תקציר הפעולה

מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

למדריכים: פעולה זו מיועדת לטווח גילים רחב. השתדלנו להציע התאמות, ואתם מוזמנים לחשוב על מתודות אחרות שמתאימות לשבט שלכם. בחרו באפשרויות שיהיו חווייתיות וילהיבו אותם, אבל בלי להעמיס על החניכים. שימו לב לציוד הנדרש לאפשרויות שבחרתם.

שלב א – ספונטני או מתוכנן? (20 דקות)

• שחקו עם החניכים משחק אסטרטגי:
• הדגל – מתחלקים לשתי קבוצות, לכל קבוצה שטח משלה. כל קבוצה צריכה לתפוס את הדגל של הקבוצה השנייה.
• דפי מספרים – יש לדרוך על דפי מספרים מ-1 עד 21, ואם שני חניכים דורכים יחד על אותו דף, מתחילים מההתחלה.
• חניך שעיניו מכוסות יאכיל חניך אחר במעדן (החליפו את הנציגים בין הסבבים, אפשר לשחק כמה זוגות במקביל או חצי שבט בכל סבב).

בפעם הראשונה הורו לחניכים להתחיל לשחק מייד, ובפעם השנייה הקציבו להם כמה דקות לתכנן את אופן הפעולה שלהם במשחק. אם הסבב הראשון מתארך, אפשר לקטוע את המשחק ולעבור לסבב השני. אפשר לחזור על המתודה בשני משחקים.

• לאחר המשחק כנסו את החניכים ושאלו אותם: מה היה ההבדל בין הסבבים? מה התכנון נתן לכם? בשבטים שהאווירה בהם מאפשרת תוכלו להעמיק את השאלות: מתי בחיים תכנון יכול לעזור? האם הרגשתם מתישהו שאתם צריכים לעצור את מה שאתם עושים ולתכנן מסלול מחדש?

שלב ב – מה לי ולשמיטה? (25 דקות)

• פתחו בלימוד רקע כללי על מצוות השמיטה. אפשר להיעזר בפסוקים (נספח 1).

הערה למדריכים: אם החניכים מכירים את המצווה היטב, אפשר לדלג על הלימוד ולשאול ישר את שאלת הפתיחה.

אחרי ההסבר שאלו את החניכים: מה מצוות השמיטה באה ללמד אותנו?

במקום שהחניכים רק יזרקו לחלל האוויר את התשובות שלהם על שאלת הפתיחה, בחרו מתודה חווייתית המתאימה לשבט שלכם:

• כשיש למישהו הצעה לעיקרון שאפשר ללמוד מהשמיטה בקשו ממנו להציג את הרעיון בפנטומימה, והשבט יצטרך לנחש למה הוא מתכוון.
• רשמו את התשובות שלהם בשמש אסוציאציות על גבי גיליון שיונח במרכז המעגל.
• החניכים ישחקו ‘איש תלוי’ שבו הקבוצה תצטרך לגלות את התשובה שהם רוצים להציע.

טיפ: אפשר להשתמש בנייר רצף, בבריסטול גדול או בלוח מחיק.

• את כל הרעיונות שהחניכים מציעים כתבו והניחו במרכז המעגל.
• בקשו מהחניכים לבחור את המסר של השמיטה שאליו הכי התחברו ולשתף את חברי השבט. מומלץ לערוך שיתוף חווייתי:
• ליצור את המסר בפלסטלינה ולאחר מכן לערוך סבב שיתוף לכל השבט.
• לגזור מעיתונים תמונות או כותרות שמבטאות את המסר הזה ולהדביק על דף (שימו לב, אפשרות זו חווייתית אך דורשת הרבה זמן). בסוף ערכו סבב שבו כל אחד יסביר מה עשה.
• לשתף בפנטומימה או בהצגות בזוגות.
• השמיעו שיר והורו לחניכים להסתובב בחדר. עצרו פתאום את המוזיקה, והחניכים יספרו למי שיעמוד מולם מה המסר שבחרו.
• לשתף בזוגות – כל חניך יספר למי שלידו לאיזה מסר התחבר ומדוע.
• האפשרות הקלסית: סבב שיתוף של כולם.

שלב ג – מה אפשר לעשות? (5 דקות)

• לאחר שכל החניכים ישתפו את העיקרון שנלמד מהשמיטה שאליו התחברו, בקשו מהם לשתף (בסבב או בשיתוף בזוגות) מה יכול לבטא את העיקרון הזה בחיים שלהם. ההצעה אינה צריכה להיות קריאה לעשייה אלא בעיקר להציע לחניכים מעין מעבר מהעקרונות הגדולים למשהו פרקטי יותר.

סיכום

הפעולה הייתה ארוכה וחווייתית, וכדי שהדברים לא ילכו לאיבוד עברו עם החניכים על עקרונות הפעולה: השמיטה היא הזדמנות לעצירה – הזכירו להם את שני סבבי משחק הפתיחה, את העקרונות הנוספים שהשמיטה מלמדת אותנו ואת הקשר של כל זה אלינו.

נספחים

נספח 1 – הציווי על מצוות השמיטה

למדריכים: מצוות השמיטה נזכרת בתורה כמה פעמים. מוזמנים לבחור מה להביא לשבט שלכם, אפשר גם להביא רק חלק מכל קטע.

“וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה‘. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה’ שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל… וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ. וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים. וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן” (ויקרא כה, א–כב).

“וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱ-לֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ” (שמות כג, י–יג).

שמיטת כספים

“מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה’. אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ” (דברים טו, א–ג).