איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבת
וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת, שנאמר “בימים ההמה ובעת ההיא נאם ה’ יבואו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו”, ואומר “בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון”, כשהן אגודים מקבלין פני שכינה.
(מדרש תנחומא, ניצבים פסקה ד)
קופסת הטבק נפלה מאתי, וכל הטבק שבתוכה, נפל נִפְזַר. הושטתי ידי להחזירו לקופסא, וראו נא ראו – אותם העלים, שהיו מאוחדים ואחוזים איש לרעהו – הרימותים בשתי אצבעותיי, והריהם בתוך הקופסא כשהיו, ואילו שאר העלים, שלא היו אחוזים ומאוחדים איש ברעהו – נפלו נפזרו. ואין להם שום תקנה, לחזור למקומם כשהיו. הם יהיו למרמס לרגלי כל עובר, והיו כלא היו. זוהי האחדות – זו מעלתה וזה ערכה.
(חכם בן ציון שמואל וידאל[1], תפארת ציון, הקדמה, עמ’ ב)
“יש מבין”
מדוע נצרכת אחדות על פי מדרש תנחומא, ועל פי משל עלי הטבק?
“ולעומק”
האם ערך האחדות שייך דווקא בעם ישראל או גם בעמים אחרים, על פי המקורות השונים?
“לדיון”
מדוע כלל צריך לשאוף לאחדות בין חלקי העם? למה לא “להפריד כוחות” אם לא מסכימים?
במה מתבטאת אחדות? בתודעה, ברגשות, במעשים? (ראו מקור 1 בדף ההרחבות)
את דעותי בענייני אמונה ודת לא העלמתי ולא הסתרתי משום אדם למען כחש, אך קבל קיבלתי עלי בזו השעה ברצון את מרוּת הדת של האומה, כמו שקיבלתי ברצון באותה שעה את מרות השלטון של החכם-באשי בכלל, משום שנדמה לי אז, כי על ידי הוויתורים האלה מצד ה’משכילים’ יעלה בידינו להשיג את האחדות והמשטר הנצרכים במלחמת התחייה הלאומית… עלינו לוותר על הכול, אפילו על ההשכלה, בשביל האחדות הנצרכה לנו… ‘מה ההשכלה וכל טיבה בפני חיי האומה?’ וכשהתחלתי את חיי בירושלים, היה זה דבר טבעי בעיני שאקיים בעצמי מה שדרשתי מזולתי, ולא נרתעתי לאחור אפילו מפני הכיעור של הצביעות… כך נהגתי ימים ושנים – עד שנוכחתי, כי הכול לשווא!
(אליעזר בן יהודה[2], החלום ושברו – מבחר כתבים בענייני לשון , עמ’ 107 – 108)
עיינו גם בדבריו של הרב סולובייצ’יק (דף הרחבות מקור 2)
“יש מבין”
“ולעומק”
“לדיון”
אילו מחירים אתם מוכנים לשלם בעבור שתהיה אחדות? האם ישנו קו אדום שאותו לא תחצו למען שותפות עם אדם בעל ערכים שונים משלכם? ויתורים שלא תעשו?
האם ישנו גורם שמאחד את עם ישראל כיום, למרות כל הפילוגים והמחלוקות? האם ישנה “אחדות” שאינה תלויה ב”אחידות”?
מאין נובע אותו הרגש של עצמיות לאומית הנטוע בנו?… איפה המקור של הקשר הנפשי הזה, של הדבקות העצומה כל כך בצביון הלאומי המיוחד, שאנשים מוכנים לקבל עליהם עינויים למענה? התשובה אשר עלתה במוחי בראשונה הייתה: המקור טמון בחינוכו של כל אחד ואחד מאתנו… אבל שבתי וראיתי, כי מוטעית היא תשובה זו; ראשית כל, הסתכלתי באנשים אשר כל חינוכם עבר מחוץ לתחומי הצורה הלאומית…לא ישבו מימיהם בסוכה בחג הסוכות, לא שיחקו בסביבון בחנוכה… ובכל זאת, כשהגיעה השעה, הקיץ דבר מה בליבותיהם של האנשים האלה, הם תהו על מעשיהם, התחילו להתגעגע ללאומיותם, אף ניגשו אליה מקרוב, למען הכירה, ולספוג אותה אל קרבם. … ברור הדבר, כי לא בחינוך האדם יש לחפש את מקור הרגש הלאומי, אלא בדבר מה הקודם לחינוך. במה? – התעמקתי בשאלה זו ועניתי לי: בדם!
(זאב ז’בוטינסקי[3], כתבים נבחרים , ‘מכתב על האוטונומיזם’, א’ , 142 – 143)
ברית גורל – מהי? הגורל מציין בחיי-האומה, כמו בחיי-היחיד, קיום מאונס. כורח מוזר מלכד את הפרטים לכלל אחד… כולנו שרויים בתחום גורל אחיד המקשר את כל שכבות העם על כל חלקיו ושבטיו, ואיננו מפלה בין מעמד למעמד ובין איש לרעהו… הגורל הפרדוכסלי שומר על הפרישה והיחוד של היהודי למרות השתזרותו (השתלבותו) המדומה בסביבתו הנכרית.
ברית-ייעוד – מהי? הייעוד מציין בחיי-האומה – כמו בחיי היחיד – קיום מדעת שהאומה בחרה בו ברצונה החפשי… כחווית-פעולה בעלת ממדים תכליתיים (בעלי מטרה), רפודי (מבוססי)-תנועה, עליה, שאיפה ומימוש… חיי-יעוד הם חיים מכוּונים, פרי… בחירה חפשית. (להסבר נוסף על “ברית גורל” ו”ברית יעוד” ראו מקור 3 בדף ההרחבות)
(הרב סולובייצ’יק[4], איש האמונה, עמ’ 86-89)
“יש מבין”
“ולעומק”
“לדיון”
[1] חכם בן ציון שמואל וידאל קואינקה (ישראל, 1867-1936), דיין, ראש ישיבה ושד”ר (שלוח דרבנן). רבה של חברון בין השנים 1931-1936.
[2] אליעזר בן-יהודה (נולד ב-1858 ברוסיה, נפטר ב-1922 בישראל), מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון “הצבי” וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.
[3] זאב (ולדימיר) זַ’בּוֹטִינסקי נולד ברוסיה ב-1880 נפטר ב-1940 בארה”ב). מכונן הציונות הרוויזיוניסטית, סופר, פובליציסט ונואם מפורסם. ראש בית”ר, מצביא האצ”ל ונשיא הצה”ר.
[4] הרב יוסף דב הלוי סולובייצ’יק (נולד בבלארוס ב-1930, נפטר בארה”ב ב-1993). ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.