איתור סניפים וכפרי בוגרים
בהמשך לימוד מסכת אבות ובהמשך לפעולה הקודמת, שעסקנו בה בלימוד זכות על האחר (פרק א, משנה ו), נעסוק כעת בחשיבות המעשים שלנו ובחשיבות של לימוד זכות על עצמנו. ובמילותיו של רבי שמעון: “ואל תהי רשע בפני עצמך”. ננסה להעמיק באיזון שבין השתיים: בין הידיעה שכל מעשה שלנו חשוב ומשפיע ובין חשיבה חיובית שאינה שוקעת בחטאי העבר.
פתיחה – המשנה ופירושה
קראו עם החניכים את המשנה (נספח 1) והתמקדו בחלקה האחרון: “ואל תהי רשע בפני עצמך”. שאלו את החניכים: מה פירוש המשפט? לאחר מכן למדו את דברי הרמב”ם והמדרש שמואל (נספח 1), שמפרשים שני פירושים: הרמב”ם פירש שהאדם צריך שלא להיות רשע בעיני עצמו, ואילו המדרש שמואל פירש שגם כשהאדם לבד אסור לו להיות רשע (לשם הנוחות הבאנו גם את דברי רבנו יונה והמאירי, שמפרשים בדומה לרמב”ם).
חלק א – מדוע לא להחשיב את עצמי לרשע?
דונו עם החניכים על הפירוש הראשון (רמב”ם): מדוע אסור לאדם לראות את עצמו רשע? ומצד שני מדוע שלא יראה את עצמו צדיק? למה היה חשוב לחכמים שהאדם יחשיב את עצמו לבינוני? להרחבה עיינו בנספח 2. סכמו את הדיון: אדם שיחשיב את עצמו לרשע יתייאש מהתשובה. לעומת זאת מי שמחשיב את עצמו לצדיק גדול עלול להתגאות או לחשוב שאין לו לאן להתקדם. לכן אדם צריך להחשיב את עצמו לבינוני. להאמין בכוחותיו וביכולתו לעלות, אבל גם לא להיות יהיר.
חלק ב – להיות טוב גם כשאני לבד
שחקו עם החניכים “שיתוף פעולה או בגידה”. שחקו את המשחק כמה פעמים בעיניים פקוחות וכמה פעמים בעצימת עיניים.
הציוד הנדרש:
כללי המשחק: כל משתתף מקבל שני כרטיסים, אחד כחול (שיתוף פעולה) ואחד אדום (בגידה). בכל סיבוב המשתתפים מרימים כרטיס אחד.
התוצאות:
אם כולם הרימו כרטיס כחול (שיתוף פעולה) – כל אחד מקבל פרס אחד.
אם אחד או שניים הרימו כרטיס אדום (בגידה) וכל האחרים הרימו כחול, מי שהרים אדום מקבל שלושה פרסים, ומי שהרים כחול לא מקבל כלום.
אם יותר משניים הרימו כרטיס אדום (בגידה) – איש לא מקבל דבר.
האם כשהחניכים עצמו עיניים היו יותר “בגידות”?
כעת דונו עם החניכים על הפירוש השני (מדרש שמואל): מה החידוש בכך שגם כשאני לבד אני צריך להיות צדיק? דברו איתם על שיש למעשים שלנו השפעה גם על עצמנו, על ההתנהגות שלנו, על המידות שלנו, ללא תלות בחברה שבחוץ, וגם על החברה שסובבת אותנו. כל מעשה שלנו הוא כמו זריקת אבן לאגם: אנחנו מושפעים ממנו הכי הרבה, אחר כך מושפעים ממנו קצת פחות המעגלים הקרובים אלינו וכן הלאה (אפקט האדווה).
חלק ג – המפתח: בחירה חופשית
אמרנו שאסור לאדם לשפוט את עצמו בחומרה יתרה ושגם בסתר צריך להתנהג כראוי. שאלו את החניכים: מה המפתח להתנהגות ראויה? כיצד אפשר גם להתייחס בחשיבות למעשים הקטנים שאני עושה לבד, אבל לא לתת לטעויות ולחטאים לעצור את ההתקדמות שלי?
שבו עם החניכים במעגל עין טובה – כל חניך ישתף במשהו טוב שקיים בו. (לחלופין כל חניך יספר על פעם שבה החניך שיושב לימינו עשה מעשה ראוי לשבח ובחר בטוב).
כך תוכלו להמחיש להם שהמפתח הוא בחירה חופשית. יש לנו בחירה וכוחות, ואנו צריכים להאמין בהם ולהשתמש בהם. כך נוכל להאמין שהמעשים שלנו חשובים ומכריעים את העולם כולו, וגם נוכל להאמין בכוח השינוי. לסיום, קראו עם החניכים את אחד מהקטעים בנספח 3, מה שמתאים יותר.
סיכום
סכמו עם החניכים את הלקחים שעלו מהמשנה: האדם צריך להאמין בכוחות שלו וביכולת שלו להשתנות לטובה. הוא גם צריך להאמין שהמעשים שלו חשובים, ולכן גם כשהוא לבד אסור לו להתנהג שלא כראוי.
לסיום תוכלו לשיר יחד “כנפי רוח”.
נספח 1
משנה מסכת אבות, ב, יג
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה (יואל ב, יג). וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ.
פירוש הרמב”ם שם, תרגום הרב שילת
אם ידמה האדם עצמו פחוּת – לא תהיה חמורה בעיניו פחיתות שיעשה.
רבינו יונה שם (מפרש בדומה לרמב”ם)
ואל תהי רשע בפני עצמך. שלא יהא רשע בפני עצמו שאינו יכול לחזור בתשובה. שנמצא זה מתיאש לבו מן התשובה ואם באת לידו עבירה הותרה לו. לפי שמעלה דעתו שהיא קלה כנגד החמורות שעבר עליהן. וגם לא יהיה צדיק בפני עצמו כמו שאמרו במסכת נִדה (דף ל ע״ב) משביעין את הולד במעי אמו אפילו כל העולם אומרים שאתה צדיק תהיה בעיניך כרשע. ולא רשע ממש אלא יהיה בעיני עצמו מחצה חייב ומחצה זכאי אם עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות עשה עבירה אחת אוי לו שהכריע עצמו לכף חובה. וזהו שאמרו בויקרא רבה (קדושין מ ע”א) לעולם יראה אדם עצמו כאלו הוו מחצה זכאי ומחצה חייב שנא׳ (משלי יד, טז) חכם ירא וסר מרע. רוצה לומר החכם אף על פי שסר מרע הוא ירא מפני שהוא רשע בעיניו ונמצא רץ אחר המצות כדי שיכריעוהו לכף זכות. ובורח מן העבירות שלא יכריעוהו לכף חובה.
מאירי שם
אל תהי רשע בפני עצמך כלומר שכל שהוא פחות ורשע אצל עצמו ומחזיק עצמו כאדם נקלה וחסר לא יחוש לשום פחיתות שיעשהו.
מדרש שמואל שם
ואל תהי רשע בפני עצמך כלומר שאפילו אם אתה בחדרי חדרים, ואין שום אדם רואה אותך, לא תהיה רע באמרך מי רואני ומי יודעני, אלא שם במקום שאתה נסתר במסתרים שם הוי ירא ה׳ א-להיך […] ולא תהיה רשע אפילו כשאתה בפני עצמך אלא יהיה מורא שמים עליך כמורא בשר ודם.
נספח 2
רמב”ם הלכות תשובה, ג, ד
לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד, הרי הכריע עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף חובה, וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע עצמו והכריע כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה. זה הוא שנאמר ״וצדיק יסוד עולם״ (משלי י, כה), זה שצדק עצמו הכריע את כל העולם והצילו.
אגרת השמד (עמוד נו במהדורת הרב שילת)
וצריך כל מי שעבר עליו זה השמד, להתנהג באלו הענינים, והוא, שישים בין עיניו לעשות ולקיים מן המצוות מה שיוכל, ואם אירע שעבר הרבה או שחילל שבת – לא יטלטל מה שאינו מותר לטלטלו, ויאמר: מה שעברתי גדול מזה, אלא ייזהר בכל מה שיוכל…
נספח 3
שמונה קבצים, א, קפא
[…]דע את עצמך, ואת עולמך, דע את הגיוני הלב שלך […] הם מסורים בידך, ואי אתה מסור בידיהם. עלה למעלה עלה, כי כח עז לך, יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים. אל תכחש בם, פן יכחשו לך, דרש אותם, וימצאו לך מיד.
רמב”ם הלכות תשובה ה, א–ב
רשות כל אדם נתונה לו, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. […] שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע […] ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה.