מטרות הפעולה

מהלך הפעולה

שלב א’-

נפזר על הרצפה תמונות המביעות צדדים שונים של השבת (נספח מס’ 1). על כל חניך לבחור תמונה אחת שמשקפת יותר מכל את השבת עבורו, ולהסביר מדוע.

שלב ב’-

על מנת להיפגש עם צדדים מיוחדים של השבת, נלמד את הפיוט ‘מה ידידות’.

נחלק את השבט לקבוצות.  כל קבוצה מקבלת בית או שניים (תלוי במספר הקבוצות), ועליה להציג או להסביר אותו לכולם לאור פירושים שילמדו יחד בקבוצה (נספח מס’ 2). לאחר מכן, על כל קבוצה לשכנע מדוע דווקא הבית שלהם מסמל יותר מכל את ערכה המיוחד של השבת.

שלב ג’-

נשאל את החניכים: מה כה מיוחד בשבת שעושים בה כל כך הרבה דברים? בסך הכל לכאורה, היא יום מנוחה.
מנוחה זה דבר אחד, אבל מדוע השבת מכילה כל כך הרבה דברים מיוחדים- מצד אחד פעולות מיוחדות שלנו, ומצד שני היא מביאה הרבה ברכה לעולם?

נלמד מקור מתוך ‘נתיבות שלום’ לשבת, המשווה בין יום טוב לבין שבת (נספח מס’ 3).

נשאל את החניכים:

• מה ההבדל בין שבת ליום טוב, לפי בעל ה’נתיבות שלום’?
• מה בא ללמד אותנו המשל על המלך ובנו?
• כיצד מרגיש בן המלך העני כשהמלך מעלה אותו לארמונו?
• מדוע אומר ה’נתיבות שלום’ על השבת ש- “הארתה וקדושתה היא למעלה מכל ענייני עולם הזה”?
  .

ה’נתיבות שלום’ מסביר שבעצם שבת אינה רק מנוחה ממלאכה, אלא מהות אחרת לגמרי. שבת היא מציאות שמקיפה את כולנו, אנו נמצאים בארמון של המלך, של הקדוש ברוך הוא וקרובים אליו הרבה יותר מאשר ביום רגיל. גם מבלי שנעשה משהו מיוחד- לעצם היום יש סגולה מיוחדת שמסייעת לנו להתקרב אל הקב”ה. הקדושה המיוחדת הזו לא נמצאת רק בצד מסוים של החיים, אלא אופפת את כולנו ממש, לכל אורחות חיינו. ובאמת אפשר לראות בפיוט שלמדנו איך שבת נכנסת לכל מימדי החיים שלנו, וגם מצביעה לעבר העתיד לבוא.

.

סיכום

בתחילת הפעולה ראינו כיצד תמונות שונות יכולות לתת לנו תחושה של שבת. בוודאי שיש תמונות המשקפות יותר את מהותה של השבת ויש כאלה שפחות, אך בוודאי ששבת היא משהו הרבה יותר עמוק מאשר כל אחת מהתמונות גם יחד. זוהי מציאות כוללת שאופפת אותנו, וקשה לנו להסביר אותה… בלימוד הפיוט המוכר ‘מה ידידות’ ניסינו להיפגש דווקא עם שיר מוכר ואהוב וללמוד אותו יותר לעומק, ומתוכו להיזכר כיצד השבת מתפרסת על כל אורחות חיינו ומשפיעה עליהם. לבסוף למדנו מתוך ‘נתיבות שלום’ כיצד המציאות הרוחנית של ישראל גבוהה כל כך בשבת, עד שהם ממש עולים להיכלו של המלך, כולנו ממש במציאות אחרת, שעוטפת את כל כולנו. מסתבר שהשבת שלנו היא כל התמונות ביחד, ועוד הרבה מעבר לכך.

נספחים

נספח מס’ 1:

מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ, אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה

בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ, בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה
לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת, לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה
וַתֵכֶל כָּל הָעֲבוֹדוֹת, לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים

מֵעֶרֶב מַזְמִינִים, כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים
מִבְּעוֹד יוֹם מוּכָנִים תַּרְנְגוֹלִים מְפֻטָּמִים
וְלַעֲרֹךְכַּמָּה מִינִים, שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים
וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים

נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירַשׁ, בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה
וִיכַבְּדוּהוּ עָשִׁיר וָרָשׁ, וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה
יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹרוּ, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹדוּ וּבַשְּׁבִיעִי נָגִילָה

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים

חֲפָצֶיךָאֲסוּרִים, וְגַם לַחֲשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹת
הִרְהוּרִים מֻתָּרִים, וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת
וְתִינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר, לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת
וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר, בְּכָל פִּנּוֹת וּמַחֲנוֹת

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים

הִלּוּכָךְ תְּהֵא בְנַחַת, עוֹנֶג קְרָא]נ”א: קָרָא] לַשַּׁבָּת
וְהַשֵּׁנָה מְשֻׁבַּחַת, כְּדַת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת
בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה, וְלָנוּחַ בְּחִבַּת
כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה, בּוֹ יָנוּחוּ בֵּן וּבַת

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים

מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה
כָּל הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ יִזְכּוּ לְרוֹב שִׂמְחָה
מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ יֻצָּלוּ לִרְוָחָה
פְּדוּתֵנוּ תַצְמִיחַ, וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה

לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים

.

—-

נספח 2- מתוך ‘שולחן שבת’ – הרב שלמה אבינר:

מה ידידות מנוחתך, עד מה מאד יום מנוחתך הוא יום ידידינו, יום אהבתנו. יום זה אינו מצווה וחובה בלבד, אלא עונג אהוב ומשמח. את שבת המלכה, והקדוש ברוך הוא הוא המלך. אל המלך אנו מגיעים דרך המלכה. בכן נרוץ לקראתך בואי כלה נסוכה- כינוי נוסף, המוכר ביותר ליום השבת, כידוע ממזמור ‘לכה דודי’. לכבוד אותה כלה נסוכה-נסכה אנו מערכים בלבוש בגדי חמודות כבר מראשית יום השבת, מרגע הדלקת הנר- להדליק נר בברכה. ומהרגע הזה של הדלקת הנר ותכל כל העבודות, כנאמר: “לא תעשו מלאכה” (שמות כ, י).
.

מערב מזמינים כל מיני מטעמים- הטורח בערב שבת יאכל מטעמים בשבת. מבעוד יום מוכנים תרנגולים מפוטמים, ולערוך כמה מינים וגם שתות יינות מבושמים- משובחים, ותפנוקי מעדנים בכל שלוש פעמים- בכל שלוש הסעודות.
.

נחלת יעקב יירש בלי מיצרים נחלה- בזכות שמירת השבת נזכה לגאולה, על פי המבואר בגמרא (שבת קיח, ב): “כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים”. מחבר הפזמון בחר דווקא ביעקב כסמל הנחלה כיוון שהוא שקיבל את הבטחת הנחלה ללא מיצרים: “ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגב” (בראשית כח, יד). ויכבדוהו עשיר ורש- איש איש כפי יכולתו, ותזכו לגאולה, על פי מאמר חז”ל: “אין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת” (קהלת רבה ד, י). שמירת השבת, הקישור עם המלכה ומתוך כך עם המלך, מגלה את הסגולה הישראלית, ומתוך שמתגלה סגולה פנימית זו, באה הגאולה. ששת ימים תעבודו ובשביעי נגילה.
.

חפציך אסורים- “אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קודשי וקראת לשבת עונג לקדוש ד’ מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר” (ישעיה נח, יג). העיסוק בחפצי החול אסור בשבת, זהו שנאמר “ממצוא חפצך”. וגם לחשוב חשבונות אסור, ואולם הרהורים מותרים ולשדך הבנות- גם סיכומים בעל פה על תשלום עבור שידוכים- מותרים, שכן מדובר בצורך מצווה, וצורך מצווה מותר במחשבה בשבת, כמו גם לדון בתשלום על ותינוק ללמדו ספר,  כדי שילמד להלל ולשבח ולומר למנצח בנגינות ולהגות באמרי שפר בכל פינות ומחנות.
.

הילוכך תהא בנחת שהרי ריצה ופסיעה גסה אסורה בשבת (שבת קיג א), שכן עונג קרא לשבת, וביום של עונג לא ראויה הריצה, למעט ריצה לצורכי מצווה, כמו לבתי כנסיות. והשינה משובחת כאשר אדם ישן באופן הראוי לו כדי להרגיע את נפשו. ובשל התחדשות נפשית וגופנית זו, בכן נפשי לך השבת ערגה, ולנוח בחיבת- באהבה, כשושנים סוגה בו ינוחו בן ובת. ומהי אותה סוגה- גדר העשויה שושנים? דיני השבת נשמרים על ידי עם ישראל כגדר של שושנים. אין עם ישראל זקוק לגדר ברזל כדי לשמור את השבת, אלא גם גדר עדינה שכל כולה שושנים נשמרת על ידיהם.
.

מעין עולם הבא הוא יום שבת מנוחה. בשבת יכול אדם להתנתק מענייני עולם הזה ולהידבק בד’, זהו גרגר מהעולם הבא הניתן לחוש כבר כעת, כבר כאן בעולם הזה. כל המתענגים בה יזכו לרוב שמחה- שמירת השבת אינה עול ומשא, אלא מעשה המעניק לעולם שמחה. מחבלי משיח יוצלו לרווחה. שאלו חז”ל: מה יעשה אדם כדי להינצל ממלחמת גוג ומגוג? והשיבו: “כל המקיים שלוש סעודות השבת ניצול משלוש פורענויות: מחבלו של משיח…” (שבת קיח א). בכוחה של השבת לרכך את הקשיים הטמונים בביאת המשיח, הלא הם חבלי משיח. פדותנו תצמיח ונס יגון ואנחה.
.

נספח מס’ 3- לימוד נתיבות שלום לשבת עמ’ מט’:

“…נבוא לעמוד על מעלתה המיוחדת של קדושת השבת יתר משאר מצוות שבתורה, ומכל הימים הטובים, כדאיתא (-כמו שכתוב) בספר ‘תורת אבות’: מה (-ההבדל) בין שבת ליום טוב? שביום טוב הוא כדוגמת המלך שירד ובא להתארח בבית בנו העני, היינו (-זאת אומרת) שהקב”ה מאיר בו ליהודי באשר הוא שם. אבל שבת קודש היא בבחינת שהמלך מעלה את בנו אליו להיכלו כולו אומר כבוד. ומשמעות הדברים היא כי היום טוב ושאר מצוות- הארתם היא בתוך העולם הזה, וקדושתם נמשכת אל תוך מציאות הזוהמה והטומאה ששרוי בה, אבל שבת קודש כמבואר- הארתה וקדושתה היא למעלה מכל ענייני עולם הזה, ועל ידה יכול האיש מישראל להתרומם ולצאת מכל מציאותו עד שייכנס פנימה בהיכל מלך”.