איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חולכחלק משבוע שילוב בתנועה, שיעמוד השנה בסימן 'בוחרים בשילוב – בונים חברה', יעסקו החניכים בפעולה זו בבחירה החברתית המתרחשת בעת שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה. לבחירה זו מחירים אישיים, אך הרווח החברתי שלה גדול מתוך הבנה כי האחריות לשילוב אנשים עם מוגבלויות מוטלת על החברה ואין ציפייה לשינוי באדם המשולב.
מטרות:
ציוד:
פתיחה: בסוף הכול עניין של תפיסה
חלקו לחניכים דפים וכלי כתיבה (נספח 1: מעוצב כבועת מחשבה). בקשו מהם לכתוב את המחשבות שלהם על מוגבלויות, שילוב ושוויון.
אפשר לאסוף את הפתקים ולהקריא באנונימיות או לתת לחניכים לשתף מה היו המחשבות שלהם עד כה על מוגבלות ועל שוויון.
קראו עם החניכים את הקטע שכתבה טלי מלין לכבוד היום הבין-לאומי לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות (נספח 2). טלי היא קלינאית תקשורת, מומחית בתחום האוטיזם.
סכמו: לפני שקראנו את הקטע נפגשנו עם המחשבות שלנו על מוגבלות ועל שוויון. טלי מדברת על תפיסה, איך אנחנו תופסים בראש שלנו כל מיני נושאים.
המחשבות שלנו, התודעה, זה בעיקר מה שישפיע על המעשים שלנו ועל היחס שלנו לאנשים שסביבנו. כשאנו עומדים מול אנשים עם מוגבלויות אנחנו צריכים לגשת אליהם ברגישות ולהתאים את הסביבה לצרכים שלהם. בשביל שהמעשים שלנו יהיו מותאמים המחשבה והתפיסות שלנו צריכות להכיל ידע ורגישות. נפגוש זאת עוד בהמשך הפעולה.
שלב א: הידעת?
שבו במעגל וערכו עם החניכים סקירה של כמה מוגבלויות כדי להעלות למודעות את האתגרים וההתמודדויות.
לפני תיאור כל מגבלה שחקו משחק קצר שימחיש אותה (תוכלו לבחור לשחק רק חלק מהמשחקים ועל שאר המגבלות להסביר ללא המשחק).
א. שיתוק מוחין
עליכם למחוא כפיים רק ביד אחת
הצלחתם? הקושי היה בגוף… לא ברצון שלכם.
הסבירו כי ככה זה בשיתוק מוחין (CP).
בשיתוק מוחין הגוף עצמו תקין – הידיים, הרגליים והשרירים, הראש, הכול עובד.
הקושי הוא קשר לקוי בין המוח לגוף, ולכן התנועה יכולה להיות לא מתואמת או קשה יותר.
מבחינה שכלית ברוב המקרים הכול תקין לחלוטין. ילד עם CP מבין, חושב ומרגיש כמו כל אחד אחר, רק נראה אולי מוזר, כי הגוף שלו לא מתפקד.
ב. עיוורון
עליכם להסתדר לפי הגובה בעיניים עצומות
מה עזר לכם להצליח? כשאין ראייה משתמשים בחושים אחרים.
הסבירו: עיוורון יכול להיות אובדן ראייה מלא או חלקי.
יש אנשים שרואים אור או צללים, ויש כאלה שלא רואים כלל.
אנשים עם עיוורון לומדים להיעזר בחושים אחרים, כמו שמיעה ומגע, כדי להתמצא בסביבה.
ג. חירשות
עליכם לבחור מספר בין 1–10, שיוסכם על כולם. אסור לכם לדבר.
האם הצלחתם להבין זה את זה? זה מראה לנו שיש כל מיני דרכים לתקשר.
הסבירו: חירשות היא מצב שבו אדם אינו שומע או שומע מעט מאוד.
חירשים רבים מתקשרים באמצעות שפת הסימנים, שהיא שפה שלמה שיש לה חוקים משלה.
חירשות אינה קשורה ליכולת להבין, לחשוב או ללמוד.
ד. אוטיזם (ASD)
עליכם ליצור צורת עיגול בידיים
כל אחד כאן הבין את ההוראה בצורה אחרת (כי ההגדרה לא הייתה מפורטת).
הסבירו: אוטיזם (ASD) הוא מצב שבו אנשים חווים את העולם בצורה שונה, כל אחד בצורה אחרת.
הוא יכול להשפיע על תקשורת, על קשרים חברתיים, על רגישות לרעשים או למגע ועל תחומי עניין מובהקים במיוחד.
כל אדם על הרצף האוטיסטי הוא שונה, ולכל אחד יש חוזקות ואתגרים משלו.
ה. מוגבלות קוגניטיבית (שכלית-התפתחותית)
פזרו בחדר כעשרים חפצים, ואספו אותם אחרי דקה וחצי. חלקו את המעגל לשניים, ערכו תחרות ובדקו איזה צד זכר יותר חפצים (אפשר גם להתחרות בין זוגות, אך לא אחד על אחד, שלא יצא מצב שמישהו ייפגע).
זכרתם הכול?
הסבירו: לכולנו יש קשיים בזיכרון, אבל מוגבלות קוגניטיבית (שכלית-התפתחותית) היא קושי בהתפתחות השכלית.
לדוגמה, ילד בן 12 יכול להבין ולחשוב כמו ילד בן ארבע או חמש.
זה לא אומר שאין לו רגשות, רצונות או יכולת ליצור קשרים חברתיים, אלא שהוא זקוק להסברים ולתמיכה מותאמים.
למשל: תסמונת דאון היא סוג של מוגבלות שכלית-התפתחותית. אנשים עם תסמונת דאון לומדים ומתפתחים בקצב שונה, אך יכולים ליצור קשרים, להשתלב בחברה ולהיות חלק פעיל ממנה.
כמו כל אדם אחר, יש להם אופי, רגשות ויכולות ייחודיות.
ו. קשיי תקשורת
שחקו טלפון שבור
המסר עבר מדויק? לא בהכרח…
הסבירו: קשיי תקשורת בדיבור הם מצבים שבהם אדם מתקשה לדבר או לבטא מילים. המסר שלו לא יעבור כמו שצריך, אנחנו לא נבין אותו.
לעיתים ההבנה שלו תקינה לחלוטין, והקושי הוא רק בהבעה.
אנשים כאלה יכולים להשתמש באמצעי תקשורת אחרים כמו לוחות תקשורת, כתיבה או מכשירים דיגיטליים.
ז. התמודדות נפש
הקריאו רשימת רגשות (נספח 3). על כולם לשמור על מבט חתום בלי לשנות אותו
איך הייתה החוויה? עלינו לדעת שלא לכל רגש יש ביטוי חיצוני
הסבירו: התמודדות נפש היא מצב בו אדם מתמודד עם קושי עמוק ומתמשך בעולם הפנימי
שלו – ברגשות, במחשבות ובתחושת החיים ולא סתם עם ”מצב רוח רע“.
התמודדות עם דברים כגון דיכאון או פוסט-טראומה משפיעות על איך אדם מרגיש, חושב
ומתפקד ביום-יום: בדיכאון אדם יכול להרגיש עצב כבד, חוסר כוחות או חוסר תקווה לאורך זמן.
בפוסט-טראומה אדם עלול לחוות פחדים, זיכרונות קשים או דריכות גבוהה גם הרבה אחרי
אירוע קשה שעבר. אלו מצבים שאפשר לטפל בהם והסביבה התומכת עוזרת מאוד לתמודדות.
שלב ב: "כשכולנו כאן ביחד וכל אחד לחוד"
אפשרות 1: דיון
קראו פסקה מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נספח 4), ולאחריו דונו בקצרה עם החניכים:
אפשרות 2: מסלול מכשולים
בחרו ארבעה מתנדבים והורו להם לצאת מהחדר.
פזרו חפצים ברחבי החדר: תיקים, כדור, משקולות, משחקים, מה שיש זה טוב.
הכניסו את המתנדבים בזה אחר זה. המתנדב הראשון יתבקש ללכת כמו שהוא מקצה אחד של החדר לקצה השני.
המתנדב השני והשלישי ילכו יחד, לאחד כסו את העיניים. לשניהם מותר לדבר זה עם זה, לשאר הנוכחים לא.
גם המתנדב הרביעי יהיה בעיניים מכוסות. שאלו את המשתתפים מה הם מציעים לעשות לפני שהוא נכנס. אסור לדבר איתו ישירות, כל ההכנות צריכות להיעשות לפני הכניסה! כשהוא ייכנס הוא יתבקש ללכת מקצה אחד לקצה השני (המטרה היא שהקבוצה תבחר להפחית מכשולים ולפנות לו את הדרך. אם הם לא מגיעים לזה לבד, הכווינו אותם כדי שחלילה לא תסכנו איש).
שאלו את המתנדבים:
שאלות לקבוצה:
סכמו: השלב הזה פתח לנו את המחשבה אם בחיים האמיתיים אנחנו מערימים קשיים על האדם המשתלב או מציבים לפניו מכשולים, ומה תפקידנו כחברה בכל הנוגע לשילוב. בשלב הבא ננסה להפנים מה החלק שלנו בפאזל הזה של השילוב.
שלב ג: "ים של תקווה"
לאחר ששוחחתם על החשיבות של החברה בשילוב של אנשים עם מוגבלויות, העבירו את המסר ליצירה או לעשייה כדי שהחניכים ירגישו שותפים. לפניכם כמה אפשרויות, ולאחר מכן תאספו ותסכמו עם החניכים את מהלך הפעולה.
אפשרות 1: הכינו שלטים שבהם משפטים חשובים שנאמרו בפעולה או ציטוט של שיר ותלו במקומות ציבוריים. מצורפים כמה רעיונות משירים של להקת שלוה, המורכבת כולה מאנשים עם צרכים מיוחדים:
אפשרות 2: צאו לחפש ביישוב או בשכונה שאתם גרים בה מקומות מונגשים או לא מתחשבים (למשל: מקומות שאינם מתחשבים בפטור מתור, מעברי חצייה מונגשים, הנגשה לכבדי שמיעה, מדרכות ללא תקלות ועוד). הכינו תעודות פרגון והוקרה למקומות מונגשים. בנוגע למקומות שאינם מונגשים, כתבו למזכירות או לגוף הרלוונטי מכתב ובו הסבר על חשיבות ההנגשה, או אפילו התקשרו לעירייה להתלונן על מפגעים.
אפשרות 3: חשבו על התנדבות או על מקום שתוכלו להעלות בו מודעות, ולכו על זה! זכרו מאיזה מקום אתם באים, מה הרגישויות שצריך לשים לב אליהן.
אפשרות 4: הכינו מדבקות או כתבו על מדבקות משפט שיעלה את המודעות לשבוע יובל ולחשיבות השילוב בחברה והדביקו על מוצרים ברחבי הסופר. (בהסכמה מבעל המכולת בלבד!)
אפשר להיעזר במשפטי 'הידעת' לשבוע שילוב באתר התנועה. אפשר לתלות שלטים גם ברחבי השכונה.
סיכום
התחלנו מבירור התפיסות והאמונות שלנו לגבי מוגבלות ושוויון מתוך ההיכרות שלנו, דברים ששמענו, ראינו וקראנו. מילאנו את בועות המחשבה שלנו והבנו שמתוך התפיסות האלה נגזרים המעשים שלנו. שיחקנו ודנו על תפקיד החברה מול אנשים עם מוגבלויות, ראינו איך המשחק של כולנו נהיה עשיר ומזמין יותר כשאנחנו נותנים מקום לצורך של כל אחד ואיך ביחד אנחנו שם כדי לאפשר לכולם תנאי פתיחה מתאימים להם. יצרנו יחד דברים שיזכירו לנו את המסרים האלה גם הלאה. אנחנו שלמים יותר כשלכולם יש מקום.
הצעה לצ'ופר:
"כן, כל הצבעים עוד יזהירו
לכל הצדדים בעולם
לראות כולם את כולם
וכל הצדדים עוד יכירו
בגוונים השונים את עצמם
ויותר הצבעים לא יסתירו
אדם מאדם, דם מדם"
('כתונת פסים', מילים: מאיר אריאל, לחן: ארקדי דוכין)
נספחים
נספח 1
בסוף הכול עניין של תפיסה, טלי מלין
אנחנו מדברים על זה – שכל אחד. כל הזמן. מסתובב עם בועה כזו נסתרת. שלא רואים אותה.
לפעמים יש יותר מאחת, והרבה פעמים הם מתחלפות. לפעמים לאט. ולפעמים מהר מהר.
אולי זה זמן טוב לקחת את הבועה שלנו, זו הבלתי נראית – אבל שתמיד שם
לצייר אותה על דף ולכתוב בה את כל מה שעולה לנו על הנושא הזה –
על מוגבלות – ומהי בכלל בעינינו, על שוויון.
להתחיל אסוציאטיבי: מילים, משפטים, עמדות, מחשבות, תחושות, ציטוטים,
תמונות שיעלו, סיטואציות שונות, אנשים, מפגשים ישירים, אמירות שאמרנו, ששמענו.
ולעצור דקה להתבונן בכל זה.
במפגש ישיר, זה יהיה רגע שבו נפגש עם התפיסות שלנו על מוגבלות.
להבין שהן שם. תמיד. מהן ומתוכן אנחנו פועלים, אומרים, עושים.
הן המנוע. מהן ייגזרו הפעולות שנעשה, או לא נעשה.
נספח 2 –
רגשות
שמחה, דאגה, התרגשות, אכזבה, רוגע, בושה, הקלה, כעס, אהבה, עצב, אושר, תסכול, שובבות, בדידות, מתח, התלהבות, פחד, לחץ, שלווה, בלבול, קנאה
נספח 3 –
חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות
בפני אנשים עם מוגבלויות עומדים חסמים ואתגרים רבים בדרך לתעסוקה. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15) התשע"ו–2016, קובע כי על משרדי הממשלה להעסיק לפחות 5% עובדים עם "מוגבלות משמעותית" כהגדרתה בתיקון, בנוסף לקביעת שורה של צעדים להשגת יעד ז. (מתוך האתר הממשלתי).
שריתה מנדלסון הי״ד עבדה במשך למעלה מעשרים שנה בהנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא, והייתה עבור דורות של חניכים וקומונריות הרבה מעבר לתפקידה כאמא של בני עקיבא.
לפני ארבעה חודשים שריתה נרצחה בפיגוע בשכונת רמות בירושלים, בדרכה לעבודה בתנועה.
תנועת בני עקיבא מתגייסים להנציח את דרכה בהכנסת ספר תורה לזכרה.