שאלה:

אנחנו כבר מעל שנה מדריכים בע”ה. אנחנו יכולים לסמן המון הצלחות, אנו מרגישים שהצלחנו לקדם את השבט כקבוצה וגם ברמה הפרטנית על רוב החניכים אנחנו ממש רואים איך אנחנו מצליחים לקדם אותם. אנחנו אומרים על רוב החניכים ולא על כולם כי יש חניך אחד שאנחנו פשוט לא מצליחים, לא משנה מה אנחנו מנסים הוא ממשיך תמיד לעצבן ולהפריע להרביץ ולהשתולל, כמה דיברנו איתנו כמה ניסנו לגעת בנפשו בכל דרך אפשרית והוא פשוט מתעקש להישאר בדרכו הרעה, אנחנו כבר התייאשנו ממנו, מה לעשות?

תשובה:

אין ספק מדובר במציאות מתסכלת נורא, אתם בודאי מרגישים כמו אותו האדם המנסה לדחוף את האבן במעלה ההר וכל רגע האבן שוב נופלת למטה וזה ממש מתסכל.
.

חייבים להבין שפתרון הבעיה לא טמון בעוד דבר שתעשו או לא תעשו {שגם את זה צריך לבחון אבל זה לא המרכז} אלה השאלה באיזה נקודת מוצא תחזירו לפתרון הבעיה ,האם למרות כל הכשלונות והאכזבות תצליחו לקחת את המסר המרכזי של חודש אלול והימים הנוראים ברצינות, עד כמה כאשר אנו נגשים לחשוב על החניך הזה נצליח לבסס בקרבנו את נקודת המוצא שכל המציאות כולה יכולה להתחדש ולצמוח , נכון זה נראה לא הגיוני וכבר חסר תקנה , אבל בימים הללו אנחנו רוצים לבסס בקרבנו את נקודת המוצא שלכל המציאות כולה מהנמלה הקטנה ועד למדינה הכי גדולה יכולה להיות שנה חדשה.
.

למעשה ההתמודדות שלכם היא ליבת ההתמודדות עם מושג התשובה , כי הרי תשובה זה לא רק האם אני יעשה עוד מצווה או פחות עבירה {שכמובן זה חשוב נורא} אלה האם אני מאמין באמונה שלמה שיכול לצמוח טוב גם ממצב של רשעה ונפילה , לא סתם כאשר הרב קוק ניגש לדבר על דבר התשובה נקודת המוצא שלו כי “העולם מוכרח הוא לבא לידי התשובה ” כן ממש כמו שהמים מוכרחים לרתוח במאה מעלות והשמש מוכרחת לעלות אחרי הלילה כך העולם מוכרח לשוב לטבעו לטוב הטמון בו בעצמם מהותו, ולמה זה חייב לקרות ? כי אין העולם דבר עומד על מצב אחד כי אם הולך ומתפתח אין מושג של ככה זה ,המציאות תקועה וצריך להתמודד איתה ,כי אם היא מושג כזה אז למה בכלל לעשות ראש השנה ,הרי השנה הבאה תהיה כמו השנה הישנה ..אבל רק הביטחון כי ההתפתחות האמיתית השלמה מוכרחת היא להביא לו את הבריאות הגמורה ,החומרית והרוחנית היא זו שתתן לכם המדריכים את הכוחות באמת למצוא את נקודת הטוב בחניך ואתה להעצים, יש המון שיטות איך למצוא את נקודת הטוב ולחזק אותה אך כל השיטות עומדות על נקודת מוצא שאני באמת מאמין שאותה נקודת טוב באמת נמצאת שיש לי בטחון מלא שאם אני ימשיך לחפור ודאי שאני יגיע למים המתוקים שהם יצליחו לעורר את או חיי התשובה.
.

נכון ! זו משימה קשה אך ככל שנצליח להחזיק בעמדה זו ,עמדה של ימי התשובה כלפי חיינו שלנו ומתוך כך גם כלפי חיי חניכנו זה מה שיתן לנו את הכוחות להצליח להמשיך לצעוד מדרגה ע”ג מדרגה ולדאוג שגם לחניך המעצבן שרק נפל ונכשל שגם לו תהיה באמת שנה חדשה.
.

בהצלחה

אמיר סנדלר