מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

דברי תורה לפרשת 'ויצא'

דברי תורה לפרשת 'ויצא'

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
כללי
משך הפעולה
עד חצי שעה
נושא
נושא שנתי | חודש ארגון
  • מתאים לשבת
  • פעולה סניפית
מדריך 1 אהב את הפעולה
דבר תורה 1
הפרשה נפתחת ביציאתו של יעקב לחרן, ומספרת על החלום שחלם  בדרך: “ויחלום והנה סולם מצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו והנה ה’ ניצב עליו” (בראשית כח, י”ב-י”ג). פירושים רבים, בין היתר של הרמב”ן והנציב מסבירים כי הסולם בחלום מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל ביחס לעולם. למעשה המלאכים שיעקב אבינו רואה הם אומות ומלכויות שעולות ויורדות, לעיתים שולטות וכאשר מגיע זמנן הן נופלות ונכחדות. בבל, יוון, אדום, מצרים, פרס, רומא – כולן קמות ונופלות. ואכן לאורך כל הדורות החלום התקיים, וגם בדורינו. אנו קוראים את הפרשה ואת חלומו של יעקב ומבינים כי לא אויבנו מכתיבים את הסיפור, לא מנהיגי העולם או ארגונים בינלאומיים ואפילו לא אנחנו בעצמנו, אלא ה’ בלבד, הוא הניצב על הסולם והוא המנהיג את עולמנו. נתחזק בחלום יעקב באמונה כי גם במלחמת דורנו אויבנו יפלו וימחקו, ואילו אנו נמשיך לבנות ולהיבנות. 
 
 
דבר תורה 2
בפרשה מסופר לנו על יציאתו של יעקב מהארץ והליכתו לחרן. במסעו לאחר שהקב”ה התגלה אליו, יעקב מתקדם בדרכו ורואה באר שעומדת בשדה ושלושה רועים שמשקים את העדרים שלהם, ומיד בסיום משיבים את אבן הבאר על מקומה. בדיוק בזמן זה מגיעות רחל בתו של לבן ונערותיה להשקות את הצאן, אך הרועים אינם מוכנים לעזור לה לגלגל את האבן ולפתוח את הבאר. יעקב שרואה את המעשה אינו יכול לסבול את העוול שנגרם לנערות, הוא רואה כיצד האבן הגדולה שהניחו הרועים מונעת מהן לעשות את מלאכתן. הוא פועל ביושר והולך עם תחושתו החזקה והקב”ה מסייע לו להוריד את האבן בעצמו מהבאר, בדרך נס, שהרי זו אבן כבדה שלא ניתן להוריד לבד.
יעקב אבינו ראה את המציאות שאינה מתוקנת סביבו, ואל מולה פעל בלי להסס, ניתן לומר שזו ממש אותה תודעת הנני של סביו אברהם אבינו, להתייצב אל מול מה שהמציאות דורשת ממנו. גם אנו יכולים ללמוד מיעקב אבינו, לשים לב לעוולות והאתגרים בסביבה שלנו, לומר הנני ולתקן את המציאות וה’ יהיה בעזרנו.
 
 
דבר תורה 3
בפרשתנו מסופר על הולדת אבותיהם של שנים עשר השבטים – הבנים של רחל, לאה, בלהה וזלפה. לכאורה, כשאנו קוראים את הפרשה ליבנו יוצא לרחל אמנו, שנאלצה לוותר על אהבתה ליעקב למען אחותה, שהקב”ה סגר את רחמה ורואה כיצד אחותה ושפחותיהן יולדות בנים לאהובה. במבט עמוק ועדין יותר על הסיפור נוכל לשמוע לצד הכאב של רחל גם את כאבה של לאה. הרב אילעאי עופרן בדרשותיו על פרשת השבוע מניח את נקודת המבט על לאה. לאה מעולם לא הייתה רצויה בפני יעקב בעלה, היא הוכרחה להתחתן עמו, יעקב אינו אוהב אותה, ועליה לחיות עמו בידיעה זו. כיצד בכל זאת מצליחה לאה להתמודד? ניתן לראות את דרך התמודדות שלה דרך השם שבחרה לאחד מבניה, ראובן: “ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה ראה ה’ בעניי כי עתה יאהבני אישי” (בראשית כט,לב). לאה מוצאת בהולדת בנה את אלוקים, היא חשה כי הוא רואה אותה, צופה ומביט, רואה בצרתה ומנחם אותה. לכולנו יש צורך בסיסי שיראו אותנו, גם בעתות צרה אנו יכולים להתחזק ולקבל כוח להתמודד בזכות הידיעה והאמונה שהקב”ה רואה אותנו, חש את סבלותינו ושומע לתפילותינו. כמו כן, המבט על לאה מאתגר אותנו להרים מבט ולפתוח עיניים לאנשים סביבנו, במיוחד בתקופה מורכבת זו, לראות את הקרובים והאהובים לנו, להיות שם עבורם, ולעזור במה שצריך. 

דעתך חשובה לנו