איתור סניפים וכפרי בוגרים
ביום הזיכרון אנו מעלים את זכר הנופלים בכל מערכות ישראל ובפעולות האיבה מאז קום המדינה. בשנה זו, שבה עם ישראל נמצא במציאות של מלחמה מורכבת, נעמיק במשמעותו של יום הזיכרון ונלמד על הערכים שאנו יכולים ללמוד מהנופלים.
ציוד:
פתיחה – נר זיכרון
התחילו בהדלקת נרות נשמה לזכר הנופלים ובקריאת פרק תהלים לעילוי נשמתם.
(* לשים לב לבטיחות)
הציגו שמות נופלים ותמונות שלהם (כולל הרב אלקנה ויזל).
בהתאם ליכולת יקרא כל חניך את שם הנופל (עם המדריכים) וידליק את נר הזיכרון שלו.
הדליקו נר גם לזכר הרב אלקנה ויזל, שנפל במלחמה.
שאלו את החניכים: למה אנחנו מדליקים נר?
הסבירו: כאשר אנו מדליקים נר לעילוי נשמת מישהו, אנחנו זוכרים אותו ואת המעשים שלו.
שלב א – מי היה הרב אלקנה?
הכירו לילדים את הרב אלקנה ויזל. ספרו מי הוא היה (נספח 2 – הרחבה למדריכים. נספח 3 – תמונות מלוות).
הרב אלקנה היה נשוי ואבא לילדים. (תמונה של משפחה)
הרב אלקנה היה מורה בבית ספר לילדים בכיתה ו’. (תמונה של מורה)
הרב אלקנה אהב לעשות קסמים. (תמונה ממופעים שלו)
הרב אלקנה אהב לעשות תרגילים מיוחדים בכדורים. (תמונה ממופעים שלו)
הרב אלקנה אהב לעשות דברים שעוזרים לאנשים. (תמונה של התנדבות)
הרב אלקנה אהב לעשות דברים שמצחיקים אנשים. (תמונה של הצחקה)
הרב אלקנה היה חייל במלחמה. (תמונה שלו חייל)
לצערנו, הרב אלקנה נהרג במלחמה.
מה משותף לכל התמונות האלו? (להראות את התמונות שמבטאות שמחה)
איך אתם חושבים שהרב אלקנה מרגיש בתמונות? (הוא שמח? עצוב?)
תשובה: בכל התמונות אנו רואים דברים שמשמחים אנשים (חיוך, להטוטנות, עזרה לאחרים).
הרב אלקנה היה אדם שמח. הוא חייך תמיד, ואהב לשמח אנשים. בכל מקום שהגיע אליו הוא אהב לעשות קסמים שהיו משמחים אנשים.
שלב ב – “תהיו שמחים!”
הקריאו משפט מהמכתב האחרון של אלקנה: “כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה” (נספח 4 למדריכים – המכתב המלא).
הציגו כל מיני חפצים או תמונות של דברים שיכולים לשמח אנשים (נספח 5).
שאלו את החניכים: מה משמח אתכם?
דרך התמונות אפשר לכוון את החניכים בשאלות:
שלב ג – שמחים בדרכו
יצירת תוצר – החניכים ייצרו תוצר המבטא את ערך השמחה שהיה חזק כל כך אצל הרב אלקנה ויזל.
רעיונות:
נספחים:
נספח 1
נספח 2 – הרחבה למדריכים
מי היה הרב אלקנה ויזל?
רס”ר (במיל’) אלקנה ויזל, מבני דקלים, מפקד כיתה בגדוד 8208, חטיבה 261, נפל במלחמת חרבות ברזל בי”ב בשבט ה’תשפ”ד (22 בינואר 2024) באסון קריסת המבנה בדרום רצועת עזה, שנהרגו בו 21 לוחמים. היה בן 35 בנופלו. הניח אישה וארבעה ילדים.
מכריו סיפרו כי היה איש משפחה למופת, צנוע, רודף שלום, בעל חיוך תמידי, אופטימיות ושמחה.
היה מחנך כיתה ו’ בבית ספר נועם בני דקלים. הוא ניחן ביכולות משחק ולהטוטים, והיה מופיע עם אחיו התאום. נוסף על כך היה מתנדב בארגון ׳לתת פה׳, שמפעיל תוכניות מוגנות לילדים, איש של עשייה ושמחה. הרב אלקנה ויזל לא היה חייב להתגייס למילואים. הוא נפצע במבצע צוק איתן, השתקם, ובכל זאת התעקש להתגייס. עד שאישרו את גיוסו למילואים במערכה הזו הוא פעל לגייס כסף ותרומות ציוד לחיילים.
אלקנה השאיר אחריו מכתב שהתפרסם מאוד לאחר מותו ובו הוא מבקש שנישאר שמחים למרות הכול.
יהי זכרו ברוך!
נספח 3
תמונה של משפחה
תמונה של מורה
תמונה שלו ממופעים שלו
תמונה של התנדבות
תמונה של הצחקה
תמונה שלו חייל
תמונות שמבטאות שמחה
נספח 4
לפני שיצא לקרב כתב הרב אלקנה ויזל: “אם אתם קוראים את המילים האלה כנראה שקרה לי משהו. קודם כל במקרה שנחטפתי לשבי החמאס אני דורש שלא תיעשה שום עסקה לשחרור של אף מחבל כדי לשחרר אותי. הניצחון המוחץ שלנו יותר חשוב מהכל, אז אנא – פשוט תמשיכו לפעול בכל הכוח עדי שניצחוננו יהיה כמה יותר מוחץ.
“אולי נפלתי בקרב. כשחייל נופל בקרב זה עצוב. אבל אני מבקש מכם שתהיו שמחים. אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו הרבה, תיטעו בלבבות, תחזיקו אחד לשני את הידיים ותחזקו זה את זה. יש לנו כל כך הרבה על מה להתגאות ולשמוח. אנחנו דור של גאולה! אנחנו כותבים את הרגעים הכי משמעותיים בהיסטוריה של העם שלנו ושל העולם כולו. אז בבקשה מכם תהיו אופטימיים. תמשיכו לבחור בחיים כל הזמן חיים של אהבה תקווה טוהר ואופטימיות.
“תסתכלי לאנשים היקרים שלכם בלבן של העיניים ותזכירו להם שכל מה שעובר עליהם בחיים האלה שווה את זה ושיש להם הרבה בשביל מה לחיות. תחיו! אל תפסיקו לרגע את העוצמות של החיים! בצוק איתן כבר נפצעתי. הייתה לי את הבחירה להישאר מאחור, אבל אני לרגע לא מתחרט על כך שחזרתי להיות לוחם. להפך, זאת ההחלטה הכי טובה שהחלטתי אי-פעם”.
נספח 5: תמונות של דברים שיכולים לשמח אנשים