מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

תתעורר ! גיוס כוחות המוני לטובת עם ישראל

תתעורר ! גיוס כוחות המוני לטובת עם ישראל

סוג הפעולה
דף לימוד
מתאים לגיל
חבריא ב' | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד חצי שעה
נושא
מגדילים את התנועה
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
6 מדריכים אהבו את הפעולה

לצפייה ולהורדת של הלימוד מעוצב ב PDF לחצו כאן

לצפייה והורדה של הלימוד כקובץ WORD לחצו כאן 

תתעורר! גיוס כוחות המוני לטובת עם ישראל…

.
הרב קוק בספרו אורות כתב מאמר שנקרא ‘ישראל ותחייתו’. פתחו בספר ‘דרכה של תנועה’ בפסקה הראשונה, וקראו את הפסקה הראשונה – ‘תתעורר!’
.

נלמד את הפסקה כולה בהתמקדות במשפט הראשון.

.

“אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵיכֶם. רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ. מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ … וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת. כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵינוּ, וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם” (דברים כט, ט-יד).
.

  • “אתם ניצבים היום כולכם”, למי התכוון משה כשאמר ‘כולכם’? מה לדעתכם רצה להדגיש בכך? למה נדרש הפירוט הרב שבהמשך?
    .

נלמד קצת מתוך דברי הרב בלומנצויג, ראש ישיבת ההסדר ירוחם:
.

פרשת ניצבים פותחת במעמד כריתת ברית מחודשת. דומה הדבר לברית הראשונה שהתקיימה למרגלות הר סיני, בקבלת התורה. אולם ישנו הבדל יסודי בין הברית כאן לברית ההיא: במעמד הר סיני עומד עם-ישראל כחטיבה אחת שלימה. ויחן – ישנה התייצבות למרגלות הר סיני, עומדים כאיש אחד בלב אחד, כעם סגולה; הדגש בברית שכרתנו עם הקב”ה בהר סיני היה ההופעה האלוקית האחדותית, הכח שלנו כגוש אחד.
.

כאן לעומת זאת, ישנה התיצבות אחרת. התורה מתייחסת באופן מפורט לכל קבוצה בעם: ראשיכם, שבטיכם וכו’. ואכן יש לומר כי העיקר בברית הזאת הוא בעצם ההתפרטות. הפרוט הרב המופיע בפסוקים בא לבטא כי יש צורך בכל הגוונים, בכל הכוחות היחודיים: יש צורך ב”זקנכם” – רוח זִקנה, “טפכם” – כֹחות צעירים ואפילו “גרך” – כֹחות הבאים מבחוץ. כל הכחות נצרכים לבנין ההופעה המלאה. אולם לא די בזה. כנסת ישראל איננה רק שלל הגוונים המופיעים כעת – “… ואת אשר איננו פה עמנו היום” – גם הכוחות שעוד עתידים להופיע עד סוף כל הדורות, גם הם חלק מהמִרקם העצום, העשיר והמגוון המרכיב את המארג האדיר של כנסת ישראל.

נקרא את השיר שירת העשבים :
.

דע לך
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד משלו
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של רועה
.
כמה יפה
כמה יפה ונאה
כששומעים השירה שלהם
טוב מאוד
להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד
את השם
ומשירת העשבים
מתמלא הלב
ומשתוקק
.
וכשהלב
מן השירה מתמלא
ומשתוקק
אל ארץ ישראל
אור גדול
אזי נמשך והולך
מקדושתה של הארץ עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של הלב.
(נעמי שמר על פי רבי נחמן מברסלב)
.

.

  • חשבו על השיר. מהו התפקיד של כל עשב ועשב? מהו תפקידו של הניגון?
  • הפסקה פותחת במילים “צריכים לעורר” ומסתיימת במילים “עורי, עורי!”. איזו תחושה יוצרות אצלכם המילים הללו?
  • האם לכל אחד יש תפקיד בהתעוררות הלאומית הזאת?
    .

.

עצרו! נשמו נשימה עמוקה ועצמו עיניים. איזה כוח יש בכם, שאם תעצימו אותו ותוציאו אותו אל הפועל תוכלו להוסיף טוב בעולם ולקדם את הגאולה?

.

“…ואי אפשר לרוח אדם, שהרגשת נשמתו פועמת בו, להיות שוקט בשעה גדולה זו, מבלי לקרוא לכל הכוחות באומה: עורו וקומו על תפקידכם” (הראי”ה קוק, אורות, עמ’ טז, ט).

דעתך חשובה לנו