שאלה:

כיצד מסבירים לחניכים את חשיבות התפילה באופן כללי ואת חשיבות התפילה במניין כחלק ממסגרת הסניף?

תשובה:

תפילה היא אחד הנושאים הקשים בדורנו. כיון שאנו דור שבע, אנו לא מרגישים שחסר לנו משהו המצריך תפילה. אמנם זו גישה לא נכונה, אך התפילות הטובות ביותר באות ממקום של חסר. חס ושלום, אם מישהו קרוב אלינו יהיה חולה, או מצוקה אחרת, אז נתפלל מצוין. כבר לא יהיו שאלות. הייתי לוחם במלחמת לבנון השנייה. התפילות של כולנו היו מלאות כוונה ורגש. לא רק הדתיים התפללו, כמעט כולם הניחו תפילין. הרעיון הוא שאנו לא צריכים לחכות לטרגדיה על מנת להרגיש קרובים לה’. אנחנו צריכים לנסות לעורר את זה בתוכינו מתוך הבנה פשוטה, שכל נשימה ונשימה שלנו תלויה ברבש”ע. בפועל הסניף צריך להיות חלק מהחיים, ולכן התפילה היא חלק מהפעילות היומית שלנו, ולכן צריך להתבצע גם בסניף. זה נותן מסגרת אחרת לכלל הפעילות. זו גם הזדמנות להתפלל באחריות שלנו בלבד. לא ליד ההורים, הרמי”ם המורים וכו’. אלא בסניף אנו אחראיים לקבוע את האופי של התפילות שלנו, וזה יכול להתרחש כמעט רק בסניף.

ראוי ללמוד את מאמרו הנפלא של הרב אלימלך בר שאול בספרו “מצווה ולב” חלק ב’ עמוד 82, והמשל של ר’ שמחה בונם מפשיסחה שם.

(הרב רפי אוסטרוף)