איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתכולנו חוליה בשרשרת רבת דורות, הנמשכת לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, שרשרת של אנשים שחיו, חלמו ופעלו למען עם ישראל וארץ ישראל. כדי שהחניכים יפנימו את חשיבות דורם בשרשרת זו עליהם להיחשף לדורות שקדמו להם, החל מגיבורי התנ"ך דרך החשמונאים ועד לדמויות מסיפורי ההתיישבות בארץ. היכרות עם דורות העבר תעמיק בקרבם את תחושת השייכות, תחזק את גאוותם הלאומית ותעורר בהם רצון להמשיך את שרשרת הדורות.
הכנות ציוד נדרש:
פתיחה: חוליה אחר חוליה
שחקו עם החניכים שרשרת משימות. חלקו לחניכים פתקים (נספח 1), שבכל אחד מהם משימה אחת. החניך שכתוב בפתקו שהוא ראשון מתחיל ומבצע את הפעולה שכתובה בו. אחר כך יבצע השני את פעולתו וכן הלאה. כל פעולה גוררת פעולה אחרת מהחניך הבא לפי הפתק שלו, וכך נוצרת שרשרת משימות כיפית ומשתפת.
סכמו: במשחק זה משימה גררה משימה. כל משימה יכלה להתבצע רק אם המשימה שלפניה בוצעה. כך גם בעם ישראל יש לנו דור אחרי דור אחרי דור, כמו שרשרת ארוכה של חוליות עד לאברהם אבינו. כל אחד מכם הוא חוליה שממשיכה את הדרך של עם ישראל, וכל חוליה חשובה.
שלב א: גיבורים בשרשרת
אחרי שלמדנו מהי שרשרת הדורות ואת החשיבות של כל חוליה בה, נפנה את המבט אל הדורות הקודמים ונעמיק את ההיכרות עם כמה אנשים ואירועים שעיצבו את הדרך של העם שלנו.
חלקו את החניכים לקבוצות, וכל קבוצה תקבל קטע שמספר על דמות מההיסטוריה של עם ישראל (נספח 2).
לאחר שיסיימו לקרוא יתאסף כל השבט יחד, וכל קבוצה תספר על הדמות שקיבלה ומה אפשר ללמוד ממנה.
שלב ב: עוד נמשכת השרשרת
אפשרות א
קראו עם החניכים את המשנה וענו על השאלות (נספח 3).
אפשרות ב
השמיעו לחניכים את השיר או קראו אותו (נספח 4) וענו על השאלות.
סכמו: החיבור שלנו כעם מסב לאב ומאב לנכד הוא משמעותי. אנחנו מחוברים לעבר שלנו, להיסטוריה שלנו, לכל מה שקיבלנו מדורות העבר, ויש לנו תפקיד להמשיך את השרשרת באמצעות הערכים והמסורת שקיבלנו.
שלב ג: יד ביד לדורות
*שימו לב לבטיחות במהלך המשחק. בחרו באפשרות בטוחה לשבט שלכם
אפשרות א: בסיום הפעולה ישבו כל החניכים במעגל על כיסאות. כל אחד יושב כשהרגליים שלו פונות הצידה ויישען אחורה על החניך שמאחוריו. לאחר שהם יסתדרו במעגל התחילו להוציא כיסאות בהדרגה, וכל חניך צריך להחזיק את חברו ולהישען על מי שמאחוריו.
אפשרות ב: העמידו את החניכים בטור או שניים (בנים-בנות) וחלקו בלון לכל אחד מהם. כל חניך וחניכה יחזיקו בלון בינם ובין מי שלידם. מטרתם של החניכים להזיז את כל הטור ממקום למקום בלי שהבלונים ייפלו.
אפשרות ג: משחק הכיסאות/מקלות: מסדרים מעגל כסאות או נותנים לכל אחד מטאטא (עדיף רק מקל).
מסבירים את החוקים: כשהמדריך אומר הי זזים ימינה, כשהמדריך אומר הופ זזים שמאלה, כשהמדריך אומר הולה עושים סיבוב.
מהלך המשחק: המדריך אומר כל פעם הי / הופ / הולה ולפי זה החניכים זזים. תוך כדי שהם זזים ומשחררים לחבר לידם את הכסא / המטאטא הם צריכים לתפוס את הכיסא ששיחררו להם. מי שנופל לו הכסא נפסל ומוציאים את הכיסא החוצה.
שאלו את החניכים: מה הייתה התחושה שלכם במשחק? איך ההרגשה להיות חלק ממשהו גדול?
סכמו והסבירו לחניכים שברגע שכל אחד מחזיק ומחזק את החבר שלו, כולנו עומדים יציבים גם בלי כיסאות. אבל אם מישהו אחד לא היה מחזיק, כל השרשרת הייתה נשברת. לחלופין: כל אחד חייב להחזיק את הבלון שלו ולהיעזר בחברו, אחרת כל השרשרת מתפרקת. זהו כוחו של עם ישראל, כל דור מחזיק את מקומו ותורם להמשכיות.
ככה גם עם ישראל, אנחנו חלק משרשרת דורות ארוכה. כל דור מחזיק את הדור שאחריו ונשען על הדור שלפניו. אם נמשיך להחזיק זה את זה, השרשרת תימשך עוד הרבה דורות.
סיכום: מדור לדור
אפשרות א: בקשו מהחניכים לעמוד במעגל יד ביד ובעיניים עצומות. אמרו: חשבו על דור אחד שממנו אתם מקבלים כוח. זה יכול להיות סבא או סבתא, דמות מההיסטוריה או אפילו מישהו שאתם מעריכים. עכשיו חשבו על דור אחד שיבוא אחריכם, ילדים, נכדים או אפילו חניכים צעירים מכם שאתם תדריכו כשתהיו גדולים. אתם באמצע השרשרת, מחזיקים וממשיכים.
אפשרות ב: סכמו: התחלנו את המסע בשרשרת הדורות של עם ישראל, מהגיבורים מהעבר ועד אלינו כאן ועכשיו, ממשיכי השרשרת. למדנו שכל אחד מאיתנו הוא חוליה חשובה: כשאנחנו מחזיקים זה את זה, השרשרת חזקה ונמשכת, אבל אם מישהו עוזב, היא מתפרקת. בדיוק כך עם ישראל ממשיך להתקיים, דור מחזיק את הדור שאחריו ונשען על הדור שלפניו.
תוכלו לסיים את הפעולה בהשמעת השיר 'חי': https://www.youtube.com/watch?v=Kgvv1XutDqU
נספח 1 –
שרשרת משימות:
נספח 2 – דמויות מההיסטוריה של עם ישראל
נחשון בן עמינדב:
שבעה ימים לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים, הם מצאו את עצמם עומדים מול הים, וצבא מצרים מאחוריהם. "וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם, כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, וּפַרְעֹה הִקְרִיב. וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'".
הקב"ה פונה למשה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעו". הפקודה ניתנה להתקדם. ברגעים אלו התגלה אומץ ליבו של נחשון ומסירותו לרצון הבורא. מסופר במדרש שכאשר בני ישראל עמדו מול ים סוף וניתן להם הציווי להתקדם, התחמק כל אחד מן השבטים ואמר "אינני רוצה לרדת ראשונה אל הים". ראה זאת נחשון בן עמינדב וקפץ אל הים.
מייד אחרי מעשה נחשון נבקע הים ונעשה הנס הגדול, ובני ישראל עברו ביבשה בתוך הים.
מאז ועד היום נחשון הוא דוגמה ומופת של יוזמה, הובלה, מסירות, עוצמתיות וחלוציות. על שמו נקראו מבצעים כמו מבצע נחשון, המבצע לפריצת הדרך לירושלים הנצורה בזמן מלחמת השחרור. יש יחידות צבאיות הקרויות נחשון, וגם בבני עקיבא יש לנו צוותי נחשון, אלו הם חברי חבריא ב' העושים משימות התנדבויות במסירות ויוזמים עשייה שעם ישראל זקוק לה בכל רחבי הארץ.
שאלה: יש לכם זכות להיות חלק מהעם המיוחד הזה שנחשון בן עמינדב הוא חוליה בשרשרת הדורות שלו! איזו תכונה של נחשון הייתם רוצים שתהיה גם לכם?
איזו תחושה המעשה של נחשון מעורר בכם?
דוד המלך:
לפני היותו מלך היה דוד נער ורועה צאן. באותה תקופה הייתה מלחמה בין מלכות ישראל לפלשתים. בכל יום ויום היה יורד הענק הפלשתי גולית ומקלל את ה' יתברך ואת עם ישראל. ולא נמצא מי שיוכל לצאת ולהילחם איתו. דוד המלך קם ואמר שהוא יכול לעשות זאת, אך צחקו עליו, כי היה אז נער קטן. אך דוד בטח בה', ובגבורה גדולה יצא לקרב.
"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן, וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָא-וֹת אֱ-לֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ. הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי וְהִכִּיתִךָ וַהֲסִרֹתִי אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְנָתַתִּי פֶּגֶר מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים הַיּוֹם הַזֶּה לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְחַיַּת הָאָרֶץ, וְיֵדְעוּ כָּל הָאָרֶץ כִּי יֵשׁ אֱ-לֹהִים לְיִשְׂרָאֵל. וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה', כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ. וְהָיָה כִּי קָם הַפְּלִשְׁתִּי וַיֵּלֶךְ וַיִּקְרַב לִקְרַאת דָּוִד, וַיְמַהֵר דָּוִד וַיָּרָץ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַפְּלִשְׁתִּי. וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ. וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה. וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ, וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד. וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ, וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ".
שאלה: יש לכם זכות להיות חלק מהעם המיוחד הזה שדוד המלך הוא חוליה בשרשרת הדורות שלו! איזו תכונה של דוד המלך הייתם רוצים שתהיה גם לכם?
איזו תחושה המעשה של דוד מעורר בכם?
אסתר המלכה:
בזמן ממלכת אחשוורוש מלך פרס, כאשר אסתר הייתה המלכה, עלה המן לגדולה ודרש מכולם להשתחוות לו, אך מרדכי "לא יכרע ולא ישתחווה". המן ציווה להרוג את מרדכי ואת כל העם היהודי אשר מרדכי הוא חלק ממנו. כאן אסתר נכנסה לפעולה: היא הבינה שאם היא לא תעשה מעשה ותבקש מהמלך לבטל את הגזרה, צפוי להיות הרג וחורבן על כל עמה. אסתר ידעה שמי שפונה אל המלך בלי שנקרא אליו, המלך יכול להרוג אותו, אך באומץ רב החליטה לפנות אל המלך. היא הבינה שזו ההזדמנות שלה להציל את העם היהודי. "וַתֹּאמֶר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְטוֹבָה אֲנִי בְּעֵינָיו, יִכָּתֵב לְהָשִׁיב אֶת הַסְּפָרִים מַחֲשֶׁבֶת הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי אֲשֶׁר כָּתַב לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ".
שאלה: יש לכם זכות להיות חלק מהעם המיוחד הזה שאסתר המלכה היא חוליה בשרשרת הדורות שלו! איזו תכונה של אסתר המלכה הייתם רוצים שתהיה גם לכם?
איזו תחושה המעשה של אסתר מעורר בכם?
המעפילים:
קודם הקמת מדינת ישראל שלטו בארץ ישראל הבריטים. הם הגבילו מאוד את העלייה ארצה. אך עם ישראל לא ויתר, וכך החלה ההעפלה בשנת 1934 ונמשכה עד הקמת המדינה בשנת 1948. בדרך זו עלו לארץ בספינות דרך הים יותר מ-100,000 יהודים. במלחמת העולם השנייה זו הייתה הצלה של ממש מהמלחמה. סיפורי העלייה דרך הים מרתקים, וכוללים מבצעים חשאיים, תחבולות וסיפורי כיסוי כדי שאיש לא יחשוד שזוהי ספינה של מעפילים.
הבריטים נאבקו בהעפלה: הם הטילו סגר ימי הדוק על חופי הארץ ולחצו על המדינות שמהן יצאו הספינות למנוע את הפלגתן. הרבה מספינות המעפילים נתפסו, והעולים נשלחו למחנות מעצר בעתלית ובלטרון, וכשאלה התמלאו גירשו הבריטים את המעפילים למחנות מעצר בקפריסין. המעפילים, פעילי ההעפלה ואנשי היישוב נאבקו בבריטים בניסיון לאפשר למעפילים להגיע לחופי הארץ. במאמצי ההעפלה התרחשו גם אסונות כבדים, והיו ספינות שטבעו בדרך.
לספינת העפלה 'דלין' שמור מקום של כבוד: היא הייתה ספינת המעפילים הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה. "יצאנו מנמל מונופולי הסמוך לבארי שבדרום איטליה ב-21 באוגוסט 1945, כשעל סיפונה ובתוכה 37 מעפילים. לאחר שמונה ימי שיט הגענו ארצה… התנאים במשך ההפלגה היו קשים ביותר בגלל צפיפות ומחנק שלא ניתנים לתיאור, אך הידיעה שאנו שטים ארצה ונותרנו בחיים לאחר השואה, מלאה אותנו בביטחון ושמחה! לאורך כל הדרך היינו חייבים שלא להתגלות לבריטים ונמנענו מלעלות לסיפון וגם מחסור במי שתייה לא הוסיף למצב, אך כל זה לא הפריע לנו , כי היינו בדרך למולדת ! הספינה הגיעה בשלום לחופי הארץ. ההורדה נעשתה באמצעות סירות משוטים על ידי אנשי הפלי"ם ליד קיבוץ שדות ים, הסמוך לקיסריה. 37 המעפילים הועברו לקיבוץ משמרות" (ד"ר צבי יפה).
שאלה: יש לכם זכות להיות חלק מהעם המיוחד הזה שאלפי מעפילים הם חוליה בשרשרת הדורות שלו! איזו תכונה של המעפילים הייתם רוצים שתהיה גם לכם?
איזו תחושה המעשה שלהם מעורר בכם?
דוד בן-גוריון:
דוד בן-גוריון נולד בשנת 1886 בפולין למשפחה ציונית. כבר כשהיה ילד למד את השפה העברית ודיבר בה, כיוון שביתו שימש מרכז לתומכי הרעיון הציוני. מגיל צעיר עסק ברעיון הציונות והחזרה לארץ ישראל. בן 14 יסד עם כמה נערים בני גילו אגודה ציונית ששמה עזרא, שמטרתה לחזק את מעמד השפה העברית וללמד אותה את בני הנוער העיירה. בן-גוריון היה מעורב לאורך עשרות שנים בהכרעות החשובות ביותר של התנועה הציונית. הוא השפיע על התפתחות היישוב העברי והגשמת חזון הקמת המדינה. הוא השפיע מאוד על תהליך הייסוד של צה"ל ושל מערכת החינוך. הוא תרם לקליטת העלייה ההמונית, לביסוס הכלכלה, להתיישבות ולתעשייה הביטחונית, וכן לחיזוק מעמדה של ירושלים. כשהיה בן 62 הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל". על אף החשש הגדול ממלחמה הוא קיבל את ההחלטה ההיסטורית להקים את המדינה. הוא היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, שר הביטחון ומהבולטים במנהיגי הציונות. הוא אמר: "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים".
שאלה: יש לכם זכות להיות חלק מהעם המיוחד הזה שדוד בן-גוריון הוא חלק משרשרת הדורות שלו! איזו תכונה של דוד בן-גוריון הייתם רוצים שתהיה גם לכם?
איזו תחושה המעשים שלו מעוררים בכם?
נספח 3 – משנה
"משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה" (אבות א, א).
מדוע המשנה מפרטת לנו את שרשרת העברת התורה לאורך הדורות?
האם יש סיבה שהפירוט הזה מופיע דווקא בתחילת מסכת אבות?
מה התפקיד שלנו כחוליה ממשיכה בשרשרת?
נספח 4 –
'פתחו את השער'. מילים: קדיה מולודובסקי, לחן: נחום נרדי, תרגום: פניה ברגשטיין
פתחו את השער, פתחוהו רחב
עבור תעבור פה שרשרת זהב
אבא ואימא ואח ואחות
וחתן וכלה במרכבת קלה.
פתחו את השער, פתחוהו רחב
עבור תעבור פה שרשרת זהב
סבא וסבתא ודוד ודודה
ונכדים ונינים במרכבת פנינים.
פתחו את השער, פתחוהו רחב
עבור תעבור פה שרשרת זהב
אגס ותפוח ודבש לקינוח
ורקיק צהבהב על צלחת זהב.
שאלו את החניכים