רב נרשם במנהרות הכרמל, בכביש פרויד שיורד מהכרמל, בכביש ההגנה (הכניסה הדרומית לחיפה) ובמרכז הכרמל בעקבות החלטתם של רבים מאוד לחלוק כבוד אחרון לכרמלי.
בפורומים של אוהדי מכבי חיפה נפוצה קריאה לכל האוהדים להגיע להלווייתו של סמ”ר כרמלי, אוהד הקבוצה מהכרמל. “זו בקשה ענקית מאיתנו אליכם אוהדי מכבי חיפה וזו ההזדמנות שלכם לעשות מצווה גדולה”, נכתב בהודעה. “שון כרמלי שנהרג היה חייל בודד ואנחנו לא רוצים שההלוויה שלו תהיה ריקה. בואו לתת כבוד אחרון לגיבור שנהרג כדי שאנחנו נוכל לחיות. זה המעט שנוכל לעשות עבורו ועבור העם שלנו”.
הקהל שהתאסף מחוץ להלוויית החייל כרמלי (צילום: עוז מועלם(
… מפקד משטרת חיפה, ניצב משנה אבי אדרי, העריך כי בבית העלמין ובסביבותיו היו קרוב ל-20 אלף איש. לדבריו, המשטרה הפעילה את התוכניות הקיימות בנוגע לאזור בין העלמין הצבאי בימי הזיכרון, אולם כמות השוטרים הייתה רק כמחצית ממספר השוטרים בימי הזיכרון. “הציבור גילה סבלנות והתנהגות מופתית גם במהלך ההגעה והפיזור וגם בבית העלמין עצמו. זה מעורר גאווה והערכה לראות את הכמות של האנשים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון”, אמר מפקד המשטרה, והוסיף כי גם הוא לא האמין שתגיע כמות כה גדולה של אזרחים.
רבים מהבאים הגיעו מצוידים בדגלי ישראל. “זו גאווה לאומית”, אמר אחד מהם. “זו גאווה לאומית לבוא ולתמוך במשפחה ובחייל בודד. אדם שקיבל החלטה ובניגוד לכל המוסכמות ובמניעים ציוניים להתגייס ליחידה הקרבית ביותר שאפשר למרות שיכול היה לבחור בחיים נוחים יותר ואני באתי להצדיע לו”, אמר אדם שהגיע מהקריות.
כרטיסייה ד
חדש ב-ynetart! תמונות נוף מלאות צבע ושמחת חיים
סוף טוב: נמצאה הטבעת שאבדה בזבל
עשרות חיפשו במשאית אשפה אחר הטבעת בשווי 36 אלף שקלים, שנפלה בטעות לשקית הזבל. יהלומן הציע לכלה החרדית טבעת חלופית, אבל אתמול התקשר אדם שמצא את המקורית והחזיר אותה לבעליה
יעל פרידסון עדכון אחרון: 25.01.16 , 00:27
אדם מבוגר איתר אתמול (יום א’) את טבעת האירוסין היוקרתית בשווי 36 אלף שקלים שנפלה לשקית אשפה בשכונת גאולה בירושלים. האיש שמע בשבת על מבצע החיפושים שבמהלכו רוקנו עשרות מתנדבים משאית אשפה ביום חמישי, ובראשון איתר את הטבעת והחזירהּ לבעליה המאושרים.
צילום : רשת “קבוצת העיתונאים רוטרניק. החיפושים אחר הטבעת במשאית האשפה
אתמול אחר הצהריים מקורב למשפחת הכלה קיבל שיחת טלפון, ועל הקו היה אדם שסיפר כי חברו מצא את הטבעת המדוברת כבר ביום חמישי, ליד פח האשפה. האיש נחשף לסיפור בשבת וביקש מחברו לאתר את המשפחה ולהשיב לה את הטבעת. אתמול, לאחר שהתברר כי מדובר בשיחת אמת, האיש קושר למשפחת הכלה ואחרי תיאום ומסירת סימנים נמסרה הטבעת לכלה המאושרת. הכלה ומשפחתה הודו לעיריית ירושלים, לציבור המתנדבים ולכל מי שסייע להשבת הטבעת.
במקביל למסע החיפושים, ועוד לפני שנמצאה הטבעת, פנה יהלומן בחשאי והציע למשפחת הכלה טבעת חלופית במתנה במטרה להפחית מעט מעוגמת הנפש.
הטבעת שייכת לצעירה חרדית הצפויה להתחתן בעוד כחודש. היא איבדה את הטבעת בבית בשכונת גאולה, ולאחר חיפושים הגיעה משפחתה למסקנה שהטבעת נפלה בטעות לשקית האשפה שפונתה מהבית. הכלה ובני משפחתה הצליחו לשכנע את נהג משאית הזבל לעצור ולפרוק את כל תכולתה באמצע כיכר השבת בעיר. עשרות אנשים החלו לחפש את השקית הרלוונטית בין שקי הזבל.
מאחר שהחיפוש לא העלה דבר – הוחלט שהחיפושים אחרי הטבעת יימשכו במתחם התחזוקה של עיריית ירושלים, בגבעת שאול, והמשאית על תכולתה הועברו לשם. המשפחה פרסמה הודעה נרגשת ובה בקשה לסייע בחיפוש אחר הטבעת היקרה – ואף הבטיחה פרס כספי של אלף שקלים למוצא הישר: “אנא”, כתבה אחותה של הכלה בהודעה. “מי שמסכים לבוא לעזור כדי לחפש אותה בתוך אוטו פח זבל (היא נמצאת שם בוודאות) שחונה בגבעת שאול”.
עשרות נענו לקריאה והגיעו לחטט בזבל, אך גם לאחר שעות של בדיקה לא נמצאה הטבעת, לאכזבתם של הכלה ומשפחתה. למרבה המזל, הטבעת נמצאה כאמור והושבה לכלה.
כרטיסייה ה
קמפיין מודעות – פרויקט תרומות השיער
זכרון מנחם ומותג טיפוח השער PANTENE יוצאים בקמפיין משותף
רחל קדרס פורסם: 22.11.15 , 16:31
זכרון מנחם ומותג טיפוח השער PANTENE יוצאים בקמפיין משותף זו השנה ה-3 במטרה להשיג פאה משער טבעי לכל אישה ונערה המתמודדת עם מחלת הסרטן בישראל.
361 מספרות השתתפו בפרויקט בשנה הקודמת, 1,518 פאות יוצרו בשנתיים האחרונות, 26,050 תרומות שער נתרמו בשנתיים האחרונות, 3 – גילו של התורם הצעיר ביותר, 80 – גילה של התורמת המבוגרת ביותר.
השנה התגייסו למטרה חשובה זו ולהעלאת המודעות מיטב הסלבריטאיות בישראל שיגיעו וייקחו חלק באירוע: דנה פרידר, ימית סול, שיר מורנו, ירדן הראל, לירון ויצמן ואנה ארונוב.
התנאים הנדרשים לתרומת שער:
בישראל מתגלים מדי שנה כ-26,000 מקרי סרטן חדשים. אחוז הנשים והנערות החולות בסרטן השד בישראל הוא מהגבוהים בעולם: אחת משבע נשים (7.5) ישראליות מתמודדת עם המחלה, ואחת מההתמודדויות הראשוניות של נשים אלה היא עם נשירת ואובדן השער, המסמנים אותן כ”חולות” בעיני הסביבה. מדובר באחת מתופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי במחלת הסרטן – נשירת השער – אשר יכולה להופיע כשבועיים לאחר הטיפול הראשון. למעשה נגזר על הילדות, הנערות והנשים החולות בסרטן להתמודד מדי יום לא רק עם המחלה עצמה אלא גם עם ההשלכות הפסיכולוגיות והרגשיות של אובדן השער וההתקרחות.
פרויקט Beautiful Lengths, הנערך בישראל זו השנה השלישית על ידי מותג טיפוח השער PANTENE ובשת”פ עם עמותת זכרון מנחם, מעלה מדי שנה מודעות לנושא וקורא לבנות ולנשים לתרום משער ראשן למען פאות הניתנות חינם לחולות סרטן. היענות הנשים הישראליות היא יוצאת דופן גם בהשוואה למדינות אחרות בהן נערך הקמפיין, כמו ארה”ב או ניו זילנד.
הצלחת הפרויקט בשנתיים האחרונות הובילה להעלאת המודעות לנושא תרומות השער וחשיבותו לנשים חולות סרטן בישראל.
נספח 3
מסע בעקבות הערבות הדדית (שנה ל’צוק איתן’, נתן קוטלר)
“אל עם אשר לא יחשה שאת בניו לא יפקיר לזר” (‘אל ארץ צבי’ / תלמה אליגון רוז).
עם ישראל צוק איתן
במבצע ‘צוק איתן’, שהיה בדיוק לפני שנה, הרגשנו את העוצמה הגדולה של הערבות ההדדית. כחיילים על הגבול הרגשנו את החיבוק החם והעוטף של כל אזרחי ישראל. אין-ספור חבילות נשלחו אלינו מכל רחבי הארץ (ואף מיהודי התפוצות). באותה תקופה אמרתי לחיילים בהלצה שכל המדפים בסופּרים בכל רחבי הארץ ריקים כי כל המצרכים נשלחו אלינו. וכשניגשתי לחזק מעט את המורל של הלוחמים שנכנסו לעזה, פשוט הקראתי להם את המכתבים שהגיעו עם החבילות מילדים שכתבו לנו שהם אוהבים אותנו ויודעים שאנחנו עוזרים לקב”ה לשמור על עם ישראל. אי אפשר לתאר את העוצמה של אותם מכתבים על המורל של הלוחמים, עד כדי כך שהמג”ד שלי אפילו ביקש שאדביק את המכתבים על הקירות של החפ”ק שלו כדי שהוא ושאר המפקדים יוכלו כל הזמן לשאוב מהם כוחות ללחימה.
הערבות ההדדית של עם ישראל מוטבעת עמוק-עמוק בזהות האישית והקולקטיבית שלנו. אני מזמין אתכם לצאת יחד למסע קצרצר בעקבות השורשים של הערבות ההדדית שלנו.
אברהם אבינו נלחם מול אימפריה להציל את לוט: “וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן” (בראשית יד, יד). אברהם לא רדף אחרי כמה שודדים אלא קרא תיגר על ארבעה מלכים, בעלי הכוח הצבאי החזק ביותר בעולם הידוע. לפי חז”ל, אחד מארבעת המלכים היה אמרפל מלך שנער המזוהה כנמרוד (עירובין נג, א), שהתעמת עם אברהם בעָבַר באור כשדים, אך אברהם ניצל ממנו. נמרוד לא שכח את האופוזיציה שאברהם העמיד לו בארצו וזמם לנקום בו, ולכן המלחמה של ארבעת המלכים עם חמשת מלכים הייתה למעשה ‘הטעיה טקטית’ שנועדה ללכוד את לוט ובכך למשוך את אברהם למלכודת כאשר ינסה להצילו (ראו אברבנאל שם).
אך תכנית מדוקדקת ויומרנית זו הייתה מועדת מראש לכישלון לו היה מדובר באדם רגיל. שהרי מדוע ימסור אדם כלשהו את נפשו ויילחם בכוחות חזקים ממנו בהרבה כדי להציל קרוב משפחה שבגד בדרכו? אך כנראה אמרפל הכיר את אברהם יותר מדי טוב, הוא ידע שאברהם יעשה הכול כדי להציל את לוט. ויותר מזה, הכתוב נותן לנו רמז נוסף לערבות ההדדית המיוחדת של אברהם כלפי לוט. נאמר: “וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו” (שם). לוט אמנם לא היה אחיו הביולוגי של אברהם אלא רק בן אחיו, אך כאשר אברהם שמע שלוט נשבה הוא רצה להצילו כמו שהיה מציל את אחיו הביולוגי.
עם ישראל נלחם להציל אדם אחד
במשך אלפי השנים שחלפו מאז הצלת לוט ועד היום, אנו נפגשים פעמים אין-ספור עם תכונת הערבות ההדדית, אך הפעם הראשונה שיצאנו להילחם בתור עַם במטרה להציל אדם אחד מישראל היא במלחמה מול מלך ערד. בפרשת חוקת שקראנו בשבוע שעבר מתוארת דרמה קצרה אשר מבטאת באופן הנחרץ ביותר את תכונת הערבות ההדדית, בעם ישראל כשנשבתה רק שפחה אחת: “וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה’ וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם” (במדבר כא, א-ב). איזה עם יוצא למלחמה במטרה להציל שפחה אחת? רק עם שחקק על דגלו את העיקרון של הערבות ההדדית בצורה החזקה ביותר האפשרית.
נשמה אחת בגופים מחולקים
בכל פעם אנו נפעמים מחדש מהתעוזה ומההקרבה להצלת אפילו אדם אחד מישראל. הרדב”ז מגלה לנו מה עומד מאחורי תכונה נפלאה זו: “אנו רואין את כל ישראל כאילו הם גוף אחד ואף על פי שגופין מחולקין הם כיון שנשמותיהם ממקום אחד חוצבו הרי הם כגוף אחד כי הנשמה היא עיקר, ודע זה” (הל’ ממרים ב, ד). וכפי שבעל התניא כותב שאנחנו בעם ישראל “נשמה אחת בגופים מחולקים” (תניא פרק לב).
ולכן אפילו אם יהודי אחד נמצא בסכנה כולנו מרגישים זאת כאילו שאנחנו עצמנו נמצאים בסכנה. שהרי “כל ישראל ערבין זה לזה למה הן דומין, לספינה שנקרעה בה בית אחד, אין אומרים, נקרע בית אחד בספינה, אלא נקרעה כל הספינה כולה” (אליהו רבה פרשה יב).
הערבות ההדדית – הפנים האמתיות שלנו
יש ששואלים היום: לאן נעלמה הרוח הגדולה של האחדות והערבות ההדדית שהייתה במבצע צוק איתן? ובמיוחד לאור תקופת בחירות מטלטלת שעברה עם תחושות לא נעימות?
לפני שנים רבות היה חסיד שהיה מקורב מאוד לרבי שלו. החסיד היה סוחר, ולצורך המסחר היה לובש בגדים של סוחר, אך כשהיה מגיע לרבי היה מקפיד לפשוט את בגדי הסוחר ולהחליפם בבגדי חסיד. יום אחד החסיד הרגיש שהוא עושה שקר בנפשו כאשר הוא מגיע לרבי בבגדי החסיד ואילו במשך היום-יום מתלבש כסוחר, ולכן החליט להגיע לרבי בבגדי הסוחר שלו. כשניגש לרבי לקבל ברכה, “היכן בגדי החסיד שלך?” שאל אותו הרבי. “אני רוצה להיות ישר, ולכן אני מגיע אליך בבגדי הסוחר שלי” השיב החסיד. “מי אמר לך מהם הבגדים האמתיים שלך ומה התחפושת?” שאל אותו הרבי והמשיך “אני אומר לך שבגדי החסיד שלך הם הבגדים האמתיים ואילו בגדי הסוחר שלך הם התחפושת”.
וכמו בסיפור, הערבות ההדדית שהתגלתה בכל הדורות ובמבצע צוק איתן היא הפנים האמתיות שלנו, ואילו תקופת הבחירות וכדוגמתה אינה אלא תחפושת. הרוח הגדולה של האחדות והערבות ההדדית שהתגלתה בצוק איתן לא נעלמה, היא נמצאת כאן ועכשיו מתחת לפני השטח. האם נאפשר לעצמנו לפשוט מעלינו את התחפושת של הפירוד ולהיות נאמנים לזהות האמתית המאוחדת שלנו? אין הדבר תלוי אלא בנו.
הערה למדריכים בחלון – שדרגו את המשחק – חלקו את החניכים לשתי קבוצות וערכו תחרות ביניהן.
הערה למדריכים- בחלון – שדרגו את המשחק – חלקו את החניכים לשתי קבוצות וערכו ביניהן תחרות. אמרו לחניכים לעמוד על רגל אחת, ואם מישהו נופל צריך להתחיל מהתחלה; הוסיפו כלל שצריך לקפוץ כשמוסרים ותופסים את הכדור, ואם מישהו אינו עומד בכלל צריך להתחיל מהתחלה.