מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

השמים הם הגבול!

השמים הם הגבול!

סוג הפעולה
פעולה
מתאים לגיל
חבריא ב'
משך הפעולה
עד שעתיים
נושא
קבלת השונה | חודש יובל
  • מתאים ליום חול
0 מדריכים אהבו את הפעולה

תקציר הפעולה

לאחר שנגענו בעניין של החינוך המיוחד, נמריא גבוה אל עבר השמים.

מטרות הפעולה

  1. החברים יכתבו את החלומות שלהם.
  2. החברים יבינו שמה שמגביל אותנו הוא אנחנו עצמנו ולא הסביבה.
  3. החברים יספגו השראה מחלומות של אנשים בעלי צרכים מיוחדים.

מקורות להרחבה:

 

97 ויקיפדיה – יואב קריים.  971 קישור ליוטיוב, לשיר ‘קוצים’ של עידן רייכל.

 

ציוד נדרש:

 

טושים, דפים, פלסטלינה, חימר, חרוזים, מספריים, דבק, שירים לזמן העבודה, לימון, אטמי אוזניים, תוף מרים או דרבוקה, ציוד להקרנת סרטונים – ברקוד או מחשב ורמקולים.

 

גוף הפעולה:

 

א. מה החלום שלי?

 

בקשו מכל אחד מהחברים לכתוב בפתק קטן את החלום שלו ולהכניס את הפתק הזה לתוך בלון. נפחו את הבלונים ופזרו אותם בחדר. כל חבר יתפוס בלון של חבר אחר, יפוצץ אותו ויוציא את החלום.

בפינת החדר הניחו טושים, דפים, פלסטלינה, חימר, חרוזים, מספריים, דבק וכל מיני דברים שמצאתם.

תנו לחברים עשר דקות שבהן כל אחד יצטרך לנסות ליצור את החלום שקיבל, ושבו יחד ל’סבב הגשמת חלומות’. כל חבר יעניק את החלום שיצר לחבר שהחלום שלו. שאלו כל חבר שמביאים לו את החלום שלו:

← כמה זמן אתם חולמים על זה?

← מה תרגישו אחרי שתגשימו את החלום?

← מתי החלום יתממש לדעתכם?

← מה מונע מכם לממש את החלום הזה כבר עכשיו?

קראו יחד את השיר ‘קוצים’ של עידן רייכל (נספח 1) ופתחו דיון:

← מהו התפקיד של ‘הקוצים’ בשיר? (“קוצים, שמזכירים בכוח , שלא נותנים לשכוח, דוקרים אותנו ולא מרפים”)

 

ב. מגביל או מצמיח?

 

שתי התנסויות:

1. בקשו מאחד החברים לעצום עיניים, ותנו לו לימון. בקשו ממנו שיתאר מה הוא מרגיש בכל החושים מלבד חוש הראייה. החבר יתאר את המרקם של הלימון, את הריח שלו, את המשקל שלו. בקשו ממנו לפקוח עיניים ולומר מה הוא מחזיק – הוא יאמר “לימון”.

2. תנו לאחד החברים אטמי אוזניים והורו לו לתופף על תוף מרים ולתאר את התחושה, את המראה של התוף הזז, את הרטט בידיים.

שאלו את החברים:

← מה הרווחנו כשעצמנו עיניים ואטמנו אוזניים?

← האם היינו שמים לב לדברים שמסביב גם כאשר לא היינו כביכול ‘מגבילים’ את עצמנו?

 

91 צפו בסרטון – טריילר המשחקים הפראלימפיים (אולימפיאדת הנכים) בברקוד המצורף או כתבו ביוטיוב: We’re the Superhumans | Rio Paralympics 2016 Trailer.

מה הרגשתם כשראיתם את הסרטון?

יש בו אוסף של אנשים שלא ויתרו לעצמם, שמצאו בעצמם כוחות, שמצאו דרכים יצירתיות להמשיך לתפקיד. ואף יותר מזה – להצליח בענק!

 

ג. השמים הם באמת הגבול

 

צפו יחד בסרטונים:

92 שאול ונטע מתחתנים – הרב שאול ענברי ונטע הם זוג בעלי שיתוק מוחין.
סרטון באורך 5:41 דקות, שמראה שאין דבר העומד בפני הרצון ולכל אחד מגיעה אהבה.

 

93 ניק וויציץ – ללא ידיים, ללא רגליים וללא דאגות. 
ניק, בחור צעיר שנולד ללא ידיים ורגליים, מספר על החיים מנקודת מבטו, עם המון הומור, כריזמה וזריקת מוטיבציה. 4:10 דקות, אנגלית עם כתוביות.

 

94 סיפורו של ד”ר רחמים מלמד הכהן.
ד”ר רחמים מלמד כהן אובחן כחולה במחלת ניוון שרירים, מחלה נוראה וחשוכת מרפא, אך למרות המגבלות הוא מנהל חיים מלאי אמונה. סרטון באורך 4:27 דקות.

 

95 אביחי שלי – אביחי שלי הוא עיוור וכבד שמיעה וחתן חידון התנ”ך לנוער.
מתאים במיוחד לשבטים שמתחברים לסיפורים של בני נוער פחות או יותר בני בגילם. סרטון באורך 4:28 דקות.

 

96 נגר ללא ידיים – נגר בלי ידיים מצליח לייצר רהיטים מדהימים רק בעזרת הרגליים.
סרטון באורך 2:10 דקות, באנגלית עם כתוביות.

 

סיכום

 

קראו את הקטע של רנדי פאוש (נספח 2).

החלומות הם שמגדירים אותנו – גם אותנו וגם את מי ששונה מאתנו. אנשים שחסר להם משהו בחיים, שאיבדו משהו, שחריגים לכלל, שאולי מצטיירים כחלשים יותר – דווקא הם נלחמים על החלומות שלהם כדי להצליח, הופכים עולמות כדי לכבוש כל פסגה שהציבו לעצמם. זה יכול להתבטא ביכולות היום-יומיות ביותר, הנקנות אצלם ביזע ובדמעות, ויכול להתבטא בשיאים אולימפיים. מהאנשים המיוחדים ההם, הנלחמים כדי לחיות, כדי להשתלב, כדי להצליח וכדי להגשים חלומות – אנחנו יכולים ללמוד עד כמה רחוק החלום שלנו יכול לקחת אותנו, ושאנחנו צריכים ללכת אתו עד הסוף ולא להתייאש.

 

נספחים

 

נספח 1 – קוצים / עידן רייכל

מילים ולחןאביב גפן

קוצים, זה כל מה שנשאר בי 

הפרחים שאת נתת לי קמלו בינתיים 

דרכים, בהן אני הלכתי 

עכשיו חוזר על עקבותיי 

אחרי שלא מצאתי את שחיפשתי 

 

לכל אחד יש זכות לחלום 

סירות נייר במים 

רציתי רק לשוט הכי רחוק

אני אדם משום מקום 

שמחפש לו רק סיבה לנשום 

 

תראי, בניתי לנו בית 

כשהוא נולד אני נתתי את מה שלא היה לי 

קוצים, שמזכירים בכוח 

שלא נותנים לשכוח 

דוקרים אותנו ולא מרפים

 

לכל אחד יש זכות לחלום 

סירות נייר במים 

רציתי רק לשוט הכי רחוק 

אני אדם משום מקום שמחפש לו רק סיבה לנשום

 

נספח 2

ההרצאה האחרונה / רנדי פאוש

חשבתי הרבה על האופן בו אני מגדיר את עצמי:

כמורה, כמדען מחשבים, כבעל, כאב, כבן, כחבר, כאח, כאב רוחני לתלמידי.

כל אלו היו תפקידים רבי ערך בעיני. אבל האם יש בהם אחד שמייחד אותי באמת?

אף על פי שתמיד הייתה לי מודעות עצמית בריאה, ידעתי שההרצאה הזאת צריכה להיות יותר מהפגנת אומץ לב בלבד.

שאלתי את עצמי מה באמת יש לי, רק לי, להציע.

ושם, באותו חדר המתנה, ידעתי לפתע בדיוק מה הדבר. זה בא בהבזק: כל ההישגים שלי, יהיו אשר יהיו, כל הדברים שאני אוהב, מקורם בחלומות ובמטרות שהיו לי כילד ובדרכים שבהן הצלחתי להגשים כמעט את כולם.

הבנתי שהייחוד שלי מתבטא באפיונים של כל החלומות- ממלאי המשמעות ועד למוזרים ביותר – שהגדירו את ארבעים ושש שנות חיי.

ישבתי שם וידעתי, שלמרות הסרטן אני מאמין באמת שאני בר מזל, כי חייתי את החלומות האלה.

המחשב הנייד שלי היה איתי שם, בחדר ההמתנה.

מתודלק בהתגלות הזאת מיהרתי להקליד אימייל למארגני ההרצאה.

אמרתי להם שסוף-סוף יש לי כותרת בשבילם. “סליחה על האיחור” כתבתי, “בואו נקרא לה: ‘איך להגשים את חלומות ילדותך'”.

דעתך חשובה לנו