איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים לשבתשבוע שילוב בתנועת בני עקיבא הוא הזדמנות להעלאת המודעות לשילוב בעלי צרכים מיוחדים בחברה. בפעילות התנועה משתלבים חניכים בעלי צרכים מיוחדים בשני אופנים: בשבטי יובל ואופק, המיועדים לחניכים צעירים ובוגרים בעלי מוגבלויות, וכחניכים משולבים עם מדריך צמוד בשבטים למיניהם. בפעולה הקרובה ייחשפו החברים לסוגי צרכים מיוחדים, ידונו בשאלה מה מגדיר אדם שונה או חריג, איך אפשר להסתכל אחרת על אנשים חריגים בחברה, ומה יש בידינו כדי לעזור לאנשים כאלו לחיות טוב יותר.
ציוד נדרש:
דפי ממו
פתיחה – הניחו על הרצפה מרכיבי זהות (נספח 1) וחלקו לכל אחד מהחניכים חמישה דפי ממו.
בקשו מהם להניח את דפי הממו על חמשת מרכיבי הזהות העיקריים שלהם.
לאחר מכן בדקו עם החניכים על אילו הגדרות הניחו הכי הרבה פתקים.
בקשו מהחניכים לשתף אילו מרכיבי זהות בחרו ומדוע בחרו דווקא אותם.
דאגו לשמוע גם חניכים שבחרו מרכיב זהות שרוב החניכים בחרו, וגם חניכים שבחרו מרכיב זהות שמעט חניכים בחרו.
שלב א –
בקשו שלושה מתנדבים וחלקו לכל אחד מהם הגדרה של מוגבלויות (נספח 2).
בתחילה בקשו מהחניך שקיבל את ההגדרה לתסמונת דאון להקריא את ההגדרה, ומכל החניכים האחרים לנסות לתאר לכם איך נראה אדם עם המגבלה שהוא הקריא (צבע עיניים, גובה, צבע חולצה, התנהגות וכו').
לאחר מכן בקשו ממי שקיבל את ההגדרה ללבקנות להקריא את הגדרת המגבלה ובקשו מהחניכים האחרים לנסות לתאר איך נראה אדם עם מגבלה כזו.
לבסוף בקשו מהחניך שקיבל את ההגדרה לסוכרת נעורים להקריא את ההגדרה ומשאר החניכים לתאר איך נראה אדם שמתמודד עם מגבלה כזו.
דונו עם החניכים:
האם יכול להיות תיאור דומה לכל האנשים שמתמודדים עם אותה מגבלה? האם אנשים עם מגבלה בהכרח נראים אחרת מאנשים רגילים? מה מבדיל אנשים עם מגבלה מאנשים בלי מגבלה? האם הם צריכים לקבל יחס שונה?
סכמו את הדיון ואמרו לחניכים שאומנם למגבלות יש כל מיני ביטויים בחיי האדם שמתמודד איתן (עיניים מלוכסנות, מזרק אינסולין, צבע שיער לבן) אך גם ההגדרות הללו הן לא מה שמגדיר את כל האדם המתמודד אלא רק חלק ממנו, ולעיתים חלק חיצוני מאוד.
שלב ב –
הניחו על הרצפה תמונה של הלן קלר (האישה באמצע התמונה, שנייה מימין. נספח 3).
לצד התמונה פזרו עובדות (נספח 4), ובקשו מהחניכים לאסוף את כל העובדות שלפי דעתם נכונות על הדמות בתמונה. כשיסיימו שאלו אותם מדוע בחרו בעובדות שבחרו ומדוע לא בחרו בעובדות אחרות.
שלב ג –
ספרו לחניכים שכל העובדות שפיזרתם על הרצפה נכונות לחייה של הלן קלר.
הקריאו את תקציר חייה (נספח 5) ונהלו דיון:
האם היה אפשר לדעת מראש את כל העובדות הללו על פי התמונה? האם חשבתם לפני ההיכרות עם הלן קלר שיש אנשים עם מוגבלות מורכבת כזו שהגיעו רחוק כל כך?
למה לדעתכם צריך לצפות מאדם עם מוגבלות? האם המוגבלות בהכרח צריכה להגביל את האדם או שהיא יכולה גם לקדם אותו? איך לדעתכם המוגבלות בסיפור של הלן קלר קידמה אותה?
לסיכום בקשו מהחניכים לשתף בקבלה שהם רוצים לקבל עליהם בעקבות הפעולה שתתמקד את נקודת המבט שלהם ביחס לאנשים בעלי צרכים מיוחדים.
סיכום:
לכל אחד מאיתנו מרכיבי זהות, שמהם משותפים לרבים מאיתנו ומהם שייחודיים יותר לכל אחד. גם לאנשים בעלי צרכים מיוחדים מרכיבי זהות רבים שחלקם זהים לשל אחרים וחלקם ייחודיים. המגבלה שלהם היא רק חלק ממי שהם בעולם, אבל היא לעולם לא כל מה שהם. לעיתים הם נראים שונה ומתנהגים שונה, ולעיתים אי אפשר להבחין שיש להם צורך מיוחד. לפעמים המוגבלות מגבילה את צורת החיים ואופיים, אך לפעמים, כמו בסיפורה של הלן קלר, אפשר למצוא את הדרך להתעלות מעל המוגבלות ולהגיע לחיים מלאים ומשמעותיים.
נספח 1 –
הלאום שלי (יהודי)
המין שלי (זכר/נקבה)
המגזר שלי (חרדי, דתי, מסורתי, חילוני)
הגובה שלי
צבע השיער שלי
צבע העיניים שלי
צבע העור שלי
המידה שלי בנעליים
התכונות שלי (מהירות, חוכמה, יצירתיות)
הכישרונות שלי (אומנות, טכנולוגיה, בישול)
החלומות שלי
הגיל שלי
המשפחה שלי
נספח 2 –
תסמונת דאון היא תסמונת גנטית מולדת שמקורה בליקוי כרומוזומי. ילדים הלוקים בתסמונת דאון נראים דומים זה לזה בגלל מבנה הגולגולת ותווי הפנים, אך למעשה קיימים ביניהם הבדלים בדומה לשונות הקיימת בין אנשים באוכלוסייה הכללית. לילדים אלה פיגור שכלי בדרגות חומרה שונות וליקויים נוספים, כמו מומי לב או מחלות חמורות שמתגלות בגיל הילדות ובבגרותם.
(מתוך האתר "מרכז רפואי העמק | מקבוצת כללית")
לבקנות (Albinism) היא מחלה תורשתית שבה אנשים נולדים עם חוסר בפיגמנטים בעיניהם, בעורם ובשערם. אחת מתופעות הלוואי של הלבקנות היא רגישות לאור וסיכון גדול יותר לחלות בסרטן העור.
בשל המחסור במלנין בעיניים סובלים מרבית הלבקנים מבעיות בראייה. לרוב מורגש אצלם קוצר ראייה.
(מתוך האתר "אאוריקה")
סוכרת נעורים היא מחלה כרונית המאופיינת ברמות סוכר גבוהות בדם. המחלה נגרמת בגלל הרס של תאי בטא בלבלב המייצרים אינסולין. לכן המחלה נקראת גם סוכרת התלויה באינסולין או סוכרת סוג 1.
הרס תאי בטא גורם לכך שהלבלב מפסיק לייצר אינסולין, לכן הלוקים במחלה חייבים לקבל אינסולין ממקור חיצוני לגוף. סוכרת נעורים, להבדיל מסוכרת סוג 2, היא מחלה השכיחה יותר בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים, אך היא יכולה להופיע בכל גיל.
(מתוך האתר "המרכז הרפואי קפלן יש על מי לסמוך | מקבוצת כללית")
נספח 3 –
הלן קלר, מתוך: אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית Meitar Collection, The Pritzker Family National Photography Collection, The National Library of Israel
נספח 4 –
עובדות על הלן קלר:
נספח 5 –
הסופרת והפעילה החברתית למען זכויות האזרח התפרסמה בזכות סיפורה יוצא הדופן: אישה שחרף מגבלת השמיעה והראייה שממנה סבלה הצליחה להגיע לגדולות בזכות האמונה של המורים הפרטיים שהוריה שכרו לה וכוח הרצון האדיר שגילתה.
קלר נולדה ב-27 ביוני 1880 באלבמה, ארצות הברית, למשפחה של חמש נפשות. בת שנה וחצי נדבקה במחלה שגרמה לה גודש חמור בקרום המוח. היא אומנם הבריאה, אך נותרה חירשת ועיוורת. בשל הקושי שלה לתקשר את רצונותיה לסביבתה, הייתה חווה לעיתים קרובות התקפי זעם ודיכאון.
בת שבע נשלחה בעצת הוריה למכון פרקינס לעיוורים, ושם טופלה במסירות על ידי מי שבמהלך 49 שנה תהיה האישיות הקרובה אליה ביותר – אן סאליבן. סאליבן העניקה לקלר מיומנויות שפה, הבנת הבעות פנים ומחוות גוף באמצעות מישוש, הקניית אוצר מילים בעזרת מישוש חפצים והטיית מילים בעזרת שפת הסימנים.
שיטות אלה קידמו אותה במהירות. בת 13 כבר ידעה לכתוב בכתב ברייל בשפות רבות – אנגלית, גרמנית, צרפתית, יוונית ולטינית. כשהייתה בת 24 סיימה בהצטיינות את לימודיה במכללת רדקליף. עם השנים התפרסמה קלר כסופרת ונואמת בעלת שם עולמי וכמי שנלחמה למען השכבות החלשות ולקידום זכויות הנשים בחברה. ב-1912 הצטרפה לאיגוד פועלי התעשייה של העולם, וב-1920 נמנתה עם מייסדי האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות.
קלר הוכיחה שהיא יכולה לנכות שלה, והפכה לדמות שקולה הברור והמוסרי נשמע בכל רחבי העולם. ב-1 ביוני 1968 היא נפטרה בשיבה טובה, בת 87. על מוגבלותה אמרה פעם: “הדברים הטובים והיפים ביותר בעולם אינם נראים או נשמעים. אפשר להרגיש אותם רק דרך הלב”.
(מתוך כתבה שפורסמה באתר "שווים", לקישור לכתבה)