רעיונות לדברי תורה

רעיון 1

“וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ” (בראשית כח, יב).

מובא ב’כלי יקר’: “לדעת רבותינו ז”ל היה הסולם מוצב בבאר שבע, וסוף הסולם בבית אל, ואמצע שיפועו כנגד בית המקדש. היינו להורות שהמקדש הוא אמצעי המחבר שני הקצוות, העליונים אשר ראשם בשמימה ותחתונים מוצבים ארצה, כי שם מדור לשכינה עם התחתונים, כמו שנאמר (שמות כה, ח) ‘ושכנתי בתוכם’, היינו בתוך המקום העומד באמצע כדי לחבר הקצוות והיו לאחדים בארץ”.

לפי הכלי יקר, שמביא את דעת רבותינו, בית המקדש הוא המקום שמאחד בין שני הקצוות, מוצב באמצע. החלום הגדול שלנו, עם ישראל, הוא גילוי שכינה בתוך המציאות, והוא מתבטא בבית המקדש. בית המקדש מבטא באופן פיזי פה בעולם הזה את שכינת ד’.
גם החלום של כל אחד ואחד מעם ישראל, של כל אחד מאיתנו באופן פרטי, הוא חלום שמחבר בין שמיים לארץ. חלום שמצד אחד מחובר למציאות ומצד שני שואף למשהו גבוה, למציאות אידיאלית של גילוי השכינה בעולם.

רעיון 2

“וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ” (בראשית כח, יב).

במדרש תנחומא מובא שהקב”ה התגלה ליעקב בחלום והראה לו את שרי אומות העולם עולים ואחר כך יורדים.
הקב”ה שאל את יעקב למה הוא אינו עולה, ויעקב ענה לו שהוא חושש שגם הוא ירד.
הקב”ה הבטיח לו שהוא יעלה ולא ירד.
יעקב לא האמין לו ולא עלה.

על כך כתוב ב’מכתב מאליהו’:
“אך יעקב אבינו לא עלה, ומשום מה לא עשה כציווי הקב”ה… הרי ביארנו לעיל, שכל החושש ואינו מרגיש את היכולת להגיע ולהשיג מטרה מסוימת, זה לאות שאין דבקותו שלמה אל אותה מטרה, ודבר זה כשלעצמו הוא בחינת חסרון והסתר של הגלות. מכאן נסתבבו כל הגלויות של עם ישראל, שמטרתן לזככם ולטהרם מכל חוצץ ומסתיר, עד שיזכו לדבקות שלמה בקדושה”.

יעקב אבינו לא האמין שיש ביכולתו לעלות בלי לרדת; הוא לא האמין שהוא יצליח להגשים את המטרה הזאת, את החלום הזה.
אפשר להבין שאם לא דבקים די במטרה, לא מגיעים אליה.
כך גם אנחנו, עם ישראל, כל עוד לא האמנו די ביכולת שלנו לחלום ולהצליח, נשארנו בגלות. הגלות עזרה לנו להבין שאנחנו צריכים לדבוק בקב”ה באופן שלם, לבטוח ביכולת שלנו להגשים את החלומות שלנו, לזכור שד’ נותן לנו את היכולת הזו.

רעיון 3

“וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ” (בראשית כח, יד).

הקב”ה מתגלה ליעקב בחלום ומבטיח לו שזרעו יהיה בכל קצוות הארץ. הרבה פעמים אנחנו שוכחים שחלום יכול להתגשם, ובעינינו הוא עדיין נראה חלום.
הרב חיים דרוקמן זצ”ל מסביר שהמציאות שאנו חיים בה היום היא מציאות טובה של מימוש ההבטחה של יעקב. כיום יש הרבה יהודים שחיים בארץ, ואפשר להגיד שההבטחה של יעקב אכן התגשמה.
לעיתים איננו שמים לב שהחלום קורה במציאות, מתגשם לנגד עינינו. הרב דרוקמן זצ”ל מסביר שהמזמור “שיר למעלות בשוב ד’ שיבת ציון היינו כחולמים” מתאר צורת הסתכלות של אנשים על המציאות כיום. אנשים אלו שקועים בבעיותיה של המציאות ואינם מסתכלים על גודלה האמיתי; הם אינם שמים לב שהמציאות כיום היא מציאות של גאולה ועם ישראל נפוץ בכל כנפות הארץ כפי שהבטיח הקב”ה ליעקב אבינו.
משל: תלמיד יושב בכיתה וחולם בהקיץ. עיניו פקוחות והוא אינו ישן, אך בכל זאת הוא חולם. אם נשאל אותו מה נאמר בשיעור, הוא לא ידע לענות, כי הוא היה מוטרד במשהו בזמן השיעור, היה מנותק לגמרי ממה שהיה בשיעור.
אנחנו צריכים להבין שהמציאות היום היא מציאות גדולה של גאולה, להסתכל ולראות שההבטחה של הקב”ה ליעקב אכן התגשמה ואנחנו זוכים להיות חלק ממנה.

רעיון 4

“וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר. וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנוּ. וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ… וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן. עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ” (בראשית כט, ב–ה; ח–י).

רמב”ן: “יאריך הכתוב בספור הזה להודיענו כי קווי ה’ יחליפו כח, ויראתו תתן עוז, כי הנה יעקב אבינו בא מן הדרך והוא עיף, ויגל לבדו האבן אשר היו צריכים אליה כל הרועים, ושלשה עדרי צאן אשר להם רועים רבים ושומרים כלם רובצים עליה אינם יכולים להניעה כלל”.
לפי דברי הרמב”ן, הכתוב מאריך בסיפור של יעקב אבינו והצלחתו בגלילת האבן מעל פי הבאר. כל זה נועד כדי להראות כמה כוח יש לקווי ד’, למי שהוא ירא ד’. יראת ד’ נותנת לנו כוח פיזי וחוזק. מה שלא הצליחו לעשות שלושה רועים הצליח לעשות אדם אחד שהייתה לו יראת ד’.

יעקב שם לנגד עיני רוחו יעד, חלום. הוא רצה להצליח להשקות את הצאן של רחל. יעקב האמין שהוא יצליח לגלול האבן מהבאר, וכך היה: הוא התחזק, ובזכות יראת ד’ שהייתה לו הוא הצליח לעשות משהו שהיה קשה מאוד לאחרים.
שנזכה תמיד להתחזק ביראת ד’ ואהבתו ומתוך כך נקבל כוחות כדי להגשים את החלומות ואת המטרות שלנו.

חומרים:

קטע מסיפור:
* ‘הדרך אל החלום’
“אני לא מאמין בחיים קלים. לא נראה לי שהגעתי לכאן סתם, או בשביל להעביר את החיים בסבבה. לא בא לי למצוא את עצמי בגיל שמונים (בעזרת ה’) ולהגיד שלא עשיתי כלום בחיי… אני לא חושב שצריך לחכות לגיל שלושים בשביל לעשות משהו משמעותי – בכל זמן ובכל רגע אפשר לתרום ולעבוד קשה! נשמע מפוצץ, ואולי אני סתם חולם?
אולי! אבל אני אשתדל שהחלום יתגשם …ישנן המון סיבות לעצור את החלום, לשקוע עמוק בתוך עצמך, בקידום האישי שלך, וליהנות מהחיים. אני לא מאמין שזו הדרך. חייבים לחלום להתקדם, ולדחוף את עם ישראל קדימה כמה שיותר מהר! זו הסיבה שבגללה התגייסתי, ועם הכוחות האלו אני מתחיל לסלול את הדרך אל החלום… ”
(מתוך יומנו של דוד רובין הי”ד)

משפטים וקטעים קצרים:

“*גדולים החולמים חלומות והופכים חלומות למציאות. גדולים העוסקים במעשים קטנים והופכים את המעשים לגדולים. אבל הקטנים החולמים על גדולות, ואינם עוסקים אפילו בקטנות, אין להם עולם. שכן החלומות נשארים בחלומם, הקטנים בקטנותם והעולם תהו ובהו” (הרב משה צבי נריה זצ”ל)

*”כדי להגשים דברים גדולים עלינו לא רק לפעול אלא גם לחלום, לא רק לתכנן אלא גם להאמין” (אנטול פרנס)

שירים:
* ‘אם יש לך חלום’ (סמדר שיר)

אם יש לך חלום
אל תיתן לו ללכת
לך אחריו כל הדרך
אם יש לך חלום
אל תיתן לו ללכת
כל עוד אתה נושם
רוץ אחריו עד שיתגשם.

* ‘ציונות בלי מירכאות’ (דן אלמגור)

בחדרו הקטן במלון הישן

ישב גבר צעיר שחור שיער וזקן

ישב וכתב רעיון מטורף

מדינת היהודים קום תקום

הוא ידע לחלום ולהלהיב אנשים

אך ידע שצריך כל חלום להגשים

ולכן הוא כינס את עמו לקונגרס

ודיבר אליהם ציונות.

הוא אמר להם: “אני, תסלחו לי, ציוני

זה אולי לא הגיוני, אבל זה מה שאני”.

והם באו כולם לאותו הקונגרס

והקשיבו לאיש הנלהב, התוסס

האומר: “די לחלום! כי הגיע היום

לעשות מעשים של ממש”.

כך נולדה לה לפתע תנועה חדשה

שדיברה ועשתה ציונות בלי בושה

והעם הנדהם התבונן בה נרגש

וזקף את ראשו מחדש.

כך חלפו השנים ואותה התנועה

לא שקטה ולא נחה אפילו שעה

וכל מה שעשתה כבר נחקק ונרשם

בדברי תולדותיו של העם!

והיום כששמים מסביב מירכאות

מבטה העיקש שוב פונה לבאות

היא אומרת לעם: “החלום עוד לא תם

יש ויש פה עוד מה לעשות”.

ולכן, לכן אני גם היום עוד ציוני

זה אולי לא הגיוני…