איתור סניפים וכפרי בוגרים
מתאים ליום חול
מתאים לשבתלימוד לפרשת בראשית
פרשת בראשית מגוללת בפנינו את סיפור הבריאה מהתוהו ובוהו שהיה קודם הבריאה ועד לבריאת האדם ומנוחת השבת. למרות שהתורה טרחה לכתוב לנו מה נברא בדיוק בכל יום, מצאנו שיש מחלוקת לגבי בריאת השמים והארץ בין בית שמאי לבית הלל- מה קדם למה? האם השמים קדמו לארץ או שהארץ קדמה לשמים? וכך כתוב במדרש:
“בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחילה ואחר כך נבראת הארץ…
שנאמר: ‘בראשית בראש אלקים את השמים ואת הארץ’.
ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחילה ואחר כך נבראו שמים…
שנאמר: ‘ביום עשות ה’ אלקים ארץ ושמים’ “.
(בראשית רבה, א)
מה הכוונה של בית שמאי ובית הלל במחלוקת הזו? למה זה חשוב מה נברא קודם- השמים או הארץ? ומדוע כל אחד מדגיש פסוק אחר כפי דעתו? ובכלל, הסתירה היא בפסוקים עצמם ולא בין בית שמאי לבית הלל. פסוק אחד מקדים השמים לארץ והשני את הארץ לשמים, מדוע?
כפי שכבר אולי שמתם לב, לא לחינם בית שמאי אומרים ששמים נבראו תחילה ובית הלל אומרים שהארץ נבראה תחילה. בית שמאי סוברים שאדם צריך להסתכל על השמים תחילה, הכי גבוה שאפשר, לשאוף כל הזמן למצב הכי עליון. ידוע גם שבית שמאי החמירו יותר מבית הלל. הם הסתכלו על המצב הגבוה, האידיאלי, ולכן הם אמרו “שמים נבראו תחילה”- קודם כל תסתכל על השמים וכך תתנהג.
לעומתם בית הלל, שהיו יותר “ריאליים”, מציאותיים, והבינו שלא כל אדם יכול להסתכל תמיד לשמים ולשאוף לרמות גבוהות בעבודת ה’, לכן הם הקלו על הציבור והתייחסו למציאות גם אם היא נמוכה יותר, ועל כן “ארץ נבראת תחילה”, ורק אחרי זה, כשהאדם מתעלה, הוא ידע להסתכל על השמים.