מדריכים יקרים,

בשלוש הפעולות הקרובות נעסוק בזהות העדתית של החברים. הפעולות יעסקו בהבנת החשיבות והערך של העיסוק בעדה ובמסורת, בהיכרות עם המסורת העדתית האישית של כל חבר וחברה, בהצגת המסורת שלהם לשאר השבט ובחשיפה למגוון העדות המרכיבות את היהדות בישראל. 

למדריכי ‘תוכנית השחר’ העיסוק בעולם הקהילה של החברים הוא מהותי ומרכזי, ויש מכנה משותף ‘עדתי’ בין רוב חברי החבורה שלכם. ריכזנו בעבורכם תכנים, פעילויות, רעיונות ומידע שיוכלו לשמש אתכם בפעולות העוסקות בזהות העדתית של החברים. בנו את הפעולות בהתאם לחברים ולתהליך שעברתם עד היום, היעזרו בתכנים כדי להעשיר את הפעולות, לגוונן ולהתאימן לחברים בקבוצתכם. כמו כן, אם יש צורך אפשר להעביר פעולות נוספות במערך שבהן תתעסקו בעדת ‘ביתא ישראל’ באופן ספציפי.

מתודות ותכנים:

איפה אני נמצא/ת:

הניחו על הרצפה שלושה דפים, שעל כל אחד כתוב שמה של אחת מהמדינות: אתיופיה, אמריקה, ישראל.
חלקו לחברים כרטיסיות עם תמונות או אמרות ובקשו מהם לשבץ כל כרטיסייה ליד הארץ המתאימה.

התמונות:

• דגלי שלוש המדינות
• בגדים מתרבויות שונות
• אותיות בשלוש השפות
• שעון
• בוב מארלי
• ברק אובמה
• פלאפל
• אינג’רה
• אינדיאנים
• חיילים אתיופים בצה”ל

אחרי שהחברים ישייכו את כל המילים לארץ המתאימה, בקשו מהם להיעמד ליד הארץ שהם מרגישים שייכים אליה.

אחרי שכל אחד ייעמד ליד הארץ המתאימה, אפשר להתיישב במעגל ולפתח דיון על הדברים. שאלו:

• למה בחרתם בארץ שבה בחרתם?
• מה הופך אותנו ל’שייכים’ למקום מסוים?
• האם אנחנו יכולים להיות שייכים לכמה מקומות?

הצגת דמויות:

בחרו בארבעה חברים ותנו להם להציג ארבע דמויות. אחרי שהם יציגו את הדמויות שקיבלו, שאלו את הקבוצה מה הם חושבים על הדמות, האם יש להם שאלות לדמות, האם הם רוצים לומר לה משהו וכו’.

לאחר שיוצגו ארבע הדמויות דברו על הדברים שאמרו. שאלו:

• מה ההבדל המהותי בין הדמויות? מה מייחד כל אחת ואחת?
• מי מהן צודקת? מה כל דמות רוצה להשיג בדרך שלה?

הדמויות:

דמות א:

אני סנבטו, וכמו שאתם יכולים להבין אני גאה בשם שלי ובמוצא שלי. אומרים ‘מה שהיה-היה’? אני אומר: ‘מה שהיה הוא שיהיה’, ואני אמשיך לשמוע לקייס! הרבנות?! הם אמרו שאני לא יהודי. אני, שבא מקהילה יהודית מפוארת עם עבר מימי שלמה המלך. אני, שרדפו אותי באתיופיה וקראו לי פלאש! אני במקווה שלהם לא אטבול! אני גר בישראל, ארץ הקודש, אבל המנהגים שלי כמו שם, וככה הם יישארו! מה שהיה לנו טוב עד עכשיו ימשיך להיות טוב גם בעתיד! אני גם חושב להקים מפלגה אתיופית, ככה יהיה לנו כוח ונהיה משולבים בחברה כאן. כמו שיש עיראקים ואשכנזים יהיו גם אתיופים, הרי כולנו יהודים.

דמות ב:
שמי ראובן. למדתי בפנימייה דתית של עליית הנוער ועכשיו אני לומד במכון ללימודי יהדות בירושלים. אני חושב שכדי להיות יהודי-דתי בישראל צריך לוותר על רוב המנהגים שהבאנו איתנו מאתיופיה. היו כל כך הרבה חידושים מאז התנתקנו מכלל היהדות, תורה שבעל פה וחגים נוספים. הסמכות ההלכתית וההנהגה בעיניי כיום היא הרבנות, ואני חושב שלקייסים צריך להתייחס בכבוד כמו לכל אדם מבוגר וחכם, אבל לא לתת להם לקבוע בענייני הלכה. אני רואה את עצמי קודם כול אדם דתי-ישראלי, ורק אחר כך כאתיופי. את המנהגים האתיופיים הגיע הזמן לעדכן; זו הדרך היחידה להיות חלק מהציבור הדתי בישראל.

דמות ג:
היי, אני אורי. למדתי במוסד של עליית הנוער ועכשיו אני חייל בפלוגת צנחנים. אני מאוד אוהב את החבר’ה שלי, אני אוהב לבלות טוב בפאבים, אתם יודעים… בסרטים וכאלה. אני לא רואה את עצמי בכלל בתור אתיופי. אני ישראלי לכל דבר וגם החבר’ה שלי מתייחסים אליי ככה. האמת, בינינו, כשאני רואה את החדשים ממבצע שלמה אני משתדל לתפוס מרחק, לא אוהב שמשייכים אותי אליהם. הם כאלה אתיופים. את הדת והמסורת אני משאיר להורים שלי. הם בארץ, אבל הם בעצם עדיין בעבר, באתיופיה! אני אפילו מתבייש בהם מדי פעם ולא מביא את החבר’ה אליי הביתה. אגב, אני גר בדירה שכורה וההורים שלי גם רוצים לשדך לי בחורה. את אשתי – זה בטוח – אני אבחר לבד! אחרי הצבא אני מתכוון לנסוע לטיול עם חברים, ואחר כך נראה, אולי אוניברסיטה, אבל מה שאני יודע הוא שהבחירה תהיה שלי, ושום קייס לא יקבע לי על החיים!

דמות ד:
אני עמיחי. למדתי עם ראובן בפנימייה של עליית הנוער ועוד מעט אתגייס לצבא. אני רוצה להגיע לסיירת, וכבר עברתי את הגיבוש… אני רואה את עצמי בתור אתיופי-דתי-ישראלי, עד כמה שאולי זה נשמע מצחיק. אני לא מוכן לוותר על מה שקיבלתי בבית, אבל אני לומד עוד. אני לא חושב שאוכל לשכוח את השורשים שלי, אני יהודי והקייס יהודי והמנהגים שלנו יהודיים. אני מקשיב לרבנות אבל חוגג גם את החגים של העדה. כמו שלמרוקאים יש מימונה, לנו יש סיגד. אני יודע שיש לנו המון דברים טובים וחשובים במסורת, בדרך החיים. היא חזקה ממני, היא חלק ממני, ואני לא מוכן לוותר עליה!

ויתור–שימור :

חלקו לכל חבר וחברה שתי כרטיסיות בצבעים שונים: צבע אחד – ויתור, צבע שני – שימור.

הקריאו משפטים, וכל אחד ירים את הכרטיסייה שמשקפת את דעתו:

• האם צריך להמשיך את ספירת הדורות?
• עלתה הצעה לבטל את הסיגד. מה דעתך?
• האם יש להמשיך למנות קייסים צעירים בארץ ישראל?
• טיגיסט עלתה לארץ כשהייתה בת חמש והמורה בבית הספר שינתה לה את השם למיכל. מה דעתך?
• האם צריך להמשיך לכבד את המבוגרים כמו שכובדו באתיופיה?
• האם צריך להמשיך לאכול פיטפיט בשבת?

לאחר ההצבעה שאלו:

• מה גרם לכם להחליט מה תענו?
  האם לדעתכם יש דברים שצריך שכולם יוותרו עליהם, והם יישכחו לעד?
• האם חשוב לכם שהילדים שלכם יכירו משהו מהדברים הללו?
• האם יהיה לכם חשוב שהבן הזוג שלכם יקבל חלק מהדברים האלה לבית שיהיה לכם?
• אם אתם חושבים שצריך לשמר משהו אבל כולם מוותרים עליו, איך אפשר לשמר אותו בכל זאת?

סרטון – ‘הביתה, הלוך חזור’:

הכינו את הקבוצה לצפייה בקליפ של הפרויקט של עידן רייכל. השיר נקרא ‘הביתה הלוך חזור’ והוא נכתב בידי עידן רייכל לרגל נסיעתה של כברה קסאי (הזמרת) לאתיופיה לצילום סרט תיעודי.

הקרינו את הקליפ:

https://www.youtube.com/watch?v=-RmnOl2UoF8

אפשר לנהל דיון לאחר הצפייה:

• מה זה ‘הביתה’ מבחינת כברה קסאי לפי הקליפ? מה זה ‘הביתה’ לפי הקליפ?

כברה קסאי שרה “הביתה הלוך חזור” מכיוון שהיא חשה שנסעה לבית הישן – זה שנולדה וגדלה בו, זה שילדותה הצעירה עברה עליה בו, וחזרה לבית הלאומי, בית החלום ששבה אליו עם הקהילה שלה, הבית שאליו היא משתייכת בגאווה עד היום הזה.

• האם אתם מזדהים?
• האם לדעתם זו שאלה של ‘או או’ או שאפשר להחליט ‘גם וגם’?

שייכות :

העמידו את כל הקבוצה, הגדירו את שני צידי החדר כ’נכון לגביי’ ו’לא נכון לגביי’ והסבירו את כללי הפעילות: אתם אומרים היגד, וכל חבר וחברה ייעמדו היכן שמתאים להם. למשל, אם ההיגד נכון לגביהם, הם ייעמדו בימין החדר (היכן שהגדרתם את ‘נכון לגביי’), ואם ההיגד אינו נכון לגביהם הם ייעמדו בצד שמאל. קראו את ההיגדים האלה (כמובן, אפשר להוסיף או להחסיר, לפי שיקול דעתכם):

• אני שמח/ה על שאני שייך/ת לקהילה האתיופית
• אין לי כוח לדבר עם זרים על הקהילה, הם תמיד שואלים את אותן שאלות
• אני אוהב/ת להסביר לזרים על מנהגי הקהילה
• חשוב לי שהילדים שלי ידעו אמהרית
• מביך אותי להיות בפעילויות או בטקסים בבית הספר שקשורים לקהילה
• אני מרגיש/ה שסיפור הגבורה של יהודי אתיופיה הוא הסיפור שלי
• אני רוצה שהילדים שלי ילמדו את ההיסטוריה של מדינת ישראל, אין לי עניין שילמדו את זו של הקהילה
• אני משתמש/ת בשם האמהרי שלי
• מרגיז אותי כשמתייחסים לזה שאני אתיופי/ת
• אני אוהב/ת לדבר אמהרית מחוץ לבית

הערה למדריכים:

במהלך הפעילות צרו דיון עם החניכים. בכל פעם שמעו מכמה חניכים למה בחרו במה שבחרו, האם קרה להם מקרה כזה בעבר ואיך הרגישו, ואם מישהו מתלבט – שאלו אותו מה ההתלבטות.

מסע שורשים לאתיופיה:

ספרו לחניכים ש’תוכנית השחר’ רוצה להוציא משלחת של חניכים נבחרים למסע שורשים באתיופיה. שאלו אותם:

• האם צריך להוציא מסע כזה?
• האם הייתם רוצים להצטרף למסע?
• מה הייתם רוצים לראות ואיפה הייתם רוצים לבקר?

דיון כזה יכול להסעיר את החניכים ולהביא אותם לידי דיון אמיתי ופורה. מובן שבסוף תסבירו שכרגע ‘תוכנית השחר’ אינה מוציאה משלחת כזו, אבל חשוב שתהיה לנו בראש המשמעות של מסע כזה בעבורנו היום.

צ’ופר:

אפשר לחלק כצ’ופר פתגם אתיופי: “למי שלא יודע, גם המישור הוא ג’ונגל”

‘לעשות סדר’:

אפשר לעשות סדר לחניכים על ידי לימוד ציר הזמן של קהילת ‘ביתא ישראל’ לאורך הדורות.
אפשר לעשות זאת בעזרת הסרטון בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=fft2Cc59bRI

או על ידי התמונה המצורפת, עם פירוט ציר הזמן.

אפשר לשלב את המידע הזה בפעילות:
‘לעשות סדר’ – תלו חבל כביסה במקום הפעילות והכינו ‘בגדים’ עם אירועים שונים מציר הזמן. חלקו את הקבוצה לזוגות, וכל זוג יקבל כרטיסייה עם אירוע מסוים ויצטרך לחשוב על דרך יצירתית להעביר את הנושא לקבוצה. לדוגמה, הקראת קטע מיומנו של פייטלוביץ, סיפור העלייה של אבא מהרי שכשל, להראות תמונות של משלחת הנערים בכפר בתיה, להציג סיפור של אסיר ציון וכדומה. לאחר כמה דקות של הכנה כל זוג יעביר לקבוצה את האירוע שלו, והקבוצה תצטרך למקם את האירוע על ציר הזמן שנמצא על חבל הכביסה.

בסוף הפעילות יתנוסס מול עיני החברים רצף של כל ההיסטוריה. כדאי להשאיר אותו תלוי בחדר ואפשר לחלק לחברים דף עם כל הרצף.

קטע של משה יהייס :

“זה כמו אבן שיש לך ביד.
אם תזרוק אותה קדימה,
תוכל למצוא אותה.
אבל אם תזרוק אותה לאחור,
לא תוכל למצוא אותה
בין עשרות האבנים המוטלות מאחור.
ככה תאבד את המסורת והתרבות שלך” (משה יהייס, כרמיאל).

סיפורי עלייה :

לפני הפעולה התקשרו להורים או לאחים גדולים של כל חבר וחברה ובקשו סיפור עלייה קצר של המשפחה.

תלו בחדר דף עם תמונה מטושטשת של החבר או רק עם הכיתוב.

בכל דף כתוב:

שם החבר: חסוי, מס’ קוד 1454, סיפור עלייה:___________________________ (הסיפור שקיבלתם מהמשפחה)

כל חבר יצטרך לשבץ את עצמו איפה שנראה לו שנתלה הסיפור שלו. המטרה היא לראות אם הם מכירים את הסיפור שלהם וגם לגרום להם להבין עד כמה חשוב לדעת את העבר של המשפחה.
אחרי שכולם ימצאו את עצמם, ערכו סבב שבו כל אחד יספר מה כתוב וישתף האם הוא מכיר את הסיפור, האם הוא משמעותי בעבורו או סתם פרט שולי ומה החשיבות של סיפור העלייה בעבורו.

בהצלחה , ה’ עמכם !