תקציר הפעולה
בפעולה זו נלמד מתוך מצוות השמיטה את החשיבות של שוויון הזדמנויות בחברה. נלמד מה שוויון הזדמנויות מאפשר ולמה הוא חשוב.
מטרות הפעולה
- החניכים ילמדו על שוויון הזדמנויות הנובע ממצוות השמיטה.
- החניכים ייחשפו למגוון עמדות בנוגע לשוויון הזדמנויות.
- החניכים יפעלו להבנת שוויון הזדמנויות במרחב הסניפי שלהם.
מהלך הפעולה
שלב א
בשלב זה של תחילת הפעולה נרצה להציף את נושא שוויון ההזדמנויות ולברר מהו.
הקדמה למדריכים: שוויון הזדמנויות הוא ציר רחב של אפשרויות. קצה אחד שלו הוא שוויון הזדמנויות מלא (כמו קיבוץ, שבו גם הרווח שאדם מקבל שווה לשל אחרים, ולכן אין שום מצב שלאחד יש יותר מלחברו), ובקצה השני השוויון הוא מתן אפשרות בלבד (למשל, כולם מקבלים אפשרות ללמוד, אין עבדות בעולם, וכל אחד בפוטנציאל יכול לעשות הכול).
האם כולם ממש זהים כל הזמן? האם גם בשמיטה כולם מגיעים לאותו מצב? מה ההזדמנות שהשמיטה מעניקה לנו?
- שאלו את החניכים מהו לדעתם שוויון הזדמנויות.
אפשר לכתוב את תשובות החניכים נותנים ולבנות איתם יחד את הציר של מהו שוויון הזדמנויות.
- בשבטים צעירים תוכלו להכין מראש כרטיסיות של מה יכול להיות שוויון הזדמנויות ולעבור איתם עליהן אחת-אחת, ויחד לבנות את הציר של שוויון הזדמנויות (נספח 1).
חשבו יחד: איפה בדיוק על הציר נמצאת מצוות השמיטה?
הערה למדריכים: חשבו בעצמכם על מה השמיטה מחייבת אותנו. היא מחייבת בכל שבע שנים למחוק את כל החובות ולהחזיר קרקעות, זאת אומרת שבכל שבע שנים כל החובות נמחקים, ואנשים במקום להיות עסוקים בהחזרת חובות מקבלים מחדש את הסיכוי להתפרנס ולהתקדם, מקבלים הזדמנות חדשה. נוסף על כך כל מי שמכר את הקרקע שלו כדי להצליח להתקיים אבל איבד את היכולת להתפרנס מהשדה שלו שב ומקבל את השדה ואת ההזדמנות להתפרנס משדהו.
- סכמו: השמיטה מצד אחד אינה דורשת לחלק את כלל הרכוש של העם חלוקה שווה. היא דורשת למחול על חובות ולבטל עסקאות כדי לאפשר שוויון הזדמנויות. נראה שהשמיטה נוקטת את דרך האמצע בנוגע לשוויון הזדמנויות.
שלב ב
לשבטי נבטים–ניצנים:
בשלב זה ננסה לדמות לחניכים כיצד מרגיש אי-שוויון.
- חלקו את החניכים לארבע קבוצות. לקבוצה הראשונה תנו את כל הרכיבים הנצרכים להכנת כדורי שוקולד, כולל קישוטים. לקבוצה השנייה תנו את כל הרכיבים חוץ מקישוטים. לקבוצה השלישית במקום לתת ביסקוויטים תנו קרקרים או פריכיות אורז. לקבוצה הרביעית אל תיתנו גם חלופה. בקשו מכל הקבוצות להכין כדורי שוקולד לפי המתכון (נספח 2).
– הערה למדריכים: מומלץ להכין מראש כדורי שוקולד בבית כדי לחלק בסוף גם למי שקיבלו מצרכים לא מתאימים.
- לאחר שכל הקבוצות יכינו את כדורי השוקולד שאלו:
- איך היה להכין את כדורי השוקולד?
- האם הצלחתם?
- איך הרגשתם לעומת קבוצות האחרות?
- האם זה היה הוגן?
- איפה הייתם מעדיפים להיות?
- איך לדעתכם היינו צריכים לחלק את המצרכים בין הקבוצות?
- סכמו: התחושה של אי-שוויון קשה ועלולה לגרום לפגיעה ולעלבון. כוחה של השמיטה הוא דווקא בכך שהיא מיישרת קו ומאפשרת לכל אחד להתפתח במקומו בעזרת משאבים והזדמנויות שוות.
הקבילו את הכנת כדורי השוקולד למציאות שבה אדם נאלץ למכור את הקרקע שלו ולכן אין לו איך להצמיח יבול והוא אינו יכול להתפרנס, וכאשר מגיעה השמיטה כל הקרקעות חוזרות לבעליהן המקוריים והוא מקבל הזדמנות להיות במצב של כולם ולכולם יש כל ה’מצרכים’ כדי להתקיים בכבוד.
לשבטי מעלות–הרא”ה
- קראו עם החניכים את הסיפור על ילד א וילד ב (נספח 3). בשבטים גדולים חלקו את החניכים לקבוצות ובקשו מכל קבוצה לקרוא יחד את הסיפור ולנהל את הדיון (בשלב ב) בקבוצה.
- דונו על הסיפור. אם חילקתם לקבוצות, דונו בכל קבוצה על שאלות 1–3, ועל שאלות 4–5 דונו במליאה שבטית.
שאלות לדיון:
- מי אנחנו, ילד א או ילד ב?
- מה הרגשתם אחרי הסיפור? עד כמה הזדהיתם איתו?
- איזה קושי הסיפור מעלה?
- האם יש בעיה במה שהסיפור מתאר?
- מה השמיטה מלמדת אותנו על החברה, ואיך זה משפיע על הדרך שבה עלינו לראות את הסיפור?
שלב ג
- סכמו את המהלך: ראינו ששוויון הזדמנויות הוא מושג רחב, והשמיטה מדייקת ומסבירה לנו ששוויון אינו חלוקה אחידה של הכול אלא מתן אפשרות בסיסית להתחיל להתפתח באופן שווה, כל אחד בדרך שמכבדת אותו ועוזרת לו. אי-שוויון עלול לעורר עלבון ותחושות של אי-שייכות וחוסר צדק. עלינו להשתדל לשים לב שאנו מאפשרים לכל אדם סביבנו הזדמנות שווה וליצור מסגרת אחידה וצודקת.
- בשלב זה ניקח את כל מה שלמדנו וננסה ליישם אותו במציאות. חשבו עם החניכים על פרויקט שיכול לקדם שוויון הזדמנויות בסניף או בשכונה או על פרויקט קיים שמעודד שוויון הזדמנויות שאתם יכולים להצטרף אליו.
רעיונות לעשייה:
- עזרה בשיעורי בית לילדים בשכונה שאין להם יכולת לקחת מורה פרטי
- חלוקת אוכל לקראת שבת למשפחות נזקקות
- עזרה להורים בבייביסיטר
- צהרון או קייטנה לילדים להורים עובדים
- גיוס כספים כדי שכל ילד יקבל את ההזדמנות לצאת למסע או מחנה
נספחים
נספח 1 –
כרטיסיות שוויון הזדמנויות
- כל דבר מתחלק בשווה בין כולם
- בהתחלה כולם מקבלים את אותם הדברים וכל אחד בוחר מה לעשות בדברים שקיבל
- בכל כמה שנים כל הרכוש חוזר למי שהיה שייך לו בהתחלה, וכולם יכולים לנסות להתקדם מחדש
- כל אחד צריך לקבל את כל האמצעים הנדרשים כדי להצליח כמו כל השאר, כמו למשל חינוך טוב, גישה לחוגים ודברים שיפתחו אותו, קבלה למקומות על פי יכולות ולא לפי מעמד או קשרים
- לכל אדם ניתנת האפשרות להתקדם, אך הוא אינו מקבל כלים כמו כולם לעשות זאת
נספח 2 –
מתכון לכדורי שוקולד
מצרכים
300 גרם ביסקוויטים (פתי בר) מפוררים
8 קוביות שוקולד מריר (30 גרם)
50 גרם חמאה (או מרגרינה)
3 כפות אבקת קקאו
3–4 כפות סוכר גדושות
חצי כוס חלב (או מים)
לציפוי
סוכריות שוקולד
סוכריות צבעוניות
קוקוס
אופן ההכנה:
- מניחים בקערת זכוכית את החמאה וקוביות השוקולד וממסים כמה שניות במיקרוגל (אפשר להמס בסיר כפול על הגז). מוציאים ומערבבים עד שמתקבלת תערובת שוקולד חלקה.
- מערבבים חצי כוס חלב (או מים) עם אבקת הקקאו והסוכר (מומלץ לערבב את הסוכר והקקאו בכמה כפות מים רותחים, ורק לאחר מכן להוסיף חלב או מים עד חצי כוס). לאחר שהסוכר נמס שופכים לקערת השוקולד.
- מוסיפים לקערה את פירורי הביסקוויטים ומערבבים היטב (אם התערובת יוצאת קצת יבשה או מתפוררת, יש להוסיף מים או חלב לפי הצורך).
- יוצרים מהעיסה כדורים וטובלים בצלוחיות של סוכריות ושל קוקוס.
קרדיט: אפרת סיאצ’י – מתכונים ב-10 דקות, 23 יוני 2013 (https://www.10dakot.co.il/recipe)
נספח 3 –
ילד א וילד ב (מעובד לפי מקור לא ידוע)
מעשה בשני ילדים שנולדו באותו יום, באותה שנה, באותה מדינה
ילד א וילד ב
לילד א יש אבא עורך דין ואימא מהנדסת חשמל
לילד ב יש אימא עוזרת לגננת ואבא פועל טקסטיל במפעל
לילד א יש המון צעצועים ומשחקים
לילד ב יש חדר עם עוד ארבעה אחים
לילד א יש מחשב, לילד ב אין
לאחר שש שנים, באותו יום ובאותה השנה, הם נכנסים לכיתה אל”ף
ילד א מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא, קצת חשבון ואפילו קצת אנגלית
וילד ב… לילד ב’ אין ילקוט, אז הוא סוחב את המחברות בשקית
ילד א מכין את השיעורים במחשב ומגיש בזמן
לילד ב אין מחשב (כבר אמרנו) ואין גם שולחן.
לילד א יש חוג אומנות, חוג מחשב וחוג פסנתר
וילד ב, כשיש בלגן בבית, הוא בורח לחבר’ה בחצר.
וחולפות שש שנים, ושני הילדים בכיתה ו’ והנה הם מחולקים להקבצות
וילד א הולך להקבצה א וילד ב הולך להקבצה ב.
לילד א יש מורה פרטית ולילד ב אין.
לילד א אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה טוב
וגם לילד ב אומרים שיש חוכמה, חוכמת רחוב.
והשנים חולפות והילדים מגיעים לתיכון
וילד א הולך ל-5 יחידות לימוד מתמטיקה ו-5 אנגלית.
וילד ב רק ל-3 ול-4.
ולפעמים בהפסקות מבטיהם של שני הילדים מצטלבים
ולרגע אחד שניהם מבינים שמשהו פה לא צודק, שהם בחיים לא יהיו שווים.
שנים חולפות מאותו יום שבו נולדו שני הילדים, והנה הם משוחררים מהצבא
ילד א קיבל מאבא מתנת שחרור – טיול מסביב לעולם.
ילד ב בבוקר משלים בגרויות ובערב עובד, מלצר באולם.
והם נכנסים לאוניברסיטה… באותו יום באותה שנה
ילד א שילם מראש את שכר הלימוד לארבע שנים,
וילד ב עובד בלילות במלצרות וממשיך ללמוד בימים.
וככל שהאוברדרפט גדל כך יורדים הציונים, ואחרי שנתיים ילד ב נשבר.
“נלך לעבוד שנתיים-שלוש”, הוא אומר לעצמו, “נעשה קצת כסף ואחר כך נחזור ללמוד”.
ילד ב נוטש את ספסל הלימודים… והוא לא חוזר עוד.
שניהם כבר בני 30, באותה שנה, באותה מדינה
לילד א נולד ילד א, ולילד ב נולד ילד ב.
