מעבר לתפריט (מקש קיצור 1) מעבר לתפריט תחתון (מקש קיצור 2) מעבר לאזור חיפוש (מקש קיצור 0) מעבר לתוכן העמוד (מקש קיצור 3)

ר' זירא והנהר

ר' זירא והנהר

סוג הפעולה
סיפורים | קטעים | צ’ופרים
מתאים לגיל
הרא"ה | חבריא ב' | שבט חדש - כיתה ט
משך הפעולה
עד חצי שעה
נושא
ארץ ישראל
  • מתאים ליום חול
  • מתאים לשבת
0 מדריכים אהבו את הפעולה

מהלך הקטע:

 

שלב א – ר’ זירא היה מתלמידי החכמים החשובים בבל. מפי גדולי החכמים למד תורה, והוא עצמו היה מכובד מאד. אבל מאד התגעגע  לא”י ולחכמיה ועל כן החליט לעלות לארץ וללמוד תורה מפי ר’ יוחנן בטבריה.

 

החלטה זו לא הייתה קלה. בימים ההם הייתה הנסיעה מבבל לא”י קשה מאד. כל מי שרצה לעלות, חייב היה להיטלטל בדרכים ימים רבים, ולא פעם היה עליו להתגונן מפני שודדים ואף מפני חיות טורפות. ואף על פי כן עוזב ר’ זירא את בבל והולך לא”י.

 

בדרכו הגיע לנהר, נעמד ר’ זירא והסתכל ולא מצא שם גשר, ואף לא אוניה קטנה שבה היו בדרך כלל עוברים את הנהר. הבחין ר’ זירא בקרש צר המונח לרוחב הנהר ומעליו מתוח חבל הקשור ביתדות שבשני עברי הנהר. ר’ זירא כבר לא היה צעיר, וגם לא חזק בגופו. אבל בכל זאת הוא לא היסס לרגע, אחז בחבל והתחיל ללכת. הקרש הרטוב היה חלקלק והתנדנד בזרם המים האדיר של הנהר, אבל הוא החזיק בחבל בכל כוחו עד שהגיע בשלום לצד השני, כולו עייף ורטוב.

 

על שפת הנהר עמד בשעה הזו אדם שונא ישראל שראה את ר’ זירא עובר את הנהר בעזרת החבל. אדם זה שהכיר לפי לבושו של ר’ זירא שיהודי הוא, צעק אליו: “עם פזיז! מתחילה נהגתם בפזיזות והקדמתם פיכם לאוזניכם! עוד לפני ששמעתם מה כתוב בתורה, כבר צעקתם “נעשה ונשמע”! וכי כך עושים? לא! קודם שומעים ואז מחליטים אם רוצים לעשות. וגם עכשיו אתם פזיזים, כפי שהייתם! וכי לא יכולת לחכות לאוניה על מנת לעבור את הנהר בבטחון ובנוחיות?”

 

תשובתו של ר’ זירא: “ראה, אני בדרך לארץ ישראל. משה רבינו ואהרון הכהן לא זכו להכנס לארץ, אף על פי שמאד השתוקקו לבוא שמה. ומי יודע אם אני אזכה לקיים מצווה זו! לכן עלי להזדז מאד. כל רגע שאני יכול להקדים ולבוא למקום, שאני כל כך מתגעגע אליו, יקר לי מאד. ואיך אוכל לעמוד ולחכות לאוניה?”

 

(ע”פ כתובות קיב, א – לקוח מתוך “כה עשו חכמינו”)

 

 

שלב ב – נקודות לדיון והמעקה 

  • מה למדתם על דמותו של רבי זירא מסיפור זה?
  • מה לדעתכם היו אומרים משה ואהרון, שלא נכנסו לארץ, על מעשה זה של ר’ זירא?

דעתך חשובה לנו