איתור סניפים וכפרי בוגרים
לצפייה ולהורדה של הלימוד בקובץ PDF לחצו כאן
“השבת! כמה לאומיות רעננה יש בשמירתו ובקדושתו! הזכרון למעשה בראשית, הזכרון המורה כי לתעודה ולכונה של האושר וההשתלמות נברא העולם, ושד’ האחד ברא את כל הנמצא, וממילא מובן שהוא לתעודה רמה ונשגבה, אשר אנו מכירים אותה בתור סידור חיי המין האנושי כולו ע”פ דרכי האהבה והאחוה, וכדי להביא את תכלית נשגבה זו, נבחרה האומה האחת המסוגלת לקבע בה סדרי החיים כולם ע”פ חפץ ד’, באופן שישתדל רוחה לחיי האהבה והחסד להיות למופת לכל העולם….
ובאמת הבט נא אל הפעולות שכל עדת ישראל כולה תפעל ביום השבת: התפלה, הקידוש, הסעודות מה רב כח השיווי הנפלא הזה להרשים אהבת משפחה בקרב העם הגדול הזה. אשר גדולתו הוא כחו הפנימי לאהבתו הנאמנה הרשומה בתוך חייו הפנימיים. כמה אהבה לאומית ורוממות הרוח יש בשמירת שבת כהלכתו!
כמה פועלת השמירה הזאת לרומם את יקרת ערך האומה בלבב בניה, בהיות הזכרון חי בינינו, כי לאומנו הוא העם הנושא את התעודה הזאת של שכלול רוח האדם ועלומו האמיתי.
…האידיאל הנשגב הזה שהוא טבעי וקרוב אל הלב, הוא בעצמו מכונן את מצב המוסרי שבאדם על יסוד נכון, ובמה תמצא את עצמך מחזיק באמת במשאת הנפש הגדולה הזאת? רק בהיותך משלם את המס המגיע מחלקך, היינו בהשתתפך עם כלל ישראל, בהנהגה השוה של שמירת קדושת יום השבת.
אז הנך יוצא ידי חובתך, לכונן את רוחנו הלאומי הנשגב מצדך ובזה הנך באמת עובד ד’, פועל חלקי, בהתכלית הכללי שהנך חלק מחלקיו, כי רק על ידי ההנהגה השוה של כל הכלל כולו יוצאת התכלית.
על כן חלילה לך, אחי, לשחת את נפשך, להוציא את עצמך מן הכלל, גם בדבר קטן המסתעף לקדושת יום השבת, שהוא האות בין ד’ ובין בני ישראל, אות על התעודה הכללית, שאינה נגמרת כי אם על ידי ההנהגה המתאימה של כל האומה בכללה…
ע”כ, אחי, חלילה לך לחלל את קדושת השבת בשביל מצבך ופרנסתך, ומכל שכן בשביל השקפותיך החפשיות על החיים. והלא תוכל להכיר מחומר הדין של התורה, שהיא רוח ד’ אשר על האומה בכללה, מה גדול ההפסד הלאומי המגיע משליחות יד בקדושת שבת.
ומשום זה, אחי, תהיה זאת ראשית מעשיך, לכונן אורחות חייך בתור בן נאמן לעמך, ע”פ האופן המתאים לרוחו הנשגב.
שמור את נפשך, מתוך הכרה לאומית מכל חילול שבת, ע”פ כל התכנית המתבארת בתורת ד’, מתורה שבכתב ובעל פה, וע”פ כל התכנית שכבר קנה זכות אזרח בקרב עמנו.
חלילה לך להשליך נעל על הסכמת הגוי כולו במה שמגיע לההכרה האמתית ברוחו וכחו הפנימי, ושמור את השבת כהלכתו בכל פרטיו ודקדוקיו, ואם מעט יכבד עליך, טרם שהורגלת, זכור כי הנך קונה בזה החבה הלאומית שהיא הראש לכל ההרגלים המוסריים, החביבים על כל בעל נפש עדינה.
אז, בהתרגלך להיות אח ובן אהוב לעמך ע”פ מעשיך ודרכי חייך, רק אז תקנה את המושגים הטהורים ההולכים לאור האמונה הטהורה, ואור ד’ יאיר עליך, לשמוח בפקודי ד’ הישרים.
רק אז תשכיל ותבין כי דבר ד’ הוא היסוד לכל האושר והשלמות אשר יוכל הרוח לכסוף אליו בהיותו במרום מעלת התפתחותו…
השבת תתן לך מושג נאמן מה היא עבודת ד’, שהיא באמת מטרת החיים.
היא תצליל את הדעת ותזכך את הרעיון מהמון המושגים המוטעים שרכשו להם בני אדם בדבר עבודת ד’. עבודת ד’, היא העבודה שעליך לעשות בתור חלק אחד מכלל המציאות, בהוה וגם בעתיד לתכלית השלמתו.
אולם בתור איש יהודי עוד לא יספיק לך גם הביאור הזה. ע”כ אתה צריך להבינו בתור בן לעמך, שעליך החובה לקחת חלק בעבודת עמך כדי להביאו להגשמתו, כדי ללכת בדרך אשר התוה ד’ לכלל עמך, אשר בהיות כל הפרטים מתאמצים לצאת ידי חובתם, רק אז יוציא הכלל כחו הנשגב אל הפועל.
ואם חלילה תעלה על לבבך מחשבה לא טהורה לאמור: “ומה מני יהלך אם מצדי לא אמלא אחרי כל הפרטים, שעמי מקדש אותם? האם על ידי זה תבטל התעודה הישראלית?”
דע, אחי, כי טענה זו יכול לטעון גם הגנב אשר יגנוב שקל כסף, מאיש שאיננו עני: “האם בזה יהרס מצב האיש העשיר”? ובכ”ז הלא תודה, אחי, כי לא ינקה גם הגנב הזה וכי הוא משחית את נפשו המוסרית, והצדק תובע את תפקידו לענוש אותו כדי רשעתו כי שלח יד בבנין הצדק אשר בכללו הוא יסודו של עולם.
ומה תאמר, אחי, בהיותך נמנה בין האנשים אשר אם ירבו כמותם בהנהגתם יועם הזוהר הלאומי, כי השבת הוא המחיה את הרוח הלאומי, ברוממות קדושתו הניכרת מכל פרטי הלכותיו, מכל המוני הלימודים שעליהם, מכל דקדוקיהם ועומק כוונותיהם שמכל אלה יאיר אור הנוגה של גודל ערך הרוח הלאומי, ובסתירת אבן אחת מהבנין הגדול הזה, אם כי לא יפול הבנין בכללו, אבל הסותרו הלא הוא נותן יד למהרסי אושר האומה, ואיה איפוא חובתך בתור בן נאמן לעמך לכבדו ולעשות כל אשר יש לאל ידך לרומם אשרו ושלומו? ע”כ דע בצדק, כי בהיותך מחלל גם סעיף אחד מקדושת השבת, הנך ממרה את פי ד’, בדבר הנוגע להיות המטרה של תעודת עמך.
ויחד עם כל אלה הנה השבת הוא העמוד ההיסתורי היותר נאמן להבטיח לנו את נצחיותנו הלאומית, כי הוא זכר ליציאת מצרים: “וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוצאך ד’ אלהיך”.
הנה אדון כל המעשים, אביר הטבע, ששם חק ההתפתחות בהטבע הכללי, ובתוכו גם לרוח האדם, אשר בהכרה יבוא לתעודתו, כי הוא צוה ויעמוד, הוא הוא אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים והוא הראה לך לדעת כי אין תעודתך להיות עבד, וכי תמלא את תעודתך רק בהיותך לעם החי חיים של חירות…
בהיותך מקדש את השבת לתכלית הידיעה הזאת, תרומם רוחך הלאומי ובכל עת מצוא אשר תמצא מקום לעבוד לטובת עמך ואשרו תמלא רוח ד’ לעסוק בזה ברוח נכון, בלב שמח המכיר את ערך פעולתו. והנה יסוד התורה היא עצת ד’ לכונן את רוח ישראל בכללו למטרתו, כמו שאמר הנביא: “ואשם דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה” .
ע”כ אחי בתור בן נאמן לעמך שמור נא מכל משמר את אוצר הלאומיות, את קדושת החוקים והמשפטים; וכפי גודל ערך כלל התורה כולה בשמירתה תגדל קדושת השבת שהוא מרכז חיי הרוח של עמנו ומקדש תעודתו כל שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע”.
(מאמרי הראי”ה, “השבת”)
שמירת השבת בעם ישראל איננה מעשה אישי לבדו אלא מעשה לאומי שבא להזכיר לעולם את מטרתו, לשם מה נברא: להביא לכל האנושות את האושר האמיתי, את האהבה והאחווה. ולשם כך נבחר עם ישראל להיות העם שיסדר דרך חיים יום-יומית שתהיה השראה לכל האנושות.
שמירת השבת מזכירה לנו גם עד כמה המשפחה היא ערך חשוב ביותר בחיינו, עד כמה חשובים הפנימיות שלנו והמפגש הפנימי בינינו לבין עצמנו כפרטים וכמשפחה.
שמירת השבת מזכירה לנו את החיבור שלנו כאומה הנושאת ייעוד; יום אחד בשבוע אנחנו מזכירים לנו את הייעוד שלנו כעם כלפי העולם.
איך תוכל לממש את האידאל הנשגב הזה של ייעודך כחלק מעמך? על ידי המוכנות שלך לשלם מחיר ושותפותך עם האומה בשמירת השבת. מתוך זה תבין, אחי היקר, מדוע חילול שבת הוא ניתוק של עצמך מעמך, משליחותך ומייעודך בעולם.
יש עוד ייעוד חשוב בשבת, והוא הקריאה לחיים של חירות אמיתית, וממילא כל מעשה שתעשה במשך השבוע יואר משני המסרים המרכזיים האלה, של מפגש עם ייעודך כחלק מעם ישראל וכאדם הרוצה להאיר את אור החירות בעולם.