תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

 

שלב א:

אפשרות א: שחקו עם החניכים משחק פנטומימה. בכל סבב תנו לאחד החניכים פתק שכתוב בו שם של שיר, והחניך יצטרך להציג לשאר החניכים את מה שכתוב בפתק בלי לדבר, רק על ידי תנועות והצגה. שאר החניכים צריכים לגלות מהו השיר.

רשימת שירים: חורשת האיקליפטוס, סיבת הסיבות, לבחור נכון, אם תרצי, אייכה, לשוב הביתה, ניצחת איתי הכול, אני ואתה, בארץ אהבתי השקד פורח (אפשר כמובן להוסיף עוד שמות של שירים שקשורים לשבט שלכם).

שאלו את החניכים: איך ידעתם לנחש את המושגים? הרי החניך לא אמר מה המושג. אם כן, כיצד ידעתם?

אפשרות ב: חלקו לחניכים את הפתקים המצורפים בנספח 1. כל חניך יקבל פתק אחד (או יותר, תלוי במספר החניכים) ולא יראה אותו לשאר החניכים. בכל פתק כתובה הוראה בסגנון הזה “כש______ עושה___________ עליך לעשות _________”. כך נוצר רצף פעולות, וכל חניך עושה בתורו את הפעולה שלו. כמובן, אסור לדבר תוך כדי המשחק ואסור לתכנן לפניו.

שאלו את החניכים: איך ידעתם מתי עליכם לעשות את המשימה שלהם? מה היה האות שלכם להתחיל?

בין שבחרתם באפשרות א’ ובין שבב’, בסופו של דבר המטרה היא להגיע לנקודה כי למעשה יש משמעות, והמעשה של החניך המציג גרם לשאר החניכים להבין את המושג.

שאלו את החניכים: איך לדעתכם בעולם שלנו האדם יכול לדעת מה הקב”ה רוצה ממנו? הרי אין לנו היום נבואה.

הסבירו לחניכים כי הקב”ה מדבר אלינו דרך המציאות. האירועים שמתרחשים בעולם אינם קורים סתם, לכל דבר יש משמעות, הקב”ה מכוון את כל הפרטים. יש בזה משהו מרגיע, זה נוסך תחושת ביטחון כיוון שאנחנו יודעים תמיד שהקב”ה איתנו. אבל יש בזה גם דרישה גדולה מאיתנו להיות ערניים למציאות ולמה שקורה בה: אם שום דבר לא קורה סתם, כנראה גם לרע יש משמעות, כנראה גם לאירועים קשים יש משמעות לעולם הדתי שלנו, לקשר שלנו עם הקב”ה.

 

שלב ב:

אפשרות א: פזרו על הרצפה פתקי רגשות (נספח 2). הקריאו אירוע מרשימת האירועים (נספח 3) ובקשו מהחניכים להיעמד ליד הרגש שהאירוע שקראתם מעורר בהם. ‘התקילו’ חניכים בשאלות ובקשו מהם לפרט מדוע כך הם מרגישים בנוגע לאירוע הזה.

למשל: חניך נעמד ליד המילה ‘כעס’. שאלו אותו על מי הוא כועס ומדוע.

טיפ למדריכים: הקפידו להיות רגישים מאוד! אם יש חניכים שמושגים מסוימים רגישים אצלם או קרובים אליהם, עדיף שלא לשאול אותם שאלות חודרניות. בכלל, חשוב להיות רגישים בענייני רגשות.

אפשרות ב: חלקו לחניכים דפים וכלי כתיבה ובקשו מהם לצייר כיצד נראית הגאולה בעיניהם או לחלופין לכתוב כיצד היא תיראה. בקשו ממי שרוצה לשתף. סביר להניח שהחניכים יציירו או יכתבו מצב אידיאלי יותר מהמצב של היום.

חזרו לשבת ושאלו את החניכים: האם אתם מאמינים שאנחנו בעיצומה של הגאולה? אם כך, איך אתם מסבירים אירועים שלכאורה אינם מקדמים אותה? למשל מצב ביטחוני לא טוב, מצב האחדות בעם, אסונות וכאבים אישיים.

 

שלב ג:

חלקו לחניכים את שני הקטעים שנספח 4, המבטאים שני קצוות ביחס לקב”ה בעקבות אירועים שקרו במציאות. הקטע הראשון מסביר את חזרתו בתשובה של אפי איתם לאחר מלחמת יום הכיפורים. לעומתו הקטע השני מבטא קושי עם הקב”ה בעקבות הגירוש מגוש קטיף. קראו יחד את הקטעים ושאלו את החניכים: האם אתם יכולים להזדהות עם התחושות הנזכרות בקטעים?

בקשו מהחניכים לשתף במצב בחיים שהשפיע על תובנה שנוגעת לאמונה שלהם, ליחס שלהם לקב”ה, לעם ישראל או לתהליך הגאולה.

הערה למדריכים: שימו לב! שיתוף כזה הוא אישי ופתוח וייתכן שגם חדש לחניכים, לכן כדאי קודם כול לחשוב מראש אם השאלה הזאת רלוונטית לחניכים שלכם. מצד אחד החניכים כבר גדולים ויש להם מחשבות על הנושאים האלו, אבל בדרך כלל הן גולמיות וראשוניות, פתיחת הפתח לשיתוף יכולה להיות טובה וליצור מעגל עוצמתי מאוד. מצד אחר הגיוני שיש שבטים שהשיח הזה עדיין מוקדם להם מדי. עם זאת אל תמעיטו בערכם של החניכים שלכם, וגם אם בסופו של דבר שום חניך לא ישתף, עצם הצבת השאלה בשיח הכללי תעורר בחניכים מחשבות, וזה בסדר גמור.

 

 

סיכום:

לסיום חלקו לחניכים את הקטע בנספח 5.

סכמו את מהלך הפעולה: הקב”ה מדבר אלינו דרך האירועים שקורים במציאות. הקב”ה משגיח על כל רגע ועל כל מהלך, ולכל דבר יש משמעות, גם לדברים הטובים וגם לרעים. לכן טבעי שהאירועים שעוברים על עם ישראל מעוררים בנו רגשות כלפי הקב”ה וכלפי האמונה שלנו. אנחנו מאמינים שאנחנו בעיצומה של גאולה, שלב חשוב בדרך לגאולה השלמה בעזרת ה’, ועם זאת אירועים רבים שקורים לנו גורמים לנו לחשוב שאנחנו הולכים אחורה ואיננו מתקדמים ומחלישים את האמונה שלנו בתהליך ובקב”ה. אך עלינו לזכור תמיד את המגמה הכללית שאנחנו הולכים בה: פנינו נשואות קדימה לעבר גאולה שלמה בעזרת ה’ במהרה בימינו.

 

נספחים

 

נספח 1:

אתה הראשון! היכנס לאמצע המעגל ותאמר “אקשן”.

לאחר שמישהו נכנס לאמצע המעגל ואמר “אקשן”, עליך לרוץ מסביב למעגל.

לאחר שמישהו רץ מסביב למעגל, עליך למחוא שלוש מחיאות כף.

לאחר שמישהו מחא שלוש מחיאות כף, עליך לקפוץ חמש פעמים.

לאחר שמישהו קפץ חמש פעמים, עליך לשיר “היום יום הולדת”.

לאחר שמישהו שר “היום יום הולדת”, עליך לצעוק “מזל טוב!”

לאחר שמישהו צעק “מזל טוב”, עליך להיכנס למרכז המעגל ולצעוק “מסיבה!”

לאחר שמישהו במרכז המעגל צעק “מסיבה”, עליך לשבת ישיבה מזרחית ולא לקום.

לאחר שמישהו ישב ישיבה מזרחית, עליך לבוא לשבת מולו ישיבה מזרחית ולא לקום.

לאחר ששני חניכים יושבים ישיבה מזרחית זה מול זה, עליך לבוא אליהם ולהגיד להם לקום.

לאחר שמישהו אמר לשני חניכים שיושבים לקום, עליך לקפוץ במקום עשר קפיצות.

לאחר שמישהו קפץ עשר קפיצות, עליך לצחוק בקול.

לאחר שמישהו צחק בקול, עליך לשאול את החניך מימינך “למה הוא צוחק?”

לאחר שמישהו שאל את החניך מימינו “למה הוא צוחק?” עליך לספר בדיחה.

לאחר שמישהו סיפר בדיחה, עליך להצביע לשמיים ולצעוק “תראו, ציפור!”

לאחר שמישהו הצביע לשמיים ואמר “תראו ציפור”, עליך ללכת בתוך המעגל ולעשות תנועות של כנפיים עם הידיים.

לאחר שמישהו הלך בתוך המעגל בתנועות כנפיים, עליך לומר בקול “אני אוהב את השבט שלנו”.

לאחר שמישהו אמר “אני אוהב את השבט שלנו”, עליך לומר משהו טוב שיש בשבט שלכם.

לאחר שמישהו אמר דבר טוב שהוא רואה בשבט שלכם, עליך לומר תודה למדריכים.

לאחר שמישהו אמר תודה למדריכים, עליך להסביר לכולם את הנושא של חודש הארגון.

לאחר שמישהו הסביר את הנושא של חודש הארגון, עליך להתחיל לרקוד באמצע המעגל.

לאחר שמישהו רקד באמצע המעגל, עליך להיכנס למרכז המעגל ולעמוד כמו דחליל.

לאחר שמישהו נכנס למרכז המעגל ועמד כמו דחליל, עליך להרים ידיים למעלה ולצעוק “ה’ תעזור לנו!”

לאחר שמישהו צעק “ה’ תעזור לנו”, עליך לצעוק “כולם להרים ידיים!”

לאחר שמישהו צעק “כולם להרים ידיים” עליך לשיר “עודד אמר להרים ידיים” ולעשות את התנועות.

לאחר שמישהו שר “עודד אמר להרים ידיים” ועשה את התנועות, עליך לומר “טוב, חבר’ה, בואו נעצור את הבלגן הזה”.

לאחר שמישהו אמר “טוב, חבר’ה, בואו נעצור את הבלגן הזה”, עליך לרוץ בתוך המעגל ולעודד קבוצת כדורגל.

לאחר שמישהו רץ בתוך המעגל ועודד קבוצת כדורגל, עליך לספור עד עשר בקול.

לאחר שמישהו ספר עד עשר בקול, עליך להגיד “רגע, רגע, תרגיעו, בואו נסיים כמו שצריך”.

לאחר שמישהו אמר “רגע, רגע, תרגיעו, בואו נסיים כמו שצריך”, עליך לקפוץ פנימה ולצעוק “הסוף!”

 

 

נספח 2:

כאב

סבל

עצב

צער

אובדן

אומללות

ייאוש

בדידות

אושר

שמחה

עליזות

צהלה

פחד

חשש

יראה

חרדה

בהלה

איום

לחץ

דאגה

בלבול

קנאה

אהבה

חיבה

סיפוק

הנאה

אשמה

גאווה

יהירות

מבוכה

בושה

כעס

בוז

עצבנות

תוקפנות

שנאה

תסכול

אכזבה

חוסר אונים

לעג

התלהבות

התרגשות

הפתעה

רוגע

שלווה

שביעות רצון

אומץ

ביטחון

אמונה

 

נספח 3:

רשימת האירועים:

הקמת המדינה

פיגוע טרור

האסון במירון

קורונה

יום בחירות

מלחמה

הגירוש מגוש קטיף

זכייה של ישראל בתחרות ספורט בין-לאומית

 

נספח 4:

תא”ל במיל’ אפי איתם (58) נולד וגדל בקיבוץ עין גב, על שפת הכינרת. שימש חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, לשעבר יו”ר המפד”ל ויו”ר אח”י. נשוי לעילית ואב לשמונה, מתגורר במושב נוב ברמת הגולן.
מלחמת יום הכיפורים, שעל פועלו בה זכה לעיטור המופת, הייתה נקודת מפנה שגרמה לאיתם לברר לעומק את מהות החיים. “הייתי קצין צעיר שעבר את הקרבות הקשים ברמת הגולן, כשחייה של מדינת ישראל היו תלויים מנגד. ראיתי לוחמים צעירים שמסרו את חייהם מבחירה ומרצון כדי לקיים את המדינה ולקיים משהו מעבר לחייהם הפרטיים. שאלתי את עצמי מה התוכן של ה’יחד’ הזה שלנו, שעליו ראוי ליחידים למסור את חייהם”, אמר איתם.

הוא למד במכון מאיר ובישיבת מרכז הרב ומגדיר את חזרתו בתשובה כבניית נדבך נוסף על הקיים, “מבחינתי, החזרה בתשובה היא חיזוק הידיעה מי אנחנו. נכון שבקיבוץ שבו גדלתי לא הייתה קהילה ששמרה מצוות, אבל מבחינת מידות, ערבוּת הדדית ונושא ארץ ישראל ומסירות הנפש עליה, הם היו עמוקים שם. הרקע הזה חשוב מאוד, כי לא חזרתי בתשובה בשל נפילה אישית מוסרית או בשל מרד או שלילת החיים הקודמים, אלא פשוט יצקתי תוכן ומשמעות עמוקה יותר לחיי הקודמים. כך שאני מעדיף לומר שבניתי עוד קומה” (‘בשבע’, ח’ בתשרי תשע”א).

 

גלות (אריאל ונגרובר)

זעקות האימה

של הבת והאם

בגדיהם הקרועים

של האב והבן

עלו לרקיע של מעלה

ומתדפקות בחוזקה

על דלתות הא-ל

את מיטב חייהם – לך נתנו

חלבם ודמם – לך הקריבו

עמל כפיהם וזיעתם

את ארצך, את אדמתך – הרוו.

ואתה,

דמעתם לא תמחה

ויגונם לא תנחם

אתה,

את עמך האהוב

בניך יחידיך

תַּגְלֶה.

 

נספח 5:

הרב שלמה אבינר:

המדינה שלנו נוסעת לכיוון המשיח, לגאולתה השלמה. בכך אנו מאמינים, גם אם יש עיכובים בדרך, גם אם העגלה של המשיח נתקעת לפעמים, עקב תקלות שונות. פעם נופל גלגל ופעם נשבר ציר, פעם מת הסוס ופעם חולה הנהג. אכן זו עגלה ישנה, שלא השתמשנו בה אלפיים שנים. היא חלודה וכבר שכחו איך להשתמש בה. והנה כבר קרוב למאה ועשרים שנה, העגלה הזאת מתגלגלת ומתקדמת, נעצרת נשברת, נתקנת ושוב מתקדמת.

הכול מתקדם: בניין הארץ, קיבוץ גלויות, הקמת המדינה, התעצמות כוח המגן שלנו, התפשטות לימוד התורה. ב”ה העגלה של המשיח נוסעת.

אלא בוודאי יש תקלות. אך אם בגלל תקלה הנך מאבד אמונה, ייתכן שגם לפני כן אמונתך כבר הייתה חלשה שהרי שעת תקלה היא מבחן האמונה האמיתי. אם גם בעת משבר הנך ממשיך להאמין, הנך נעשה שותף לקב”ה במעשה גדול של גאולת האומה.