תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

פתיחה:
השמיעו את השיר ‘פתח ליבך’ (נספח 1).
למשקיעים – הקרינו את הקליפ שמלווה את השיר.

שאלו את החניכים: מה לדעתכם המסר של השיר? אתם יודעים על מה הוא נכתב?

ספרו על יום האחדות: את יום האחדות ייסדו משפחות שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בקיץ תשע”ד מתוך מטרה לשמר את תחושת האחדות שהורגשה אז בעוצמה בעם ישראל.
השיר ‘פתח ליבך’ מבוצע על ידי זמרים מחלקים שונים בעם ישראל ועל ידי תלמידי ישיבת ‘מקור חיים’, חבריהם של גיל-עד ונפתלי הי”ד.

שלב א:

חלקו את החניכים לקבוצות ותנו לכל קבוצה סיפור אחדות אחר (נספח 1).
בקשו מהחניכים לצפות בסרטון או לקרוא את הסיפור ולאחר מכן לענות על כמה שאלות:

• איך מתבטאת אחדות בסיפור? מה היא כוללת?
• לאיזה מקום היא מביאה?
• מאיזה מקום הדמויות בסיפור פעלו או פועלות?
• האם לדעתכם מה שהניע אותן היה אחדות?

שלב ב:

אפשרות א: קראו או בקשו מאחד החניכים לקרוא מקור (נספח 2).
נהלו דיון: לפי מדרש תנחומא, מהי אחדות? איך היא מתבטאת? מה הקשר בין אחדות לגאולה?

אפשרות ב: הביאו איתכם חבילת שיפודים. בקשו שני מתנדבים, לאחד תנו שיפוד אחד ולשני את יתר החבילה. בקשו מהמתנדבים לשבור את השיפוד או השיפודים (אפשר לעשות כמה סבבים עם חניכים נוספים). לאחר מכן קראו מקור (נספח 2) והסבירו אותו.

אמרו לחניכים: הסיפור המוכר על האב שבסוף ימיו המחיש לילדיו כיצד יישארו מאוחדים מובא כבר במדרש. וכאן המשמעות גדולה יותר: רק כאשר נהיה אגודה אחת שלא נשברת נוכל להיגאל.

שלב ג:

חזרו למעגל, וכל קבוצה תשתף מה קראה ומה לקחה מהסרטון או מהסיפור.
סכמו: איך אפשר להביא את האחדות אלינו? בשעת מלחמה באיזו דרך של חיזוק אחדות עלינו ללכת? מנו עם החניכים דרכים לחיזוק האחדות בעם.

סיכום: ביום האחדות אנחנו נזכרים בעוצמתו של הכוח בזמן שאנחנו פועלים יחד. בסרטונים שצפינו בהם אפשר להתבונן בגבורה של האנשים הפשוטים שהזניקו עצמם אל הקרבות מתוך סיבה מרכזית אחת: הם חלק מעם ישראל, ואנשים אחים אנחנו. כוחו העצמו של היחד שהתגלה אחרי החטיפה והרצח של שלושת הנערים התגלה גם בשמחת תורה ואחר כך בהתגייסות, ביוזמות ובאנשים שהרימו את המורל הלאומי וסייעו בהתקדמות עם ישראל, ועלינו לשמר זאת.

נספחים:

נספח 1:
פתח ליבך ברחמים על בניך
קולם לדורות ישמע
בשמיים ניצבים לעד דבריך
ובארץ המצא לנו נחמה

איכה היו השלושה לאחד
וציוו לנו חיים
עלו לתומם כאייל נעקד
על מזבח הבנים
שמים בכו מעל לגלעד
והארץ רעשה
מתוך נפתולי הלב שרעד
חייכו בתמונה השלושה

פתח ליבך…

ובין מייצרים בקרוב עליי מרעים
התגלו במסך האבק
שקרים שבתוך מנהרות מסתתרים
מזימות שנורו למרחק
הרוח נשבה ישנה חדשה
וקירבה לבבות רחוקים
מתוך תעצומות הנפש ביקשה
לא ליפול גם כשלא מבינים

פתח ליבך…

ובתוך הטירוף בין מרדף לנרדף
תעלה זעקה לשלום הנכסף
והעם שעייף משנאת החינם
יתאחד בחיבוק אחים

פתח ליבך…

נספח 2:

‘אתם נצבים היום’ (דברים כט, ט).
אימתי?
בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת, שנאמר: חיים כולכם היום (דברים ד, ד).
בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת. ואלו נוטל אחת אחת, אפילו תינוק משברן.
כן אתה מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת, שנאמר “בימים ההמה ובעת ההיא נאם ה’ יבואו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו”, ואומר “בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון”, כשהן אגודים מקבלין פני שכינה.
(מדרש תנחומא, ניצבים פסקה ד)

נספח 3:

אלישע מדן – לוחם בחטיבת 551, נפצע אנושות בעזה ונמצא כעת בתהליך שיקום

חגי לובר, אביו של אלישע יהונתן לובר שנפל בעזה:
“לפני שבוע נפגשתי עם אחים לנשק מתוך דאגה משותפת לאחדות העם. היה משמעותי, הקשבנו, ואפילו הגענו להבנות זהירות. אבל לא זה הסיפור.
אחרי שעתיים הודעתי להם שאני חייב ללכת.
למה, הם שאלו. אני צריך להתפלל ולהגיד קדיש על יהונתן.
מה הבעיה, כך האחים, תגיד פה.
פה???? מה צריך בשביל קדיש?
עשרה אנשים… גברים. עשו גיוס המוני במשרדים, הגיעו יותר מעשרה.
מה עושים עכשיו? תצטרכו לכסות את הראש. שמו קפוצ’ונים, מטפחות וניירות עמדה ועמדו מכוסים. תראו, אמרתי להם, צריך שותפות שלכם, אתם צריכים לענות אמן.
בכיף, הם אמרו, מתי? קשה להסביר… יודעים מה? כל פעם שאני מרים את היד תגידו אמן.
סבבה?
וכך עמדתי, מתנחל דתי, ימני קיצוני בלב ליבו של ‘ההם’, והתפללתי איתם. אמרתי קדישים ושמונה עשרה. הרמתי את היד במקומות הנכונים, והם, צייתנים כפי שלא היו מעולם, שאגו אמן כמו ברסלברים באומן בכל פעם שהרמתי את היד.
סיימתי את התפילה ואמרתי להם:
נראה לי שבשביל יהונתן שם למעלה, זה היה הקדיש הכי מתוק שאמרו עליו”.

מנחם קלמנזון – שעם אחיו אלחנן קלמנזון הי”ד ואחיינו איתיאל זהר הצילו כמאה מתושבי בארי

← כשדדי ואורית שמחי התבשרו שנתרם להם ספר תורה – לעילוי נשמת בנם, גיא, שנפל בקרב ב-7 באוקטובר בקיבוץ רעים – הם החליטו להשתמש במתנה כדי לקדם מסר של אחדות בחברה הישראלית.
“החלטנו שזה יהיה ‘ספר האחדות’, ובכל שנה ערב שמחת תורה הוא יעבור לבית כנסת במקום אחר ברחבי ישראל”, מסביר תת-אלוף (במיל’) דדי שמחי, נציב כבאות והצלה לשעבר שכיהן בעברו גם כראש מטה פיקוד העורף. “השנה החלטנו שהוא יהיה בבית כנסת בסניף בני עקיבא אופקים, במקום שבו נהרגו חמישה מתפללים שלחמו בגבורה בקרב ב-7 באוקטובר. באופקים נהרגו עשרות תושבים, ותושבי העיר עצרו בגופם את המחבלים מלהגיע לבסיס חצרים הסמוך”.
לדבריו, “נמל הבית של ספר התורה הוא בית הכנסת ישורון בגדרה, שם אנחנו גרים. בכל שנה נחליט לאיזו עיר או יישוב להעביר אותו, בתיאום עם בתי הכנסת, באירוע מיוחד שמסמל אחדות”. הוא מסביר כי “צריך לחזק את האחדות ואסור לתת לה להתפוגג. זה גם מה שמסמל את הבן שלי, שחיבר את כל החברים סביבו, ותמיד דאג לכולם ורצה אחדות בכל מקום. זו הדרך הכי טובה ומתאימה להנציח אותו”.
אירוע הכנסת ספר התורה באופקים מחרתיים (יום ה’) יחל ב-17:00 ב”אוהל האחדות” שהוקם סמוך למתנ”ס העירוני, יימשך בשיירה ברחוב שבו התנהלו קרבות בשמחת תורה, ויסתיים בבית הכנסת בני עקיבא סניף הגפן.
(שמואל מוניץ, ynet, 23.1.24).

שחר, קומונרית סניף אופקים הגפן מספרת שהכנסת ספר התורה והאירועים השונים סביבו חיזקו מאוד את חניכי הסניף ותושבי השכונה. “ספר התורה הוכנס לבית כנסת שכונתי שנמצא בסניף שלנו. החניכים שלנו גרים קרוב לסניף, וגם מי שלא היה שותף בתהלוכה עצמה קיבל מזה הרבה. זה מחיה את השכונה, נותן מה שאנחנו צריכים ומרים את הרוח”.

← https://news.walla.co.il/item/3652910
מגילת אסתר שהעניקו תושבי פרי גן לתושבי שלומית שניצלו בזכות לוחמי כיתת הכוננות של היישוב