מהלך הלימוד

.

שלב א – בראשית כ"ב

.

"ויהי אחר הדברים האלה והא-להים נסה את־ אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני: ויאמר קח־נא את־ בנך את־ יחידך אשר־ אהבת את־ יצחק ולך־ לך אל־ ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך: וישכם אברהם בבקר ויחבש את־ חמרו ויקח את־ שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־ המקום אשר־ אמר־ לו הא-להים: ביום השלישי וישא אברהם את־עיניו וירא את־ המקום מרחק: ויאמר אברהם אל־ נעריו שבו־לכם פה עם־ החמור ואני והנער נלכה עד־ כה ונשתחוה ונשובה אליכם: ויקח אברהם את־ עצי העלה וישם על־ יצחק בנו ויקח בידו את־ האש ואת־ המאכלת וילכו שניהם יחדו:"

.

שלב ב – סידור עולת ראי"ה

.

"וילכו שניהם יחדיו"- כאשר הגלוי והחתום הם תמיד מתאימים במלא כל העולם, וההויה כולה, החמרית והרוחנית, והם מתאימים ומשלימים זה את זה כן הוכרח לבא כאן הצירוף, של הרז העליון, של עלית הגשמה בהדר צמאונה לא-להים חי, אשר ביצחק, אל התכן שכבר היה בצורה גלויה, פתוחה ומובנת כולה, אצל אברהם, עד שהלכו שניהם יחדו, בהתאחדותם החמרית והרוחנית. וילכו שניהם יחדו.

.

"ויאמר יצחק אל אברהם אביו"- הנשמה הפנימית, מעומק גניזתה התחילה לחוש, שיש כאן איזה סוד נסתר, איום ונורא, שהוא עומד פתוח גלוי במקום אחר. נשמתו הגדולה של יצחק חשה זיקוק לפתח את מאסר רעיוניה, ע"י הופעת גילוי הרז העליון אשר בנשמתו של אברהם. זאת היא כללות ההבעה הפנימית, שאמר יצחק, באמירת נשמתו הסוערת, המתלהבת, העליונה, אל אברהם אביו.
.

שלב ג – צדקת הצדיק, אות א'

.
ראשית כניסת האדם לעבודת ה' צריך להיות בחפזון כמו שמצינו בפסח מצרים שהיה נאכל בחפזון ולא פסח דורות. מפני שההתחלה לנתק עצמו מכל תאוות עולם הזה שהוא מקושר בהם צריך לשמור הרגע שמתעורר בו רצון ה' ולחפוז על אותו רגע למהר לצאת מהם אולי יוכל. ואחר כך שוב ילך במתינות ולאט כדין פסח דורות: